גדולתן של בנות צלפחד באה לידי ביטוי לא רק בתשובת ה', אלא גם בעצם הדרישה עצמה - בחביבות שחיבבו הנשים את ארץ-ישראל

גם לנפש האדם – בהתאם לדברי הבורא: "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" – יש בכללות שתי רמות של התבטאות: ביטויה מבעד לכוחות השכל והרגש, וביטוי טהור שלה במלוא תעצומתה – מצב המתגלה בעת נכונות מוחלטת למסירות-נפש.

כאשר יודעים שכל הקשיים בגלות אינם אלא כוח עילוי – מתמלאים במשאבי נפש להתמודד עמם טוב יותר. לכן מכנה התורה את החניות בשם 'מסעי' – כדי שנזכור כי כל מסע שאנו עוברים מקרב אותנו אל הגאולה השלמה.