בפרשה מסופר על 6 העגלות שתרמו 12 נשיאי ישראל למשכן לצורך נשיאתו בדרכי הנדודים במדבר. יוצא שכל נשיא נידב חצי עגלה. זה לא נשמע קצת בקמצנות? מדוע לא נדב כל אחד מהם יותר?
בפרשה מסופר על 6 העגלות שתרמו 12 נשיאי ישראל למשכן לצורך נשיאתו בדרכי הנדודים במדבר. יוצא שכל נשיא נידב חצי עגלה. זה לא נשמע קצת בקמצנות? מדוע לא נדב כל אחד מהם יותר?
המשכן היה בנוי בהרחבה ובעשירות ולא היה בו אף פרט קטן שלא נוצל עד תום. לא היה בו חומר עודף, "סתם ככה שיהיה", לא היה בו אף דבר מיותר.
לכל פרט במשכן היה תפקיד. גם לשש העגלות היה תפקיד מוגדר ולכן נתרמו 6 עגלות בדיוק. פשוט, כי 6 העגלות האלה נוצלו "עד הסוף", גודלן תאם בדיוק למשא הנדרש ולא היה צורך ביותר מזה.
חז"לינו אמרו: כל מה שברא ה' בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה.
הכלל הזה תקף בכל זמן ובכל מקום. כל פרט בבריאה יש לו מטרה ויש לו תפקיד. דבר לא נברא לשוא.
כך גם במשכן הפרטי שבלב כל אחד ואחד.
כל יהודי צריך לנצל את כל הכוחות שבתוכו, להשתמש בכל היכולות שקבל מהקב"ה, ולנצל את כל כשרונותיו. הרי הקב"ה לא נתן לו שום דבר לבטלה.
גם אל הזמן צריך להתיחס באותו אופן:
גם אם מלאנו 23 שעות ו-59 דקות של היממה, צריך להשתדל שהדקה הבודדת שנותרה לא תחלוף לשווא…
(באדיבות
חב"ד הודו)