חומש

ספר ויקרא

כל הכתבות והמאמרים מכל הפרשות בחומש

בהר-בחוקותי

השכר של ימות המשיח

מדוע התורה לא מספרת על השכר שינתן בעולם-הבא ובימות המשיח?

בהר-בחוקותי

מצוות הצדקה כמשל לגאולה

אנו מבקשים מהבורא שימלא לנו את מחסורנו הגדול ויוציא אותנו מהגלות. ולכן מוטל על הקדוש-ברוך-הוא לעשות עמנו צדקה זו ולהביא לנו את הגאולה השלמה תכף ומיד ממש.

בהר-בחוקותי

חקיקה

יהודי צריך להיות קשור עם הקב"ה לא כאותיות כתיבה, אלא דווקא כאותיות חקוקות, שלא תשאר בו מציאות עצמית עצמאית, אלא הוא כולו יהיה מאוחד במחשבת התורה.

בהר-בחוקותי

הגשמיות כהשתקפות של רוחניות

הייעודים הגשמיים המיוחדים מגלמים בתוכם גם את מהותה הרוחנית והאמיתית של הגאולה.

בהר-בחוקותי

התשובה השלמה תבוא בגאולה

למרות שהבנים יהיו במצב רוחני לא מושלם והתשובה שיעשו בסוף הגלות לא תהיה מלאה ואמיתית, ולפיכך על פי שורת הדין יהיה עליהם להמשיך לגלות בארצות אויב – בכל זאת תבוא להם הגאולה בזכות האבות.

בהר-בחוקותי

העמל הרמוז בחקיקה

כאשר מגיע אדם להתמזגות עמוקה כזו עם התורה, יש לכך השפעה גם מעבר לגופו: מובטח לו שפע כלכלי, שלום ושלווה.

בהר-בחוקותי

מה עניין שמיטה להר סיני?

התורה יוצרת את החיבור הבלתי אפשרי לכאורה בין 'הר סיני' ל'שמיטה', בין הגלות והגאולה – כדי ללמדנו כי גם בזמן הגלות ניתן להגיע אל מנוחת הנפש האופיינית לגאולה

בהר-בחוקותי

'בְּכָבוֹד - בָּנַי'

הרמב"ם אומר: "חכמים הראשונים היו נותנים לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלים, ומקדימים מזון הבהמות והעבדים לסעודת עצמם", הואיל ובעם-ישראל טבועה מידת החסד והרחמים.

בהר-בחוקותי

הרוחניות – המטרה של הגשמיות

החיים כעת אינם אלא הכנה והקדמה לקראת עידן המנוחה האמיתית, בו תגיע הבריאה לשלמות ולשלווה נצחיות. וכאשר יודעים ומפנימים זאת – כל העבודה מתנהלת בצורה נכונה.

בהר-בחוקותי

מה העיקר ומה הטפל?

אם חשבת, שעבודת האדמה שש שנים היא ענין לעצמו והשמיטה ענין לעצמה, מראה התורה שממש לא. כל המטרה של "כי תבואו אל הארץ", של עבודת השדה, היא כדי להגיע אל ה"שבת לה'" בשמיטה.

בהר-בחוקותי

הלכות ריבית

בפרשת השבוע מובאת בין השאר מצוות ריבית, ככתוב "אל תקח מאתו נשך ותרבית גו'", שאסור למלווה לקחת ריבית מהלווה, במאמר הנוכחי נסקור ונסכם את דיני המצווה לפי פסקי שולחן ערוך של אדמו"ר הזקן ב"הלכות ריבית והיתר עיסקא.

בהר-בחוקותי

שלֵימוּת של ענווה, תוקף ונועם

יהודי נדרש מצד אחד להיות עניו בתכלית, ומצד שני צריך שתהיה בו התקיפות והעוז לעמוד בתוקף על דברים הקשורים ברצון-ה'

בהר-בחוקותי

שביתת הגאולה

בימים ההם תשתנה לחלוטין המשמעות של המצוות, וקיומן לא ייחשב לזריעה. זו תהיה פעולה אינסטינקטיבית (כמו פעולת הנשימה, למשל), שאין צורך לצוות עליה

בהר-בחוקותי

ערב האלף השביעי

המחזור של שש שנות עבודה ושנת מנוחה, רומז ל-6000 שנות הקיום של העולם במתכונתו הנוכחית ולמנוחת העולמים – ימות המשיח – שתבוא לאחריהן.

בהר-בחוקותי

מנוחה לפני העבודה

לאחר שספוגה הנפש בקדושת השנה השביעית, חוזר יהודי לסיבוב נוסף של שש שנות עבודה, שוב מתוך מטרה להחדיר גם בהן קדושה.

בהר-בחוקותי

שעבוד האב ושעבוד הבנים

בגאולה נשוב ונזכה לראות את השגחתו הישירה של הקדוש-ברוך-הוא על כל צרכינו, מבלי להזדקק לתהליכים גשמיים גלותיים.

בהר-בחוקותי

פרשת השבוע

פרשת השבוע - פרשת בהר, עם פירוש רש"י

בהר-בחוקותי

הפרשה בקצרה

פרשת השבוע עוסקת בדיני השמיטה, היובל, מכירת קרקעות, דיני עבד עברי, והבטחות התורה כשכר על שמירת המצוות. בפרשת בחוקותי מבטיחה התורה ברכות למי שישמור את התורה והמצווות, אך לאחר מכן התורה מפרטת את העונשים והקללות לסרים מדרך התורה, ובהם גלות מארץ הקודש.

בהר-בחוקותי

טעמיה וסגולותיה של מצוות היובל

ביאורי תורת הסוד ומשנת חב"ד צוללים לרזי מצוות היובל ומאירים את מהותה ועוצמתה האדירה והנדירה כל כך. מצווה זו קשורה במיוחד לגאולה העתידה, ושופר היובל קשור לשופר הגדול שיתקע בו בביאת המשיח

בהר-בחוקותי

בתוך הטבע ומעליו

תזרע, תקצור, תחיה ותתקיים במסגרת הטבעית של העולם. אל תתנתק, אל תסתגר לך בבית כנסת עם תורה ותפילה. יחד עם זאת, אחת לשבע שנים, תתנתק מחיי החולין שלך ותעשה "שבת שבתון"- קודש לעינינים שברוח.

טוֹב לִחְיוֹת - בְּעַד עַמֵּנוּ!

כאשר יהודי מוסר עצמו על קידוש השם, אסור לו לחשוב שייעשה לו נס, אלא הוא צריך ללכת מתוך נכונות מלאה ליהרג. אם נעשה לו נס והוא ניצל בסופו של דבר - זכותו גדולה יותר וקידוש השם נשגב יותר

שלושה מצבים חינוכיים

בשלושה דברים מצווה התורה להזהיר גדולים על הקטנים - באיסור אכילת שקצים, באיסור אכילת ושתיית דם, ובאיסור טומאת כוהנים. אלה שלושה מצבים שבהם עלול המחנך לבוא לידי רפיון וייאוש

לדחות את החלש?

איך מקרבים אדם שהתרחק והתנתק מהעולם הרוחני – האם לעשות מאמצים ולקרב אותו או דווקא להיפך "לדחות אותו" תוך תקווה שהדחיה והריחוק תגרום לו תשוקה ורצון לשוב ולחבור לעולם הרוחני אלוקי?

מצוות "קידוש השם"

מהי הדרגה הנעלית בקידוש השם: ששומרי המצוות יצליחו ויתעשרו, או שהם לא יצליחו ולמרות זאת ישארו נאמנים לדרך התורה? שיתרחשו נסים ויבוטלו הגזירות הרעות, או שישראל ימסרו נפשם למות על קידוש ה'?

התועלת שבחינוך - למחנכים

חינוכם של הקטנים מועיל לא רק למתחנכים אלא גם למחנכים. כך ניתן לדייק בלשון רש"י – "להזהיר גדולים על הקטנים": על-ידי שמזהירים הגדולים את הקטנים ומחנכים אותם – הם נעשים בעצמם מזהירים במובן של זוהר ואור.

לדבר טוב

פרשת אמור מביאה תיקון לחטאם של תלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה: אמור תמיד רק טוב!

מילים בונות והורסות

שם הפרשה "אמור" הוא מעין ציווי לדבר. לא רק דברי תורה, ש"אילו היה האדם יכול לדבר בו כל ימיו היה טוב", אלא גם דיבורי חול, שיש מהם תועלת ומצווה - לשבח ולהלל יהודי אחר.

להתעורר מהשינה

כמו הכוהנים העובדים בזריזות ובזהירות, כך בכל יהודי ישנה נקודה פנימית בנפש, שתמיד דבקה בקדוש-ברוך-הוא וממלאת את רצונו.

חינוך לשלמות יתרה

החינוך לשלמות קשור במיוחד לכוהנים – כי הם, בעבודת הקרבנות, מקרבים את עם ישראל אל השם ומרוממים אותו לשלמות גבוהה של קדושה מאירה.

פרשת השבוע

פרשת השבוע - פרשת אמור, עם פירוש רש"י

הפרשה בקצרה

השבוע נותן הקב"ה לכהנים את הציוויים הפרטיים כיצד לקדש את עצמם מעל לשאר עם ישראל, כיון שהם נבחרו לשרת את השם בבית המקדש

אחרי-קדושים

הסדר הנכון בחיים

כאשר עובדים לפי הסדר, מצליחים להתמודד ולהגשים את המשימה של עשיית הדירה לקדוש-ברוך-הוא. שלמותה של ההתגשמות תהיה בקרוב ממש, בגאולה והשלמה. התקופה בה הקדושה האלוקית תהיה מוחשית ומוכחת.

אחרי-קדושים

להפסיד למען הזולת

צריך להתאמץ לסייע ליהודי אחר לחזור בתשובה גם אם הדבר כרוך במחיר כספי. הפעילות לקרב יהודים אל הקדוש-ברוך-הוא צריכה להיות לא רק ללא כוונת רווח אלא גם אם נכונות להפסד.

אחרי-קדושים

הצלת נפשות תוך סכנת חיים

עד כמה צריכים להשקיע לשם הצלת חיי אדם: האם יש גבולות להשקעה הכספית למען הצלת נפשות? האם יש גבולות לסיכוני החיים שצריך לקחת כדי להציל נפשות?

אחרי-קדושים

לאהוב את השני כמוך

באהבת ישראל צריך "לעסוק" ממש כמו סוחר בעסק שלו. סוחר שרוצה למכור, פותח חנות באיזור הומה, תולה עליה שלט הכי בולט, הולך למשרד פרסום מצליח, מפרסם בעיתונות מודעה עם כל הגימיקים, לשכנע את כולם, שאצלו הכי כדאי לקנות.

אחרי-קדושים

הקדוּשה - שבחולין...

כשיהודי זוכר את הקב"ה בכל מקום ובכל מצב, גם בהיותו עסוק בצרכיו הגשמיים – הוא ממלא את כוונת ה' בבריאת העולם, "להיות לו דירה יתברך בתחתונים" – בעולמנו זה התחתון ביותר - בו לא רואים ולא מרגישים כ"כ את ה'...

אחרי-קדושים

קדוֹש קדוֹש –בַּעולם דוקא!

מיד בסיום עבודת היום היה על הכוהן הגדול לשוב לביתו, כדי לבטא את מטרת כל העבודה בבית-המקדש - להחדיר את הקדושה האלוקית לתוך ביתו ולתוך מסגרות העולם.

אחרי-קדושים

להתאפק גם ממה שמותר

ההימנעות מן המיותר וההתרחקות מן החומרנות מבטאות את התבטלות האדם בפני הבורא. האדם מציב במרכז חייו את הבורא ואת רצונותיו בלבד, וממילא לא נותר מקום לביטוי רצונות אישיים, מותרים כאסורים.

אחרי-קדושים

אחרי ככלות הכול

התורה והמצוות שאנו מקיימים היום, מכינים אותנו לקראת הזמן ש'אחרי הכול'. כל מצווה וכל מעשה טוב שלנו מוסיפים אור אלוקי בעולם ומקדמים אותו לקראת הגאולה השלמה ואחרית-הימים.

אחרי-קדושים

להתקדש גם בחיי החולין

בחסימה העצמית ממה שבעצם מותר – מתעלה האדם לשיא של עידון וזיכוך והתקרבות לה', שזו התכלית המהותית של כל קיום המצוות.

אחרי-קדושים

מעלת התשובה גם לצדיקים

"משיח בא להשיב את הצדיקים בתשובה": המשיח יבוא על-ידי שגם לצדיקים תהיה מעלת התשובה.

אחרי-קדושים

הפרשה בקצרה

בפרשתנו, פרשת אחרי-מות וקדושים, אנו ממשיכים בסיפור המאורעות לאחר שבפרשה קודמת קראנו על מותם של שני בני אהרן, בעת שהקריבו אש זרה על המשכן, זמן קצר לאחר שהמשכן נחנך לעבודה.

אחרי-קדושים

פרשת השבוע

פרשת השבוע - פרשת אחרי קדושים עם פירוש רש"י

תזריע-מצורע

ליזום קרבה אל הכוהן

אנו קרובים מאוד אל הגאולה השלמה, אל הזמן בו גם מקומו (הרוחני) השלילי של המצורע יהפוך למקום חיובי וקדוש

תזריע-מצורע

מטרת העונשים

מטרת הנגעים אינה ענישה גרידא. הנגעים נועדו לטהר ולזכך את האדם וכמו להופכו להוויה חדשה.

תזריע-מצורע

ה'נגע' נהפך ל'ענג'

כשנכנסו בנ"י לארץ , הם לא ידעו, שבבתים בהם הם גרים, התושבים הקודמים החביאו אוצרות. כשהגיעה סיטואציה, שהיה צריך לשבור את קירות הבית, התגלו כל אותם אוצרות. אז יכלו לראות שהרע הביא בעצם רק טוב.

תזריע-מצורע

תקשיבו למצורעים

הן סיכמו את העסקה. ביום הראשון יאכלו את בן הראשונה. למחרת יאכלו את בן השנייה. ביום הראשון אכלו את בן הראשונה. ביום השני האם השנייה הפרה את ההסכם.. סיפור אמיתי

תזריע-מצורע

ה'מצורע' - הקדוש ביותר!...

השם 'מצורע' מתייחס למשיח בזמן הגלות, קודם שבאה הגאולה. הוא סובל וכואב את צער מכאובי הגלות של עם-ישראל, ועל שום סבלו הוא נקרא 'מצורע'

תזריע-מצורע

תמיד יהודי!

פעולת המילה אינה יוצרת מצב חדש, אלא רק מגלה את קדושת מעמדו של היהודי, הטבועה בו בעצם הווייתו. זו קדושה שבאה מלמעלה. המילה רק מסירה את העורלה והקליפה

תזריע-מצורע

המצורע – בתוך התורה

גם אם מדובר באדם שפל, שלא מעוניין מיוזמתו לחזור בתשובה – משמים יעוררו בו רצון להגיע אל "הכוהן". וזהו הרמז במילה 'והובא' – יהיה מה שיהיה, בסופו של דבר הוא יובא ויגיע למקום הנכון.

תזריע-מצורע

אדם

רצון האלוקים הוא, שהנשמה תכנס לגוף הכי נחות וחומרי, ודווקא מהמקום הזה היא תתמודד - ותאיר.

תזריע-מצורע

לעשות שימוש נכון בלשון

בגאולה הקרובה נופתע לגלות 'תיק' מלא וגדוש במצוות שנזקפות לזכות כוח הדיבור שלנו, שאת חלקן כלל לא נכיר. אלו יהיו המצוות שאחרים קיימו – בזכות הלשון שלנו

תזריע-מצורע

נכים ופגועי-גוף

עד כמה שהדבר מפתיע, הלכה קטנה בדיני טומאת המצורע, המוזכרת בפרשת השבוע, מהווה לימוד דרך בהשקפה תורנית ליחס האמיתי לנכוּת ופגועי אברים, ה' ישמור.

תזריע-מצורע

הצרעת שזורעת חיים חדשים

הבידוד מהחברה ומהאפשרות לספר לשון הרע נועד לגרום לפתוח דף חדש בחיים, מטוהר מההנהגה הרעה שבעבר. וזו הסיבה שדיני הצרעת מופיעים בפרשת "תזריע". הצרעת אינה אלא אמצעי 'להזריע' חיים חדשים ומתוקנים.

תזריע-מצורע

המהות החיובית שבצרעת

זו הסיבה שנקראת פרשת הצרעת "תזריע" – ללמדנו כי נגעי הצרעת במהותם אינם אלא פעולת זריעה, כאמצעי לצמיחה מחודשת ומוצלחת.

תזריע-מצורע

פרשת השבוע

פרשת השבוע פרשת תזריע מצורע עם פירוש רש"י

תזריע-מצורע

הפרשה בקצרה

השבוע אנו קוראים את פרשת תזריע-מצורע, שתי הפרשיות עוסקות בנגע הצרעת שהוא תוצאה רוחנית של עבירות במיוחד אמירת לשון הרע.

להקדיש את העונג לה'

כאשר לא חשים גילויי אלוקות קשה יותר להימנע מלשקוע בתענוגים חומריים. אך זו המשימה: “להקטיר חלבים” גם ב“לילה”.

לכולם מתאים "להתלכלך" על זה

כאשר הצטברה על המזבח כמות גדולה של דשן (אפר קורבנות שרופים), היה מוציאה כוהן אל מחוץ למחנה-ישראל. בעת הוצאת הדשן, היה פושט המוציא את בגדי-הכהונה המיוחדים ולובש בגדים פשוטים יותר.

פרשת השבוע

פרשת השבוע - פרשת צו, עם פירוש רש"י

סוֹד השמחה החסידית

המזבח רומז לליבו של האדם. על האדם לדאוג לכך, שאש האהבה לה' וההתלהבות בענייני התורה והמצוות תוקד לעולם בתוך ליבו ולא תכבה חלילה

בציפייה לקרבן ראשון של בוקר

זמן הגלות, בו אין בית-המקדש קיים וממילא אין מקריבים קרבנות – משול ללילה. זמן הגאולה, בו מיד 'בבוקר', עם הפצעת אור הגאולה, נתחיל להקריב קרבנות בבית-המקדש השלישי – משול ליום.

הפרשה בקצרה

בפרשה הקודמת, פרשת ויקרא, קראנו את הדינים של הסוגים השונים שאנשים מביאים להקריב במשכן או בבית המקדש. בפרשתנו - פרשת צו - משה רבינו מעביר את הדינים של עבודת הכהנים על הקרבנות הללו.

כח המלח

הכיצד רואה החסידות את הקשר שבין המַלָח בעל הספינה המערב את המים ומכה בגלים – ובין המֶלַח? כיצד הוא מהווה סמל לאבן האחלמה המביאה חיזוק ורפוי לנפש? כיצד ניתן לראות במלח סמל למחול ולמחילה ולנקודת החולם שנמצאת בראשן של אותיות?

עבודה שמנוגדת להגיון האנושי

אילו היינו מצוּוים לתרום את בשר הקורבנות לאכילת עניים ונזקקים - מילא; אבל לשרוף בהמות שלמות על המזבח -למה, מה התועלת בדבר? וכי לא חבל על הבשר?!

סיכום פרשת שלח: מסע הריגול שהסתיים באכזבה

השבוע אנו קוראים בתורה את פרשת שלח בה אנו מוצאים את בני ישראל במרחק שלושה ימים מהארץ המובטחת - ארץ ישראל, ואז ביקש העם לשלוח מרגלים כדי לבדוק את הארץ אליה פניהם מועדות...