ג חשון התשע"ח (23.10.2017)


פייסבוק חבד בישראל אויטר חבד בישראל

קשה לזווגן כקריעת ים סוף
בני הזוג שונים במימדים הגלויים שלהם. הם איש ואשה השונים במהותם. הם לא אמורים לחשוב ולהרגיש את אותו הדבר. ההכרה במציאותם כשונה זהו חלק בלתי נפרד מפיתוחה של זוגיות נכונה. 

נשים מעניינות יותר
על מה שלושת אלפי נשים יכולות לדבר במשך חמישה ימים רצופים?

כתיבה לרבי
כל מה שרצית לדעת על הכתיבה לרבי באמצעות אגרות הקודש. לכניסה למדור

חבד בישראל
מחפש כתובת של בית חב"ד בעירך? גן חב"ד לילד באזורך? הגעת למקום הנכון! השתמש במנוע החיפוש של חב"ד בישראל

מאגר עצום על חגי ישראל
מאמרים, סיפורים, הלכות, שיעורים ועוד, מסודרים לפי חגי ומועדי ישראל - לכניסה למדור

מאות ניגונים להאזנה
בואו להינות ממאות ניגוני חב"ד, המבוצעים בידי מגוון תזמורות וזמרים. לכניסה למדור

אנציקלופדיה חב"דית
בואו להרחיב את ידיעותיכם על חסידות חב"ד, ערכים בחסידות, ניגוני חב"ד, ועוד אלפי ערכים נוספים באנציקלופדיה החב"דית. לכניסה

חת"ת רמב"ם
הצטרפו ללומדי השיעורים היומיים בחומש, תהלים ותניא, וכן בשיעור יומי ברמב"ם. לכניסה למדור






» הרבי מלובביץ'

» גאולה ומשיח

» חב"ד בעולם

» חב"ד בישראל

» מדור התוכן

» השיעורים היומיים

» לוח שנה עברי

» זמני הדלקת נרות

» ניגוני חב"ד

» חדשות חב"ד

» וידאו

» מגזין

» פרשת השבוע

» חגי ומועדי ישראל

» המדור לילדים

» אנציקלופדיה חב"דית

» אודותנו

» חב"ד באינטרנט




משיח בשבת
ייתכן שהמשיח יופיע בשבת. אמנם בגמרא יש ספק האם זה אפשרי, אך אם זה יקרה – אליהו הנביא יפתור את הספק ויסביר כי כיצד אין בכך שום בעיה. 


|
שתפו:  
חבד » הרבי מלובביץ » כתבות


הנביא מקראון הייטס
ב-‏15 למרץ 1992 פרסם מ' סקפטור ב"ניו-יורק טיימס" היוקרתי, כתבה-סקירה ארוכה על מעמד חלוקת הדולרים של הרבי ועל ממלכת ליובאוויטש בכלל. הכתב ערך עבודת שטח מקיפה, והוא מעניק זווית ראייה נוספת לפועלו של הרבי ולהשפעתו על העולם היהודי  ● הכתבה המיוחדת אף זכתה לתמונה שער במגזין היוקרתי, כבשער המגזין התנוססה באותו השבוע תמונתו של הרבי מלך המשיח

כח סיון התש"ע (10.06.2010)

הם הופיעו ביחד עם הגשם, מוקדם מאוד, ביום ראשון חורפי, כאשר רוב ברוקלין עדיין נמה את שנתה. בתחילה הגיעו מאות, ובהמשך אלפים התחילו להתאסף. גברים חיוורים בעלי זקנים מאפירים, חובשים כובעי "פדורה" שחורים, מאחוריהם נגררות נשים, ומסביבם ילדיהם.

כרגיל, התור מתקדם לאיטו, בדממה, על המדרכות הרחבות של איסטרן פארקוויי. הוא ממשיך לתוכו של חלל בית כנסת גדול בפינת רחוב קינגסטון. כרזה ענקית בצבעי אדום-צהוב עזים מתנפנפת ברוחות החזקות מחוץ למרכז ליובאוויטש העולמי, וזו מודיעה: "משיח בדרך" - בעברית ובאנגלית - "ווי וואנט משיח נרו"!

המאמינים הרועדים מיראת כבוד, הגיעו לקבל שטר דולר חדש וברכה מאיש מלכותי לבוש מקטורן ארוך ומעוצב. לגואל יש שם: הרבי מליובאוויטש. הרבי השביעי של שושלת ליובאוויטש. הנביא החסידי של קראון הייטס.

"אל תתבונן בפניו", לוחשת אירינה קרנסלאייקה מרוסיה, מפוחדת מה, לבנה הצעיר. אירינה ובנה מתקדמים בתור וכבר נמצאים קרוב מאוד לייעד: המנהיג המתבודד בן 89 של התנועה היהודית. "אל תסתכל על האיש הקדוש", היא מזכירה לו.

בודדים בלבד מצליחים להסתכל עליו. עיניו התכולות המחשמלות לא מאפשרות זאת. בכל יום ראשון, האיש שחזק מספיק להשפיע על הפוליטיקה של מדינה שלא ביקר בה לעולם, מחלק דולרים לאדוקים ולסקרנים. אלפים מכל אחד מהקטגוריות, חולפים על פניו להעיף מבט חטוף ואולי החלפת מילים מספר. שני גבאים - שניהם רבנים - שולפים חבילות שטרות חדשים משקיות חומות ומעמידים אותם על השולחן המכוסה במפת קטיפה ירוקה.

אילי הון ומנהיגים כלכליים עומדים כתף לכתף עם מקבצי נדבות, יהודים חרדים מצטופפים בתור ליד פוליטיקאים. גם בוב דילן הופיע כאן שבוע אחד. השגריר מישראל בשבוע הבא. תריסרי שרי ממשלת ישראל וחברי כנסת כוללים באג'נדה שלהם ביקור אצל הרבי בכל נסיעה לניו-יורק. הרבי לעולם לא זז ממקומו עד שהתור מסתיים. לפעמים זה לוקח ארבע שעות, ולעמים גם שמונה!

"רבי, אחותי גוססת". אישה שברירית מאנגליה ניגשת לרבי. על פניה דמעות כאב וצער. "אני מרגישה כה בודדה. אנא עזור לי". הרבי מעניק לה דולר נוסף ומזכיר לה לתרום את שני השטרות לצדקה. היא מודה לו, ותוך כדי היא מוצאת את עצמה נדחפת קלות על ידי סדרנית. הנה היא מתחת למשקוף עץ אלון, ומשם לרחוב. חילופי הדברים, ארוך באופן יוצא מן הכלל, ארכה כמעט דקה שלמה.

אין שאלה או בקשת חיים אנושית שלא הועלתה בתור חלוקת הדולרים. נשים עקרות, מיואשות, מתחננות לברכה ותפילה מיוחדת. ישנם גברים שבאו לבקש ברכה לשלום בית, ואחרים שמזלם עזבם בעסקים. "הייתי רוצה לדעת את ייעודי בחיים", מבקשת אישה אחת. "אני זקוקה לברכה לרכישת רכב חדש", מבקשת השניה.

"רבי" הוא תואר שעובר בתורשה וניתן למנהיג רבני של תנועה חסידית. הרבי עונה לכל אחד - על פי רוב באידיש, אבל גם באנגלית, צרפתית, רוסית או גרמנית - באיחולים קצרים לבשורות טובות והצלחה והענקת דולר. הרבה מהמבקרים עוקפים את קופת הצדקה שעל הקיר הסמוך, ואצים-רצים לרחוב, שם נמצאים דוכנים של מהגרים מרוסיה שמציעים שירות למינציה לדולר, בצירוף תמונת הרבי האבהי שמכסה על הפורטרט של ג'ורג' וושינגטון.

רון גרונס, צלם ממונטריאל הגיע לקראון הייטס כדי להשתתף ב"פגישה" - מפגש ייחודי שחסידי ליובאוויטש מארגנים כדי לעניין יהודים שעדיין לא שומרי תורה ומצוות בחיים חסידיים. "הרבי הסתכל עלי וחיי השתנו באחת. לשניה מבטינו נפגשו. איך אני אוכל לתאר את ההרגשה? אתה מכיר את 'סטאר טרק'? נכון שהם יורים זרקור של אור? ככה אני הרגשתי. הרבי תפס אותי במבטו מאצבעות רגליי ועד עיניי, והוא 'הקרין' עלי דרגה יותר אמיתית של יהדות".

הרבי, הצליח לשתול את המאה השמונה-עשרה בתוך המאה הנוכחית, מונחה בו-זמנית על ידי דוקטרינות של ימי הביניים והטכנולוגיות הכי מתקדמות. הרבי חולש על אימפריית מיסטיקה יהודית שנמתחת משבילי ברוקלין האפלים ועד להרי ההימלאיה.

בחייו הפרטיים כמעט מתבודד. הרבי הוא המנהיג החרדי הראשון שיצא להחזיר יהודים טועים ותועים לחיק היהדות. מה שנקרא יהודים "חילוניים". הוא נלחם ללא לאות בהתבוללות - הטרנד העכשווי של היהדות המודרנית - שמכונה על ידי חסידיו ללא היסוס כ"שואה רוחנית".

רק בודדים שנפגשו בם יכולים לשכוח את הסגנון הייחודי של החב"דניקים: סגנון נועז, יהדות בשיווק ישיר לתוך הפרצוף. הם ייחודיים בין החרדים; הם נצפים בכל מקום אפשרי ובלתי אפשרי. בארבעים ושתיים שנות נשיאותו, הרבי "שיחרר" אלפי שלוחים נמרצים לשטח - מנורמן אוקלהומה לדאאר את סאלאם, טנזניה. עמוסים בחומר על יהדות ואספקה דתית, טנקי המצוות שלו מפטרלים באיסט-סייד של מנהטן, וברמת הגולן. ההוצאה לאור של ליובאוויטש בברוקלין היא הספק הגדול בעולם לספרי יהדות. קו הטלפון האדום ו"רשות השידור" שלו פועלים עשרים וארבע שעות ביממה.

מוערץ ביותר על ידי מאתיים אלף חסידיו. הרבי מודע לעובדה שהערה הכי קצרה שלו מסוגלת לערער את היסודות של מדינת ישראל ושל החיים היהודיים המודרניים.

כפי שהוא עשה כמה פעמים בעבר, הרבי עזר לחולל משבר קטן בישראל בחורף החולף, בדיוק כאשר שיחות השלום החלו לקרום עור וגידים. במילים קצרות לשר התחבורה מר משה קצב, הוא שלח מסר חריף וחד משמעי בקשר למסירת שטחים תמורת שלום.

"זה בלתי נסבל", אמר הרבי, "אפילו לחשוב על דיבור על אוטונומיה לפלסטינים". דבריו של הרבי סוקרו בהרחבה בכל כלי התקשרות, והאיום נשמע הן על-ידי שמיר, והן על ידי מתנגדיו.

הרבי לא מתראיין, לא לתקשורת ולא לכל אחד אחר. למרות הפצרות ממנהיגי דת וקהילה, הרבי לא התייחס למהומות והייאוש שזעזעו את ניו-יורק בקיץ שעבר, כאשר מכונית שליוותה אותו בחזרה מביקור בקבר חמיו, הרגה ילד שחור, וזה הצית גל של אלימות.

פרט לנסיעותיו לבית העלמין בקווינס למקום מנוחת חמיו, הרבי הקודם, וביקורים חטופים לקעמפים חסידיים בהרי הקטסקיל בשנות החמישים, הוא לא יצא מקראון הייטס ב-‏44 שנים האחרונות.

חוסר ניידות לא מגביל את השפעתו כלל. מקושריו ואוהדיו מתייחסים להגיגיו הכי בסיסיים כנבואות בוערות. כאשר חסיד מתקשר לשני, הוא לא פותח את השיחה עם ה"הלו" הרגיל, אלא עם השאלה: "מה חדש מהרבי?"

והחדשות אכן זורמות! הן מגיעות באידיש בצורת שיחות ארוכות לאחר התפילה, או בחטף כאשר מבקר מזדמן מצליח לתפוס איתו מילה או שתיים בפרוזדורים המתפתלים של הבניין בן שלושת הקומות במרכז חב"ד ב-‏770 איסטרן פארקוויי (ושדרך אגב נקרא רק "770" לכל באיו, כמו המספר 10 דאונינג סטריט). הרבי נמצא בפרוזדור בדרכו לחדרו הבודד שם הוא מעביר את חייו.

לשכתו עטורה פנלים מעץ אלון עתיק, מכילה מיטה מתקפלת צרה, מאות ספרים עבריים, כתבי חסידות ועוד ספרי יסוד יהודיים הכרחיים ללימודי יהדות. שם ישנו שולחן עבודה מעץ, מגולף ביד לכתיבה, ובפינת החדר נמצאת כרטסת עם שמות כל אלו שכתבו לו במשך השנים.

המונים מתאספים מחוץ לחדרו לפני ואחרי התפילה, לשיר ולהריע לרבי. במעמד דומה לפני שנים הרבי אמר לאיל ההון רונלד לאודר - יורש מפעלי הקוסמטיקה - שלא יבזבז משאבי צדקה על מדינת פולין. "פולין איננה מקום מתאים ליהודים. כל מי שיכול שיעזוב".

פרט לשבת, שההקלטה אסורה, כמעט כל מילה מדוברת של הרבי מתועדת ומועברת לכל קצווי תבל על ידי רשת לווייני ליובאוויטש. שיחותיו בשבתות - חיבורים והרצאות תלמודיים שאורכים שעות - משוחזרים ע"י ה"חוזרים" והסופרים ומפוקססים לתלמידיו בכל נקודות האימפריה מיד בצאת השבת.

בהתקרב יום הולדתו התשעים, השפעתו וכוחו הגיעו לממדים בלתי ידועים עד כה. מהנדס בוגר ה"סורבון" שעבר חלק משנות נעוריו בברלין, הפך תנועה מצומקת ומיואשת שכמעט נכחדה על-ידי השואה, לתנועה של אמונה מוחלטת. בדרך למשימה, הוא העפיל לגבהים ייחודיים, אליהם לא הגיע אף מנהיג יהודי. הרבי הינו היחיד בין כל הדמויות היהודיות שהגיע לסטטוס כזה.



הרבי נולד ב-‏18 לאפריל, 1902 ברוסיה. הוא השביעי בשושלת של מנהיגי ליובאוויטש, שקרואים על שם עיירה רוסית על גבול פולין, עריסת החסידות שצמחה באלף השמונה-עשרה. החסידות, המבוססת על מיסטיקה ורגשות, הופיעה כריאקציה לדוגמה המזרח אירופאית של האליטות האינטלקטואליות בין תלמידי החכמים. תנועת החסידות מדגישה חשיבות התפילה לכל יהודי והיא התארגנה בקהילות מסביב לדמויות חזקות של מורים ומנהיגים שמכונים "רבי".

האגדה הליובאוויטשית מספרת שהרבי הנוכחי הצטיין כל כך בלימודים, והיה מוכר בתור עילוי, ואביו נאלץ להוציאו מכיתת הלימוד ולקחת עבורו מורה פרטי.

את שנות הנערות העביר בשקיעה בים התורה וב-‏1929 (תרפ"ט) הוא נישא לבתו השניה של הרבי הקודם - השישי - מליובאוויטש. גם הרבי, וגם רעייתו הרבנית חיה מוסיא, שנפטרה ב-‏1988 (תשמ"ח), הנם נינים ונכדים לרבי השלישי מליובאוויטש, (שהרבי קרוי על שמו), רבי מנחם מענדל שניאורסאהן מליובאוויטש. מנהיגים חסידיים אינם נבחרים כמלכים; ילדיהם לא מתמנים אדמו"רים בכל מקרה.

שנות השלושים מצאו את הרבי בברלין ובפריז, לומד מתמטיקה והנדסה, לפני שהוא היגר לארה"ב ב-‏1941 (תש"א). "הוא היה אינטלקטואל אמיתי, ומלומד טיפוסי", אומר הרב עדין שטיינזלץ, אחד המומחים הגדולים בלימודי תלמוד, ואולי החסיד הישראלי הכי מפורסם. "הרבי היה יושב במשך שעות ומשוחח על הנקודות העדינות של דת ומדע".

"אף מנהיג יהודי, ולו בודד, לא טעם מהעולם בצורה דומה", אומר שטיינזלץ. "כאשר בודקים את התוצאות, את ההישגים, זה כמעט לא יאומן. בתוך ארבעים שנה הוא ברא יש מאין - יהדות מחודשת וחווייתית".

למרות שהוא חי בחברה שלכל משפחה ישנם עשר ויותר ילדים, לרבי ולרבנית לא נולדו צאצאים כלל. למרות גילו, חרדת התקף לב שהוא עבר לפני 15 שנה, ואירוע מוחי שהוא עבר לפני חודש, כשהשתטח על קבר חמיו, נאמניו לא מדברים על תסריטים אלו או אחרים. כאשר ידיעת מחלתו התפשטה ברחבי ישראל בשבוע שעבר, אלפים רבים של מקושרים זרמו לירושלים להתפלל לבריאותו הטובה. אין מנגנון שנבחר למלא את מקומו, ושום דיבור על מועמדים אפשריים לא עלה לחלל האוויר.

"לעולם לא היו שיקולים בנושא", אומר הרב יהודה קרינסקי, אחד מנאמני הרבי הקרובים, אחרי האירוע, "אין לזה שום צורך. זה מיותר לחלוטין".

"המשיח יגיע", ענו לי שוב ושוב מנהיגים ומחנכים חסידיים, במענה לשאלתי על ממלא מקום וממשיך דרך להנהיג את התנועה החסידית העולמית הגדולה ובעלת השפעה הכי כבדה. "זה פשוט לא מהווה בעיה".

הרבי מעולם לא עודד בצורה בוטה את ההתלהבות המשיחית שמתערבלת מסביבו. מצד שני, גם לא קירר את נאמניו. הוא מרבה לציין תהליכים עולמיים כמו התמוטטות מסך הברזל, העלייה המסיבית לישראל, הכנעת עיראק, והטסת פליטי אתיופיה - כסימנים שהמשיח כבר בדרך.

תמונת דיוקנו תולה בסלון כל בית ליובאוויטשי בקראון הייטס ללא יוצא מן הכלל. כמו כן הוא נצפה במוניות, חנויות פלאפל וחנויות מכולת מפלטבוש ועד ירושלים. כשחיילים קרביים בישראל יוצאים להילחם, הם מצטיידים בתמונתו. בחנות "יודאיקה וורלד" בפינה של 770, אלפי תמונות מוצעים למכירה: ממוסגרות, על מחזיקי מפתחות, בפוסטרים, לוחות שנה ומזכרות.

בזמן האחרון הרבי נשאל מה המסר שהוא מעוניין להעביר למעריציו שבנו עבורו העתק מדהים בדיוקו - עד לסורגים ולמנעולים תוצרת ארה"ב - במטעי עצי הזית במושבם שבקרבת תל-אביב. הרבי לא היסס לרגע וביקש להעביר את דברים הבאים: "תגיד להם שמשיח מגיע מהר מאוד. הם צריכים להתכונן לקבלו באופן המתאים".



כמה מאות גברים ונשים, לבושים היטב בחליפות טוויד ושמלות משי, הצטופפו באולם המרכזי בברוקלין ג'ואיש סנטר באיסטרן פארקוויי. ווילונות דמשק כבדים עוטפים את החדר, ומזון כשר עשיר ומגוון מוצע לאורחים.

באסיפה כגון זאת לא נצפים אנשים לבושי שחורים. קהל היעד במפגש, שמאורגן על ידי עסקני ליובאוויטש בכירים, הוא הרוב היהודי שאינו אורתודוקסי. הרבה מהאורחים עברו את סוף השבוע כאן בשכונה - התארחו בחום ובלבביות בבתים החסידיים למשך השבת; אחרים הגיעו לארוחת בוקר ולשמוע שיחה מפי הרב מאניס פרידמן, המנהל המבריק המעודכן והעכשווי של מכון 'בית חנה' במיניסוטה ואחד הכוכבים העולים של הרבי.

רהוט, משכנע ושנון, פרידמן, והרבה אחרים כדוגמתו בעולם עוטפים את אגרוף הפלדה של עקרונות ליובאוויטש בכפפת קטיפה. הבוקר, הוא יעודד את האורחים לקבל על עצמם את הסטאטוס של "הנבחרים" ולהבין את משמעות העול. זה חלק מהפרדוקס הליובאוויטשי: כתות חסידיות אחרות - כגון סאטמר שבסיסם בשכונת וויליאמסבורג בברוקלין, וחסידי בובוב בבורו פארק - מסתגרים מן העולם החיצוני; בליובאוויטש מגיעים החוצה. אבל גם כאשר הם מחבקים יהודים, הם לא מוכנים להשלים עם השונות שלהם.

לגבי הרבי וחסידיו, נישואין מעורבים פשוט אינם קיימים. ל'ראבייס' קונסרבטיבים ורפורמים אין מעמד רבני כלל, והלכה יהודית היא מעל הכל. משתמע מכך שכל טכס דתי שנערך על ידי רפורמים או קונסרבטיבים, הוא ללא ערך דתי כלל. בטל ומבוטל.

קשה להתעלם ממחיצות והבדלים. אנשי ליובאוויטש מכירים רק שני סוגי יהודים: אלו שכבר חסידים נאמנים, ואלו שאולי יהיו בעתיד...

היום הרב פרידמן יוצא לצוד את האחרונים - אלו שעדיין לא חסידים. מראהו החיצוני כפרופסור קצת מוזנח עם זקנו הארוך והמאפיר, והסוודר המתפורר שלו. הוא לא מאבד זמן. הוא מיידע את הקהל שמטרת בואו היא "עסק רציני". "התעוררו", הוא מכריז. "יהודים הם שונים!! בואו נשלים עם העובדה ונזרום אתה".

בתחילה, הקבוצה קצת בהלם מהפתיחות שלו. "במשך אלפיים שנה אנחנו מתכחשים לייחודיות שלנו", הוא ממשיך, מדבר בעדינות לתוך המיקרופון. "ניסינו להיקלט בעולם בתור 'נורמלים'. ותנחשו מה? העולם לא 'קנה' את זה, ולעולם לא יקנה...

"מיליוני יהודים בעלי רגשי נחיתות מתאמצים מאוד להיות כמו האחרים", הוא ממשיך, בטון קצת יותר גבוה, מושך את הקהל אליו כבמטה קסמים. "זה לא יקרה. לעולם לא. אנחנו ארזנו את עצמנו במיליון צורות וזה לא עבד. אז למה שלא נזדהה ונספר לכולם מי אנחנו באמת? לומר להם שאנחנו העם הנבחר! כשאנחנו מתנהגים כמו העם הנבחר, העולם אוהב אותנו. אנחנו המאגר של רצון ה'. אבל אנחנו כל כך מפוחדים מאלפיים שנות גלות, שאנחנו כבר לא עומדים על העקרונות שלנו".

כאן הרב עוצר לרגע, חש את תוצאות דבריו שמעלים גלים בקהל. וכאן הוא זורק בדיחה יהודית לחלל האוויר: "שני יהודים נידונו למוות ועומדים לפני כת יורים". עיני הרב נוצצות מהנאה. "הם עומדים למות. החלה הספירה לאחור - עשר, תשע, שמונה, שבע שש - הכל הולך כמתוכנן".

הוא עוצר ללגום מעט מים. "כאשר הגיעו למספר ארבע, אחד הנידונים פורץ בתפילה קולנית לאלוקים. בלשון הקודש. 'שמע ישראל...' חברו פונה אליו בחלחלה וצועק: 'שקט, טיפש, אתה עוד תגרום לנו לצרות!'..."

הרב פרידמן נותן לקהל לעכל את הבדיחה והמסר העמוק שלה. "הצורך הפתולוגי לשקט ולקבלה", הוא קובע, מנענע בראשו. "הימים האלו הם מאחורינו. אנחנו שונים וחייבים להפגין את זה. הסמכות היחידה שמתקבלת בעולם היא יהודי שמדבר בשם התורה".

מילים כדרבנות. הגשה רגשית של ה"אינטרנציונל" של התנועה. ולמרות שרק מעטים מהנאספים כאן היום יהפכו במרוצת השנים לחסידים מן המניין ויתכחשו לצורת חייהם העכשווית, הצלחת המאמץ היא ללא עוררין. ייתכן שיש מאתיים אלף חסידים בעולם, על פי מומחי הדמוגרפיה היהודית המודרנית. אבל על פי דבריהם של מעריצים וגם מתנגדים, אוהדי ותומכי התנועה מגיעים למיליונים.

הסתירות הן בלתי רלבנטיות. למרות ההתנגדות לאופן שמירת התורה של רוב תושבי ארה"ב, הליובאוויטשים מפליאים במיומנות להתרים את אותם יהודים בסכומים של מיליוני דולרים למטרה הקדושה שלהם.

"הם פורטים על נימי הנוסטלגיה יותר מכל קבוצה דתית אחרת", אומר אלן נדלר, ראביי בדימוס של בית הכנסת הכי גדול במונטריאל, וכיום מנהל פרוייקט "י.ב.וו." - מחקר מדעי יהודי בניו-יורק. "אנשים מרגישים שהם היהודים האותנטיים, כמו סבם. הם רואים אותם בתור מה שהם בעצם לא. הליובאוויטשערס מנצלים את רגשי האשמה העמוקים וחוסר ההשלמה שתוקפים הרבה יהודים מודרניים. באופן מוזר, האנשים חושבים שאם הם תורמים כסף הם תומכים במשהו שהוא המשך של אבות-אבותיהם. זה שקר, אבל זה נותן להם הרגשה טובה".

תנועת ליובאוויטש, שנקראת גם "חב"ד" - ראשי תיבות של חכמה, בינה ודעת, נאבקת למזג את העולם החרדי של החסידות והעולם המודרני שהרבי למד בו. חצרות חסידיים אחרים בזים למאמץ של ליובאוויטש לצאת לעולם. ארגונים יהודים מרכזיים מוקיעים אותם בגלל דעותיהם הקנאיות.

"ברגע שאתה עוסק בהפצה כמוהם, אתה מתפשר על 'חרדיותך'", אומר שמואל ס. הלמן, פרופסור של סוציולוגיה ומחבר ספר "מגיני האמונה" - ספר חדש על יהודים חרדים. "הרבי ראה, כפי שאף אחד לא ראה עד כה, שלהצליח בארה"ב חייבים לדבר ברורות. אבל זו חברה סגורה ומגבילה. הרבי חתר רחוק מידי לטעמם של חצרות חסידים אחרים. לרוב האמריקאים, למרות זאת, הוא נשאר קנאי דתי. הלחץ בענין ברור".

שבועיים בלבד לפני מועד הבחירות - אחרי הצהרה בת שנים רבות שחב"ד איננה תנועה פוליטית - הורה הרבי לאלפי חסידי חב"ד לגייס קולות למפלגה קטנה ובלתי משמעותית בשם 'אגודת ישראל'. בסופו של דבר, אחרי ספירת הקולות, 'אגודה' הרוויחה חמש מושבים, הרבה יותר ממה שקיוו.

הקולות, ביחד עם אלו של עוד מפלגה אולטרה-אורתודוקסית - ש"ס - הספיקו לערער את שיווין הכוחות בין שתי המפלגות הגדולות. ברגע שראש הממשלה שמיר הסכים לקבל את דעת הרבי בנושא חוק 'מיהו יהודי', שתי המפלגות הנ"ל תמכו בו. בסוף, המהלך נכשל, אבל הליובאוויטשערס והחסידים האחרים מצהירים שהם ינסו שוב כאשר ההזדמנות הפוליטית תופיע שוב.

"זה היה המשבר הכי קריטי שאירע בין יהדות ישראל וארה"ב מאז קום המדינה", אומר אריק יפה, סגן נשיא של איחוד הקהילות הרפורמים שעבד בקצב מסחרר להפר את היוזמה. "זה הפך לסוגיה בחיים היהודיים רק בגלל הרבי. זו היתה אובססיה שלו. הוא הפך את העולם היהודי על הראש, וקשה לדעת אם המדינה החלימה מזה".

הנוף בשפלה מנוקד ביישובים קטנים וכפרים, בצדי הכביש בין תל אביב וירושלים. מכאן, זה רק קפיצה קצרה בוולוו הישנה של ברקה וולף להגיע למהדורה הישראלית של 770. המבנה, עם הלבנים האדומות והמשולשים המוכרים שעומד בודד בין אבנים צרובי שמש, בולט כחסיד בטקס של גויים.

"הרבי רצה בניין כאן", מסביר וולף את הקמת דגם תאום של מרכז ליובאוויטש עולמי באופן כה מדויק, שגם תאי הדואר של בחורי הישיבה העתיקו במדויק. "אם כן, למה לא לבנות משהו מוכר"?

מוכר למי? יש השואלים. בוודאי לא לרבי, שלעולם לא ביקר בכפר חב"ד הליובאוויטשי התוסס והמשגשג, או בירושלים עיר הקודש, או בארץ ישראל בכלל. החדר הקטן, עטור בפנלים מעץ אלון מוכן עבורו, ויש גם כסא - העתק של כיסאו המרופד בבד קטיפה אדום עשיר שהוא משתמש לתפילות בברוקלין - ממתין לבואו.

אפילו וולף, נאמן הרבי עדי תוקפנות מה, מביע חשש. "משאלתי העמוקה היא שהוא יבוא לכאן יום אחד", הוא אומר, בטיילו לאיטו בשבילי הכפר. "אני לא יודע אם הוא יבוא לפני ביאת המשיח. אז בוודאי הוא יבוא".

ישנן מאה סיבות מדוע הרבי עדיין לא בא לארץ: התורה מציעה שמי שמבקר בה חייב להישאר; חסידיו של הרבי בקראון הייטס זקוקים לו שם יותר ממה שישראל זקוקה לו; חוסר שביעות רצון ממשלת ישראל ה"חילונית" מונע בעדו להגיע (הוא לפחות מכיר בקיום ממשלת ישראל. קבוצות דתיות אחרות, מיליטנטיות יותר, מסרבות לשלם מיסים למדינה הכפרנית, ויש כאלו שעוטים שק ואפר ומניפים דגל שחור בחגים לאומיים).

העיסוק המתמיד של חב"ד בסוגיית המשיח, מרגיז הרבה ישראלים שעברו כבר ייסורים רבים כתוצאה מנבואות שקר. נאמני הרבי רוקדים מסביב לנושא. הם אף פעם לא מכריזים בברור שהרבי הוא משיח, אבל התשובות של וולף מתנגנות בדומה לאלו של כל חסיד אחר כאשר נדרשו לענות לשאלה: האם הרבי הוא הוא המשיח?

"היהדות מלמדת אותנו שהמשיח הוא איש בשר ודם," אומר וולף, שמתקשר עמנו על ידי מתורגמן משפת האידיש. "הוא לא יופיע פתאום מתוך רעמים וברקים מהשמים. בכל דור יש מועמד, וברור למדי שבדורנו אין לאף אחד את הכישורים, את המוח, היכולות וההישגים של הרבי".

כנראה שמעבר לכל זה, לאף אחד אחר אין את התמיכה שיש לרבי. חסידיו ומקושריו האמיתיים מצפים לנוכחותו בביתו בכפר חב"ד בדיוק כפי שהם מצפים לעולם שכולו טוב.

המשיח, על פי אמונתם, יכול להופיע בכל רגע ממש. כאשר ילדים קטנים חסידיים פורשים לשנת לילה, הם מכינים את בגדי השבת לידם, להיות מוכנים כאשר המשיח מעיר אותם. ישנם כאלו שמסתובבים עם "ביפרים" שיוכלו מיד לקבל את הידיעה המשמחת ללא שהיות. הרב משה הרסון, מנהל הקולג' התורני במוריסטאון, מסביר את ביאתו המיידית של המשיח בתור "העובדה ששמה את כל שאר העניינים בפרספקטיבה הנכונה". לא מזמן, אגודת נשי ובנות חב"ד העולמי פרסמה את הכינוס שלהם בצורה הבאה: "אנחנו נמצאות בזמן יוצא דופן... ימות המשיח. אנו, הנשים היהודיות של הדור, נושאות באחריות ובזכות לסלול את הדרך לקבלת פני משיח".



עבור חלק מהיהודים בישראל, זה קצת הרבה. בעבר, לפני שהרבי דיבר בתקיפות בנושא 'מיהו יהודי', אהדו את חב"ד והרגישו שהם חביבים, כפריים מה, חמים, ומזכירים את הדמויות של "כנר על הגג" המעוררות נוסטלגיה למזרח אירופה שהיתה ואיננה עוד. אבל לתנועת חב"ד בישראל של היום, עם וולף שמערסל את מכשיר הטלפון ברכבו תוך כדי סיבובים בין כבישי תל אביב, כפר חב"ד והכנסת, אין זמן לנוסטלגיות.

"קל להתעלם מהם, הם שולטים על מקומות בודדים בכנסת", מסביר אבישי מרגלית, סופר ופרופסור בירושלים. מרגלית כתב בהרחבה על הנושא של החרדים. "ברם, הרבי ואנשיו מעורים בפוליטיקה בארץ באופן יום יומי. ועל פי רוב הם משיגים את מה שרצו. לעיתים קשה לקבל תכתיבים מאיש שלא חי כאן אתנו".

בשנת 1990 (תש"נ), שנתיים בלבד לאחר משבר "מיהו יהודי", אברהם וורדיגר ואליעזר מזרחי - בעלי הברית הנאמנים ביותר לרבי בכנסת - טרפדו ניסיון של שמעון פרס, יו"ר העבודה, להקים ממשלה. שני האישים ערקו מקואליציית פרס כאשר נודע שהרבי מתנגד לממשלה שתוותר על שליטת ישראל ב"שטחים הכבושים".

עסקני חב"ד מצהירים שהקשר שלהם לארץ הוא דתי ולא פוליטי - קשה להפריד בין השניים במדינה בה הם מזוגים ביחד ואיפה שמדבקות בדוגמת פרסומת בחירות מכריזות: 'משיח, הייה חלק מהתהליך' - הנם חלק מהנוף. פעולות הצדקה והחסד לטובת העולים מרוסיה, קשיי היום והקשישים הן מן המפורסמות. חב"ד היו הנחשונים בפתיחת בתי תבשיל; הראשון מהם נמצא ב'מאה שערים' - שכונה חרדית טהורה. כל כך טהורה היא השכונה, שמי שמזדמן לשם בשבת בכלי רכב ייסקל מיד על ידי התושבים.

כמו כן, חסידי חב"ד הקימו פרוייקט צ'רנוביל - הצלת מאות ילדים וילדות שחלו כתוצאה מפיצוץ הכור הסובייטי בצ'רנוביל. חלק מהילדים הנם יתומים כתוצאה מהאסון. חב"ד דואגת לילדים לכל צורכיהם: חינוכם, רפואתם וכל קיומם היום יומי.

"הם נמצאים בכל מקום בחברה שלנו", אומר מרגלית. "קשה לשפוט את ההשפעה או הנוכחות שלהם, ואפילו לא את המטרות. אבל הם נמצאים בכל חור".

כן, איפה הם לא נמצאים? הם אפילו מקיימים נוכחות בנמל תעופה. כל נוסע העובר את ביקורת הדרכונים בנמל תעופה בן-גוריון, חולף ליד חנות התכשיטים היוקרתית ה. שטרן - חנות יהלומים, וקיוסק מקושט וצבעוני שמציע חומר מגוון על יהדות. בכל שעות היום נמצא חסיד חביב שמאייש את הדוכן ששלטיו מצהירים "יהדות עם חיוך" ו"ברוכים הבאים לכולם".

אמנם, דווקא בקראון הייטס מבקרים מתקבלים בצורה החמה ביותר. השכונה נמצאת כמו באי נקי ומטופח כאשר מסביבה שכונות מתפוררות ולמודי קרבות. כאן החסידים חיים את חייהם בשלווה ובעצמאות ברחובות מרופדים בשורות עצי צל.

זה לא תמיד קל לחיות חיים שלווים: מתח על רקע גזעי בין החסידים המבוססים פחות או יותר כלכלית, והמיעוטים העניים ששולטים במספרם, אינו רחוק מהתלקחות תמידית. במשך השנים נפוצו שמועות שהרבי יורה לחסידיו להעתיק את האימפריה אל חוף מבטחים מחוץ לעיר. אבל לא, זה לעולם לא קרה. החממה הסגורה, המקום הספוג מסורת חסידית, הוא איפה שהרבי מרגיש הכי בבית. וחיי החסידים מסתובבים סביב דמותו של הרבי.

משפחות חסידי ליובאוויטש מתגוררות באזור שתופס כ-‏50 רחובות בריבוע, כדי להתפלל עם הרבי, לחנך את ילדיהם במוסדות שעלו מיליונים - מעשי ידי הרבי (כל שנה עוד ישיבה כדי להדביק את קצב ריבוי האוכלוסיה), וכדי להיות קרובים אליו בשבתות וחגים.

עולמם הוא יהודי נטו. יהדות הרמטית. כמעט בכל בית תמצא מכשיר "מוניטור" כדי לצפות בקלטות של הרבי, אבל לא ח"ו לצפות בתוכניות חולין. בסלון של כל בית תמצא מדפים עמוסים בספרים - כולם בעברית. וכאשר שואלים ילד קטן במה הוא רוצה לעסוק כשיתבגר הוא עונה בלי לחשוב פעמיים: "אני רוצה להיות נגר, כדי לבנות את בית המקדש השלישי!"

בית המקדש הראשון נבנה על ידי שלמה המלך ונחרב בשנת 586 לפני הספירה. המקדש השני שנבנה על ידי מלך הורדוס בשנת 20 לפני הספירה גם נחרב, ורק שריד ממנו נשאר עד היום - הכותל המערבי. בניית המקדש השלישי, על פי המסורת, תבשר את ביאת המשיח.

עוד שבת פורשת כנפיה, והשמש מתחילה לדהות מעל העיר העתיקה בירושלים. המואזין כבר קרא לנאמני המוסלמים להתכנס לתפילה בכיפת הסלע. בקרבת מקום, מאות עולים לרגל יהודיים התקבצו כבר ליד פני הכותל העשוי מאבנים עתיקות בלתי מקושטות, שריד אחרון של בית המקדש השני. החומה המחוספסת היא המקום המקודש ביותר ביהדות.

אלפים מגיעים לכותל בכל יום. הרבה טומנים פתקים קטנים בין סדקיו, עליהם רשמו את משאלותיהם הכי פנימיות: אחרים מניחים תפילין - קופסאות זעירות שבתוכם מונחים פרשיות כתבי קודש. את התפילין מניחים על היד והראש - מול הלב והמוח, כדי להראות נאמנות והתקשרות לה'. חסידי ליובאוויטש שמו להם למטרה לשכנע מה שיותר גברים יהודים להניח תפילין, והם מחשיבים את הנחת תפילין ליד הכותל כמצווה או מתנה.

בחורים צעירים מתקרבים. כבר מניחים להם את התפילין וכורכים את הרצועות סביב הזרוע, כאשר הבחורים אומרים את התפילה המיוחדת מילה במילה. חלק מצלמים אחד את השני, כאילו היו כעת ליד מגדל אייפל או ביג בן.

מעמדתם הפינתית, ליד שביל אבן, שני חב"דניקים אדוקים מתבוננים בנוף האנושי. כן, הנה יהודי. הם מזמינים אותו לגשת.

"האם אתה יהודי?" מרדכי שיינר, תושב ניו-יורק שנמצא כאן בירושלים שואל. "השבת מתקרבת. כדאי להניח תפילין".

לתדהמת שיינר, המבקר מסרב להצעה האדיבה. "זה מאוד חשוב", שיינר ממשיך, מתחנן. "חשוב שתעשה את זה. רצוי מאוד. אם לא למענך או למעני, אז למען הרבי".

"למה?" שואל הזר. "מה המשמעות? מה העניין?"

"הנקודה? העניין? האם חייב להיות עניין? אוקיי. הנה הנקודה: האם קנית מימיך כרטיס הגרלה? לפעמים זוכים במשהו. לפעמים זוכים בפרס הגדול. אז ככה; כאשר משיח יגיע, לא תוכל לזכות אם לא הנחת תפילין. חשוב על זה..."



בשעות המוקדמות של צהרי יום שישי, בכל שבוע מחדש, איסטרן פארקוויי מוצפת באוטובוסים צהובים שמביאים את הגברים החסידיים הביתה לקראת שבת. לקראת חשיכה, גלים נוספים של גברים חבושי כובעי לבד שחורים ומעילים ארוכים, עולים מתחנת הרכבת התחתית מול המרכז. עוד כמה רגעים הסירנה המוקמת בפינת מונטגומרי וקינגסטון תפלח את האוויר - אות אזהרה ששקיעת השמש מתקרבת.



כעבור עשרים דקות והצפצוף הצורמני מושמע שוב. ובאחת, העולם החיצוני עומד מלכת. גברים רצים להשתתף בתפילות, והנשים עורכות את השולחן לסעודה. ולאחר מכן, בסיום הסעודה, תמיד יש אירוע זה או אחר לחגוג. "דומני שלא עובר יום בלי אירוע משמח", אומר שבתי טורנר, מבקר משיקאגו שבא להשתתף בשמחת לידת נכדו. "אתה יכול לשוטט מבר מצווה לחתונה, לברית. אף פעם לא משעמם לנו בערב. לעולם לא זקוקים לחפש תעסוקה..."

הערב חוגגים את ה"שלום זכר", של נכדו, בנו הטרי של בצלאל לשס וזוגתו מיכל. היבול השבוע היה מבורך במיוחד: שישה בנים נולדו. שמותיהם הוכרזו בבית הכנסת ב-‏770 בסיום התפילה. הרי חוגגים את לידתם בליל שבת אחרי התפילה. לא ידוע כמה בנות נולדו. פשוט לא מחזיקים חשבון.

"ברחוב מתקבצים קבוצות גברים נוספות, לשוחח על אירועי השבוע שעבר. הגברים עוסקים לפרנסתם - מי בענף היהלומים, ומי בטקסטיל, מי בתור עורך דין, רופא או זבן. מקומות העבודה יכולים להיות כאן בשכונה, בברוקלין רבתי או במנהטן. אסור לנסוע בכלי רכב בשבת. לכן מקובל לראות קבוצות גדולות של גברים צועדים ביחד מבית הכנסת לבתי קרובים וידידים. הרי לכם עוד סיבה טובה לגור קרוב לרבי.



האירוע של השבוע קורה בשבת עצמה. אחרי תפילת הבוקר וארוחה מהירה, אלפי אנשים רצים בחזרה ל-‏770, למרתף הישן והמתפרק שמשמש בתור אולם בית כנסת. לא פחות משלושת אלפים איש מצטופפים בקשת אנושית מסביב לשולחן ארוך בפירמידות. נשים לבושות באלגנטיות, אפיהן לחוצות לחלון עשוי פלקסיגלס צבוע, יושבות למעלה ביציע. כן, זהו 'פררבריינגען' (באידיש). זו ההזדמנות עבור הרבי לדרוש בדברי תורה באופן בלתי פורמאלי. הוא גם מנצל את ההזדמנות לציין אירועים אקטואליים מהשבוע החולף.

השעה שתיים. זו השעה הקבועה להופעת הרבי באולם. החדר מלא אדים מהבילים וגם בימים החורפים הקפואים נדרש כאן להפעיל מערכת קירור. לא שזה עוזר. האוויר עומד במקומו עמוס זיעה. מרפק ליד צלעות. לפעמים אחד מהקהל מאבד שיווי משקל, גורר מאות אחרים בגל ענק שנשטף למטה. המראה מזכיר ערמת דומינו שנופלת כמפל אדיר.

והנה הרבי צועד לתוך האולם. הוא מתיישב על כיסאו במרכז השולחן ומתחיל לדבר. שפתו היא אידיש והוא מדבר על הניסיונות הקשים של הגלות הארוכה, וגם, כרגיל, על הגאולה.

"הגאולה האמיתית והשלמה שלנו ושל העולם כולו, היא לא הבטחה רחוקה", אומר הרבי בלחישה שמשתיקה אפילו את הילדים הנמצאים בחדר. בשבת אסור להפעיל מיקרופון. נערים עומדים אחד על כתפיי השני לפי תור מוסכם: ויש גם איש אחד משתמש בקרן עשוי משנהב על מנת לסייע בקליטת דברי הרבי.

"יהודי דורנו כבר כיפרו על כל העוונות ונמצאים בזמן שיא של ההיסטוריה של עמנו", ממשיך הרבי. "הסתיימו כל מעשינו ועבודתנו להבאת הגאולה. הכל הושלם".

בסיום ההתוועדות, כעבור שלוש שעות, החסידים מתנדנדים, מפזמים ניגונים יהודיים ללא מילים, מעבירים קנקנים מלאי יין ואומרים 'לחיים' לרבי. הרבי יושב ללא ניע. נראה אדיש מה. ולפתע, כמנצח תזמורת ישיש, הוא מתרומם ממקומו באחת, נופף בידיו ומעלה את הקהל לקרשנדו רב עוצמה.

"בשביל מעמד כזה אנחנו חיים", אומר הרב בנימין קליין, משמש חביב בעל עיניים עצובות. "האם אתה יכול להציע משהו מעולה יותר?"





שם:
כותרת:
תגובה:
כתוב את המספר לאימות:














אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

חבד ירושלים
חבד תל אביב
חבד חיפה
חב"ד ראשון לציון
חב"ד פתח תקוה
חב"ד אשדוד
חבד נתניה
חבד באר שבע
חבד חולון
חב"ד בני ברק
תפילין
צדקה
שיעורי תורה
ספרי יהדות
מזוזות
זמני הדלקת נרות שבת
כשרות
טהרת המשפחה
חינוך יהודי
אהבת ישראל
חבד בעולם
חבד ניו יורק
חבד צרפת
חב"ד הודו
חבד תאילנד
חבד סין
חבד לונדון
חב"ד טורקיה
חבד יוון
חבד ברצלונה
הרבי מלובביץ'
וידאו מהרבי מליובאוויטש
אגרות קודש
תמונות של הרבי
הרבי מלך המשיח
מופתים הרבי מחב"ד
מפגשים עם הרבי מחבד
נבואות הרבי
הרבי והבבא סאלי
הנביא מקראון הייטס
ימות המשיח
בית המקדש
גאולה ומשיח
פסק דין: הרבי מלך המשיח
אליהו הנביא
תחיית המתים
סיפורי משיח וגאולה
הגאולה בעולם שלנו
משיח באקדמיה
זמן הגאולה
RSS
Facebook
Twitter