פרשת "מסעי" מלמדת אותנו כי יהודי נדרש להיות כל הזמן ב'מסע', בתנועה מתמדת של עלייה והתקדמות. עליו להיות במדרגת 'מהלך' ולא בדרגת 'עומד'.

מיד כשנלקחתי לבית הסוהר, החלטתי, סיפר הרבי יוסף יצחק, שאני לא מאבד את עשתונותי ואני לא מתפעל מהם ולא מתחשב בהם כמציאות כלל "כאילו היו אין ואפס ממש". מה שבשפה שלנו נקרא "לא לראות אותם ממטר" – וזה לא כל כך קל לבצע, כשמולך רוצחי מיליונים בלי ניד עפעף ובלי משפט.

החכם עומד בדרגה עליונה, שבה אין מקום לנדרים, ויש לו הכוח להעלות לדרגה זו גם את היהודי שנמצא בדרגה הנמוכה יותר, וממילא להתיר את נדרו