אולם גיא ודליה לא התייאשו. אם הרבי בירך – בוודאי ימצאו דירה בשכונה המבוקשת. אחרי ימים ארוכים של התרוצצויות, נודע להם על שתי דירות שמוצעות למכירה. הבעיה הייתה שבעליהן ביקשו מחיר מופקע – פי שניים יותר ממה ששילמו הם לחברה המשכנת.

סיגל לא ממש קלטה מה רוצה ממנה הגברת. בעוד רגעים ספורים עומדים לכרות לרפי את היד. איך בדיוק יכולה ברכה מרבי למנוע את הכריתה? אבל הביטחון היצוק שניבט מעיניה של האישה פעל עליה משהו. עד כדי כך, שסיגל אפילו הסכימה לקבל על עצמה החלטה טובה

בעודו מחפש דרך להיכנס למבנה, יצאה אישה מבית סמוך ושאלה אם רוצה כי תפתח לו את המקום. נכנס שורדר אל המבנה, שהיה ישן אבל נקי ומטופח  ההפתעה הגדולה ציפתה לו בחדר צדדי: לתדהמתו היו תלויות על הקיר תמונה של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח ותמונה של בנין "770", כפי שמכונה בית המדרש של הרבי בברוקלין! מסתבר, שהוא לא החסיד הראשון של הרבי שביקר במקום...   התשובה הלא צפויה נתנה אפוא תכלית לביקור, וגלגלי מוחו של שורדר החלו לנוע בכיוון

המילה "הרבי" חזרה על עצמה בדרשתו שוב ושוב, וירדנה, שהאזינה בקשב רב, חשה צמרמורת בגופה. פתאום נעשה בשרה חידודים-חידודים. בתודעתה הבזיקה הארה גדולה. 'כן', חשבה לעצמה בלא קול. 'הרבי כבר נתן לנו את התשובה'.

יהודה חג'ג' לא נמנה על המעגל הראשון של המקורבים לבית חב"ד במזכרת בתיה. אך היותו יהודי חם, בעל זיקה ערה למסורת, היוותה סיבה מספקת לרב אריה גרינברג, השליח המקומי של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח, להגיע לביתו ולהזמינו אישית לאירוע מיוחד שמקיים בית חב"ד ● הרבי לא נתן לי זמן רב לשקוע במחשבות ופנה אליי בשאלה ישירה: 'האם לכל האנשים שבסביבתך יש את צרכי החג הקרב?'. נותרתי נבוך ומבולבל. לאחר שניות ארוכות של תהיה עניתי, כי לא בדקתי זאת. 'ודא אפוא', הורה לי הרבי, 'כי לא נותר לידך מישהו ללא מצרכים לחג'. אמר – ונעלם

"היה זה באחד מימי חול המועד סוכות בשנה שעברה. אל מכשיר הסלולארי שלי טלפן אדם שהזדהה כבעל מכולת באזור הקריות". ואכן, בשעת ערב מאוחרת התדפק על דלת ביתי, ואני אירחתי אותו בלבביות. שיחתנו סבבה לכאן ולכאן, עד שהרגשתי כי הגיע הרגע המתאים, ואז גוללתי בפניו את אותו סיפור עם הרבי מליובאוויטש. הוא חשב קמעה, וסימן בידו אות של ביטול מוחלט. הדברים לא נגעו ללבו. באותו רגע התייאשתי סופית.

מטבע הדברים, סופרו בהתוועדות כמה וכמה סיפורי מופתים מהרבי, כמו גם אודות הנהגותיו בקודש של הרבי ותוכן משיחותיו הקדושות. הדבר לא מצא חן בעיניו של אברך ליטאי שישב שם, ובשלב מסויים הוא התפרץ ואמר: מספיק לדבר כל הזמן על הליובאוויטשער רבי, האם אין עוד ‘גדולים’ בעולם היהודי...?! ● סיפור מופת מדהים שסופר על-ידי רב ליטאי

"נהג המונית, מר שלום אבי-קיסר, יהודי שומר תורה ומצוות המתגורר בנתניה היה נראה מחויך ושבע רצון. כשסיימו את אמירת הפסוקים, פנה אל האם ושאלה לאן פניהם מועדות. כששמע כי הם נוסעים לבית ספר חב”ד, אמר בהתלהבות: אם כך, יש לי ‘השגחה פרטית’ מדהימה לספר לכם, ומעשה שהיה כך היה

בטרם חזרתו לקרב, ניצל החייל את שהותו בצפת, מקום מגוריה של אחותו החב"דניקית, וביקר בביתה. במהלך הביקור הציעה לו אחותו לכתוב מכתב אל הרבי מליובאוויטש ולקבל את ברכתו  משלא היתה לו סיבה מיוחדת לסרב, נענה בחיוב והתיישב לכתוב לרבי מכתב ברכה. מיד לאחר שסיים את ביקורו, חזר לקרב כחייל מן השורה  במהלך השבוע שוחחו האחים והאחיות על דא ועל הא, כשלפתע נזכר החייל במכתבו של הרבי. בשל טרדות הזמן, שכח לעדכן על כך את אחותו ולהודות לה; הוא ניצל את ההזדמנות שנקרתה לפניו. מה הופתע לראות את פניה מחווירות

תהליך השגת הגרין קארד, אף פעם לא היה מן הדברים שבאים בקלות. ● שקט מתוח שרר בבית המשפט כשסיימתי לדבר. אחרי כמה דקות שבהן התיעצו השופטים, הוחלט שהבחור זכאי לקבל את האשרה המיוחלת. חזרתי מאושר למשרדי בניו יורק, והתקשרתי לרסקין. "תביא איתך בקבוק ויסקי ובוא למשרד שלי" ● המיוחד בסיפור זה הוא האופן שבו ביטא בחור חב"די צעיר את האמונה הפשוטה שלנו שכל העולם הוא בסך הכל הצינורות של הרבי...

"דקה ארוכה נותרתי מסומר למקומי בהלם. לא האמנתי למשמע אוזני. צבטתי את עצמי שוב ושוב בחושבי שאולי אני חולם או הוזה. האמנתי בכל לב שאקבל מהרבי תשובה, אך לא שיערתי לעצמי שבצורה כזו... לאחר שניות ארוכות בהן לא יכולתי לפצות פי, העליתי בפני הרב וולף את תמיהתי על כך שבעצם לא שלחתי מכתב לרבי, אך הוא היה דבק בדבריו וענה תשובה אופיינית “זו התשובה שלך מהרבי, קח אותה ותהיה בריא”, סיים את השיחה