בפרשת ראה, כמו שאר הפרשות בספר דברים, משה רבינו מדבר אל עם ישראל לפני הסתלקותו מן העולם הזה, וזמן קצר לפני שבני ישראל חוצים את נהר הירדן ונכנסים אל הארץ המובטחת.

פרשת השבוע - פרשת ראה, עם פירוש רש"י

בשמחת תורה אנחנו חשים בקשר העמוק והבלתי מוגבל עם הקדוש-ברוך-הוא ולכן השמחה ממלאת את כל ישותנו. בגאולה השלמה תהיה התחושה הזו נחלת כולנו כל הזמן.

כאשר עובדים את הקדוש-ברוך-הוא כבר כעת מתוך ראייה של גאולה, כזו שדוחקת לשוליים את כל תופעת הרוע בעולם – מתחברים ברוחניות אל העידן הטוב והנכסף של הגאולה השלמה וגם מקרבים את התגשמותו בפועל ממש.

הבחירה בירושלים הייתה מצד הרצון האלוקי שבמקום זה תשרה השכינה לנצח, ולכן דווקא כאן ניתן התואר 'בית הבחירה'.

כשהאדם עושה דברים שהוא לא ממש מוכרח וחייב לעשות בעצמו ובודאי לא בגופו, ולמרות זאת הוא טורח טירחה מרובה בגופו ובפרט כשיש בזה סיכון אישי, הוא מתנדב מתוך דבקות אמיתית במצווה.

יהודי צריך "לראות" מה התורה מספרת לו ולא רק "לשמוע". פירוש הדבר, שערכי היהדות, המושג של אחדות ה' ושליחות האדם בעולם, חייבים להשפיע עליו כה עמוקות, עד שלעולם לא יוכלו לשכנעו שהדברים אינם כן

על פי הקבלה והחסידות, יש לכל אחד מאיתנו בהמה אישית - ה'נפש הבהמית', שמככבת לצד הנפש האלוקית.  גם אם יהודי מתנהג לפי התורה, "דוס" מוחלט, עדיין יש מצב שהוא יהיה "בהמה טמאה". כדי שתהיה טהורה, יש צורך בסימנים.

במדבר היה אסור לבני-ישראל לאכול בשר תאווה, שכן עדיין לא ניתן להם הכוח לזכך ולקדש את ענייני העולם

כל מקום שבו מביא האדם את שם ה' לידי גילוי, הוא כמו ירושלים ושם ניתן לעבוד את ה'. כיום, כאשר אין לנו בית-מקדש, מה אנו עושים במקום קרבנות? חז"ל מסבירים שתפילותינו הן תחליף לקרבנות.

איסורי התורה הם בדברים שהחפץ מצד עצמו רעיל ומסוכן, ואיסורי החכמים הם על דברים שמצד עצמם הם מותרים ואינם אסורים ורעילים, רק חכמים גזרו ואסרו על האדם את השימוש בהם,

ברכה וקללה רומזות לשתי דרכים חיוביות: דרכם של צדיקים ודרכם של בעלי-התשובה. הצדיקים עובדים את הקדוש-ברוך-הוא ואינם סוטים מדרך הישר, ואילו בעלי-התשובה ירדו מהדרך, אך בכוח תשובתם הם מטפסים ומגיעים לדרגה רוחנית עליונה ביותר.

פרשת 'ראה' נפתחת באחד היסודות העיקריים של דת-ישראל - עיקרון הבחירה - שהיא מעיקרי מעלותיו של האדם. יכולת הבחירה בין הטוב לרע הקנתה לאדם את הזכות ל"ברכה".

על רמות שונות בקשר המשפחתי ועל השפעת החברים והידידים על פי פרשת השבוע

ה' נתן שני סימנים המבדילים בין בהמה טהורה לשאינה טהורה. הסימנים האלה משמשים מנחים שעל ידם נוכל לנסות לשמור את חיינו ברמה שתעשה אותנו טהורים ואפילו קדושים, לא כמו אותם שאינם חיים את חייהם לפי הסימנים האלה.