צריך להתאמץ לסייע ליהודי אחר לחזור בתשובה גם אם הדבר כרוך במחיר כספי. הפעילות לקרב יהודים אל הקדוש-ברוך-הוא צריכה להיות לא רק ללא כוונת רווח אלא גם אם נכונות להפסד.

עד כמה צריכים להשקיע לשם הצלת חיי אדם: האם יש גבולות להשקעה הכספית למען הצלת נפשות? האם יש גבולות לסיכוני החיים שצריך לקחת כדי להציל נפשות?

באהבת ישראל צריך "לעסוק" ממש כמו סוחר בעסק שלו. סוחר שרוצה למכור, פותח חנות באיזור הומה, תולה עליה שלט הכי בולט, הולך למשרד פרסום מצליח, מפרסם בעיתונות מודעה עם כל הגימיקים, לשכנע את כולם, שאצלו הכי כדאי לקנות.

כשיהודי זוכר את הקב"ה בכל מקום ובכל מצב, גם בהיותו עסוק בצרכיו הגשמיים – הוא ממלא את כוונת ה' בבריאת העולם, "להיות לו דירה יתברך בתחתונים" – בעולמנו זה התחתון ביותר - בו לא רואים ולא מרגישים כ"כ את ה'...

מיד בסיום עבודת היום היה על הכוהן הגדול לשוב לביתו, כדי לבטא את מטרת כל העבודה בבית-המקדש - להחדיר את הקדושה האלוקית לתוך ביתו ולתוך מסגרות העולם.

ההימנעות מן המיותר וההתרחקות מן החומרנות מבטאות את התבטלות האדם בפני הבורא. האדם מציב במרכז חייו את הבורא ואת רצונותיו בלבד, וממילא לא נותר מקום לביטוי רצונות אישיים, מותרים כאסורים.