לכל "מסע" יש תכלית חיובית

על מסעות בני-ישראל במדבר אומר הבעל-שם-טוב, כי הם משקפים ברוחניות את ה"מסעות" שחייב כל יהודי לעבור בימי חייו.

על אותם מסעות במדבר שהיו שליליים, כאלה שהעם חטא בהם – מסביר הבעל-שם-טוב, כי במקורם הם נועדו להיות חיוביים, אלא שבני-ישראל נכשלו והפכום לשליליים. לדוגמה: המקום "קברות התאווה" נועד לייצג דרגה רוחנית עליונה ביותר, שכל מושג התאווה "קבור" ומשולל בה. אולם חטאם של בני-ישראל גרם להתהפכות היוצרות, ועד שנקברו שם בני-ישראל בגין תאוותם.

כך גם לכל יהודי בחייו יש "מסעות", שעליו להישמר שלא יהפכו לשליליים. כל "מסע" שעתיד לבוא בחיינו נתון לבחירתנו החופשית כיצד לנצלו, והקדוש-ברוך-הוא מורה לנו: "ובחרת בחיים". לנצל הכול בכיוון החיובי. אפילו כאלה "מסעות" שנראים התגלמות השלילה – יש בהם למעשה תכלית טובה, וצריך למצוא אותה.

בדרך זו יש לראות גם את אירועי החורבן, שהתרחשו בתקופה זו בשנה, הנקראת: "בין המצרים". מוסבר בתורת החסידות, כי הנסיבות שהביאו לחורבן היו יכולות לשמש מנוף להתעלות נוספת בקדושה, אלא שבפועל, נכשלו אבותינו והדברים התפתחו בצורה השלילית ביותר.

בדיעבד, לאחר שאירע "מסע" החורבן – ניתנת בימי "בין המצרים" הזדמנות מיוחדת לתקן הכול ואף להתעלות יותר מאשר בזמן הבית. להגיע מימי "בין המצרים" אל "נחלה בלי מצרים" – נחלה רוחנית ללא גבולות – שתינתן לנו בקרוב ממש, בביאת משיח-צדקנו.

(ליקוטי שיחות כרך ד עמוד 1083)

‍