הפרשה בקצרה
בפרשה הקודמת, פרשת ויקרא, קראנו את הדינים של הסוגים השונים שאנשים מביאים להקריב במשכן או בבית המקדש. בפרשתנו - פרשת צו - משה רבינו מעביר את הדינים של עבודת הכהנים על הקרבנות הללו.
בעליה הראשונה ניתנים הוראות לעבודת הכהנים הקשורים לקרבנות שנשרפים על ידי הבעלים או הכהנים. התורה גם מצווה שכל שנוגע בבשר קדוש - הופך מיידי לקדוש אף הוא.
בעליה השנייה אנו קוראים על הקרבנות אותם מקריבים הכהנים בעצמם. כהן רגיל ("הדיוט") מביא את הקרבן המדובר רק ביום בו הוא מוכשר לעבודה, כאשר לעומת זאת כהן גדול מביא את הקרבן מידי יום. מעניין לציין כי סוג הקרבן הזה נשרף כולו על גבי המזבח ואין לכהנים חלק ממנו לאכול.
כאן אנו קוראים גם את פרטי הדינים לגבי קרבן שגגה או קרבן חטאת של מביא לאחר שחטא לה'.
העליה השלישית עוסקת בקרבן השלמים. כמו כן אנו מצווים שלא לאכול דם של כל חיה או עוף. זאת הסיבה בשלה אנו (או הקצב בבית המסבחתים) מולחים את הבשר או העוף קודם האכילה כדי להוציא ממנו כל טיפת דם.
בעליה הרביעית, משה אוסף את אהרן ואת בניו להיות כהן גדול וכהנים כדי שיוכלו לעבוד במשכן. משה אסף את כל בני ישראל ומטביל את אהרן ואת בניו במקוואות. לאחר מכן הוא מלביש אותם את בגדי הכהונה, ומושח בשמן המשחה את המשכן ואת כליו, וכן את אהרן ובניו.
העליה החמישית ממשיכה ומתארת מינויים של אהרן ובניו לכהנים, על ידי הקרבת שור לקרבן חטאות, ואייל שנשרף על גב המזבח.
בעליה השישית ממשיכה התורה בתיאור מינוי הכהנים ומתארת את התהליך של הכנת הקרבנות, כאשר מדם האייל נוסף חלק הותז על אהרן ובניו.
העליה השביעית מסיימת את תיאור תהליך מינוי הכהנים. משה מושח אותם בשמן המשחה ומצווה אותם לאכול בשר מסוים בפתח אוהל מועד.
כל התהליך לקח שבעה ימים.
אולי יעניין אותך גם
אנחנו חושבים שהתכנים הבאים עשויים לעניין אותך
