פרשת השבוע נקראת "לך-לך", כיון שהקב"ה ציוה על אברם ללכת מבית אביו ומארץ העבודה זרה בה התגורר וללכת אל הארץ אותה יראה לו ה'. 

פרשת השבוע - פרשת לך לך, עם פירוש רש"י

לך לךָ!" - צא מעצמך! צא מהקבעון שאתה תקוע בו! צא, "מארצך" - מהרצונות והעקשנות שלך שלא נותנים לך לזוז "ממולדתך" - מהמידות שנולדת איתן, "ומבית אביך"- כל מה שהרגילו אותך מהבית. צא מה-כל! שנה את עצמך את הטבע ואת ההרגל שלך. תשאל, איך אפשר?

החלק העיקרי בקיום המצוות הוא של הגוף, משום ששורשו הרוחני נעלה מזה של הנשמה. לעתיד לבוא נתוודע כולנו לעליונות הרוחנית שיש לגוף על הנשמה.

אברהם בחר דווקא במצוות המילה מפני הייחודיות שלה: היא היחידה שנחתמת בבשר האדם ונותרת בו לנצח. יש בה ביטוי יוצא דופן להחדרת קדושה בגשמיות, ולכן עמה דווקא הוא המתין לציווי שייתן לו את הכוח להחדיר קדושה בגשמיות.

מצוות המילה מחוללת שינוי של ממש בגוף, ולכן היא, יותר מכל מצווה אחרת, מבטיחה את תקומתו של הגוף בתחיית המתים.

הציווי "לך-לך" הוא נצחי והוא נאמר גם ליהודי שהגיע לדרגה רוחנית גבוהה. הוא נדרש לצאת גם מהרצונות, השכל והמידות של הנפש האלוקית (ה'דתית' שלו) ולהגיע לרמה גבוהה עוד יותר של דבקות בקב"ה עצמו. כי "לך-לך" הוא הציווי הראשון שנאמר ליהודי הראשון

כל עוד חסר לנו היום בשלמות של שני עניינים עיקריים אלו: שלמות הארץ והתורה, הרי אנו עדיין בשלב ההכנה למתן תורה ולקניין הארץ. הפרשה כולה מדברת אלינו: "לך-לך"! התקדם והתעלה והתכונן לשלמות המיוחלת הזו. 

הדרך לסכל את הצלחתם הייתה לפגוע במקור הכוח שלהם. לבלול את שפתם, לגרום שאיש לא יבין עוד את רעהו וכך להפר את האחדות והשלום ביניהם, שנוצלו לרעה.

עמים אחרים, שלא עברו מסכת נדודים מעודם, נכחדו ואבד עליהם הכלח, ואילו אנו – יד עלומה דואגת שנשרוד את כל הנדודים ונתקיים

האחדות והגאולה היו הרעיונות החשובים והמרכזיים בעבודתו של אברהם אבינו. וממנו צריך ללמוד כל יהודי, שגם בעבודתו הוא את הבורא תהיינה האחדות והגאולה במקום חשוב ומרכזי.

מהי שייכותו של ראשית עת האביב - כשפריחת הניצנים מתגלמת לעיניינו וכשזימרה מלבבת וערבה של ציוצי הצפרים נשמעת בארצנו - להגיגים של פרשת לך-לך ועם עונת גשמי הסתיו שעל הסף?

גילוי הבעלות על ארץ ישראל הוא מצב שאין לערער עליו, ולכן מאז הארץ שלנו לנצח. 

הכוונה של "אוהב את הבריות" היא, למרות שאינך יכולה למצוא כל שבח עבורם, לכל הפחות, השתדלי להיות נעימה כלפיהם. 

צריך ללכת מההרגלים שרכשתי במהלך השנים, מהרצונות שלי, ולגלות דברים חדשים. האם יש בתוכי את האומץ להניח את  ספל התה ולצאת לדרך ברגע זה ממש? 

על היהודי להתבונן ולהכיר באמת: שכל הפעולות וההצלחות הנעשות בעולם אינן תלויות בהשקעה האישית של האדם, אלא הכל מאת ה', אף שהאדם השקיע את כל כוחותיו ומרצו, אין הרווחים פרי ההשקעה שלו, אלא הם בהחלטת הקב"ה בלבד