הלויים נשאו במדבר את המשכן וכליו. לקראת כל מסע, היו הכוהנים מכסים כל אחד מכלי הקודש בכמה כיסויים מיוחדים ורק לאחר מכן היו הלויים באים לשאת את הכלים המכוסים.
 
ברוב כלי הקודש היו שתי שכבות של כיסוי. בארון הברית (ובשולחן הפנים) היו שלוש שכבות: הכיסוי הראשון (של הארון) היה הפרוכת שעמדה במשכן, הכיסוי השני היה עשוי עור תחש (חיה מיוחדת שחייתה בזמן המשכן ונכחדה), והכיסוי השלישי – מתכלת.
 
שלושת הכיסויים שעל ארון הברית רומזים לשלושה 'כיסויים' שבתוכם חבויה נשמתו של יהודי ועליה להתעמת איתם, כדי שלא ימנעו ממנה להתחבר כראוי לקדוש-ברוך-הוא. הכיסוי הראשון הוא הגוף,  הכיסוי השני זהו היצר הרע שאופף את היהודי, והכיסוי השלישי – אומות-העולם.
 
ההתמודדות עם הגוף היא הקלה יחסית. גופו של יהודי הוא גוף קדוש ודווקא יכול לתרום לקדושתה של הנשמה – על-ידי קיום מצוות. ההתמודדות עם היצר הרע  קשה יותר. כל מהותו היא לפתות את האדם לעבור עבירות, וההתגברות עליו מאתגרת יותר מאשר זו שעל הגוף. אך גם הוא – היצר הרע של היהודי – לא מנסה לפתות לעבוד עבודה זרה ולהפריד לגמרי מהקדוש-ברוך-הוא. דבר זה יכול להיעשות רק על-ידי ה'כיסוי' השלישי – אומות-העולם.
 
המסע של ארון הברית עם שלושה כיסויים (דווקא) מלמד כי הנסיעה קדימה, ההתעלות מגיעה דווקא במצב שמתעמתים עם שלושת הכיסויים גם יחד. דווקא ההתמודדות עם כל הכיסויים משיגה התעלות גבוהה, ועד לעלייה הגבוהה ביותר – בגאולה האמיתית והשלמה בקרוב ממש.