יח ניסן התשפ"ד (26.04.2024)


פייסבוק חבד בישראל אויטר חבד בישראל

נשים מעניינות יותר
על מה שלושת אלפי נשים יכולות לדבר במשך חמישה ימים רצופים?

קשה לזווגן כקריעת ים סוף
בני הזוג שונים במימדים הגלויים שלהם. הם איש ואשה השונים במהותם. הם לא אמורים לחשוב ולהרגיש את אותו הדבר. ההכרה במציאותם כשונה זהו חלק בלתי נפרד מפיתוחה של זוגיות נכונה. 

כתיבה לרבי
כל מה שרצית לדעת על הכתיבה לרבי באמצעות אגרות הקודש. לכניסה למדור

חבד בישראל
מחפש כתובת של בית חב"ד בעירך? גן חב"ד לילד באזורך? הגעת למקום הנכון! השתמש במנוע החיפוש של חב"ד בישראל

מאגר עצום על חגי ישראל
מאמרים, סיפורים, הלכות, שיעורים ועוד, מסודרים לפי חגי ומועדי ישראל - לכניסה למדור

מאות ניגונים להאזנה
בואו להינות ממאות ניגוני חב"ד, המבוצעים בידי מגוון תזמורות וזמרים. לכניסה למדור

אנציקלופדיה חב"דית
בואו להרחיב את ידיעותיכם על חסידות חב"ד, ערכים בחסידות, ניגוני חב"ד, ועוד אלפי ערכים נוספים באנציקלופדיה החב"דית. לכניסה

חת"ת רמב"ם
הצטרפו ללומדי השיעורים היומיים בחומש, תהלים ותניא, וכן בשיעור יומי ברמב"ם. לכניסה למדור






» הרבי מלובביץ'

» גאולה ומשיח

» חב"ד בעולם

» חב"ד בישראל

» מדור התוכן

» השיעורים היומיים

» לוח שנה עברי

» זמני הדלקת נרות

» ניגוני חב"ד

» חדשות חב"ד

» וידאו

» מגזין

» פרשת השבוע

» חגי ומועדי ישראל

» המדור לילדים

» אנציקלופדיה חב"דית

» אודותנו

» חב"ד באינטרנט




ימי סגולה
שבועות אלה, בהם קוראים בתורה על בניית המשכן, הם ימי סגולה לביאת הגאולה ובניין בית-המקדש השלישי. לפיכך ראוי שבהם יתעורר כל יהודי ביתר געגועים והשתוקקות לחזות בעבודת הכוהנים בבית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.



|
שתפו:  
חבד » פרשת השבוע


זהים - אך שונים לחלוטין!
מה מטרת כפילות מלאכת המשכן, החוזרת בפרשיות ויקהל ופקודי, לאחר שהדברים כבר הובאו בפירוט רב בפרשיות הקודמות - תרומה ותצווה. הרי בתורה אין אפילו אות אחת מיותרת?!

מעובד על פי שיחות הרבי מליובאוויטש מלך המשיח
כ אדר התשע"א (24.02.2011)

אלה פקודי המשכן משכן העדות (שמות לח,כא) 
 
בתורה בכלל, ו'בתורה-שבכתב' בפרט, כל מילה וכל אות שקולות ומדודות, ואין שום אות מיותרת. תילי-תילים של הלכות ועניינים נלמדים מייתור - של אותיות בודדות ואף מ..."קוּצוֹ של יוּד". 
 
והנה, בפרשיות ויקהל ופקודי, (כשהשנה, שהיא 'שנה מעוברת' נקראת פרשתנו : פרשת פקודי - בנפרד - מ'ויקהל'), אנו מוצאים לכאורה כפילות גדולה ובולטת: בפרשיות אלה חוזרת התורה על כל פרטי מלאכת המשכן, לאחר שהדברים כבר הובאו בפירוט רב בפרשיות הקודמות, תרומה ותצווה.   
 
אם כוונתה של התורה הייתה לומר שהמלאכה נעשתה בדיוק כציווי ה', הייתה יכולה להסתפק באמירה, שבני-ישראל עשו את המשכן כדבר-ה'?! 
 
דמיון חיצוני בלבד
 
שאלה דומה מתעוררת גם בפרשת נשא. מסופר שם, כי לאחר שסיים משה להקים את המשכן, הביאו שנים-עשר נשיאי ישראל את קרבנם לפני ה'. למעשה, כל קרבנותיהם היו זהים לחלוטין, אך התורה חוזרת ומפרטת את מה שהביא כל נשיא, כך פעם אחר פעם - שתים-עשרה פעמים! 
 
התשובה המובאת על כך היא, שרק כלפי חוץ היו קרבנות הנשיאים זהים זה לזה, אך מבחינת התוכן הרוחני והמשמעות הפנימית של הקרבנות, היו לכל נשיא 'כּווָנוֹת' ספציפיות משלו, אשר ייחדו את קרבנו - הוא... 
 
(עניין ה'כווָנוֹת', כידוע ליודעי ה'סוד' - הוא אותם העניינים האלוקיים והקבליים הקשורים לדבר, אשר חלק מעבודתם של הצדיקים המכירים אותם הוא, להתרכז גם בהם - בשעת עשיית הדבר וע"י כך לחבר בעצם את העולמות העליונים והרוחניים – עם עולמנו הגשמי והחומרי...).     
 
לכן חזרה התורה, כתבה ופרטה שוב ושוב את אותם הפרטים הגשמיים – הזהים - של קורבנות הנשיאים, ללמדך, כי לאמיתו של דבר ע"י כוונות אלו, כבר לא היה זה אותו הקורבן... 
 
שני משכנות
 
בדרך זו ניתן להסביר גם את החזרה על פרטי מלאכת המשכן בפרשיותינו: המשכן שציווה ה' להקים הוא משכן שונה לגמרי מזה שהקימו בני-ישראל בפועל. רק כלפי חוץ הוא נראה אותו משכן, אך במהותם הפנימית אלה שני משכנות שונים, וכפי שהתורה אומרת: "אלה פקודי המשכן, משכן העדות", פעמיים "משכן". מכאן רמז לשני המשכנות - הרוחני והגשמי. 
 
המשכן הראשון הוא משכן רוחני שאותו מראה הקב"ה למשה רבנו בהר-סיני. אמנם מדובר שם על כסף וזהב ועל עצי-שיטים, אך כפי שהקב"ה מצווה על המשכן וכפי ששומע זאת משה רבנו וכפי שהדברים נראים בהר-סיני - העיקר שם הוא לא המשכן הגשמי אלא הרוחני. לעומת זאת, בפרשיות ויקהל-פקודי מדובר במשכן גשמי כפשוטו, שאותו בונים בני-ישראל כאן בעולם הגשמי, מחומרים גשמיים שאותם נדבו. 
 
התכלית היא כאן
 
אך אף-על-פי שהמשכן הרוחני, שאותו הראה הקב"ה למשה בהר, הוא ללא ספק גבוה ונעלה יותר מהמשכן שבנו בני-ישראל בעולם הגשמי, הייתה השראת השכינה דווקא כאן למטה. וכמו שנאמר: "ויכל משה את המלאכה", ומיד לאחר מכן: "ויכס הענן את אוהל-מועד וכבוד ה' מלא את המשכן" - כי דווקא על-ידי המשכן הגשמי נתמלא רצונו של הקב"ה.
 
ומזה אנו למדים הוראה חשובה. לעיתים אנו מזלזלים ביכולתנו ובכוחנו. אדם עלול לומר: "מי אני שבכוחי לגרום נחת-רוח לקב"ה?". מורה לנו התורה, שאדרבה, דווקא משום היותנו בעולם כה ירוד ושפל, חפץ ה' בקיום המצוות שלנו.
 
רק אנו, יושבי העולם הגשמי, יכולים להכשיר את העולם להגשמת ייעודו: "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים", על מנת שירד הוא בעצמו ("עצמותו ומהותו") לשכון בדירתו עמנו – לנצח נצחים... 
 
קדימה משיח, אנו כבר מוכנים                                   



שם:
כותרת:
תגובה:
כתוב את המספר לאימות:














אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

חבד ירושלים
חבד תל אביב
חבד חיפה
חב"ד ראשון לציון
חב"ד פתח תקוה
חב"ד אשדוד
חבד נתניה
חבד באר שבע
חבד חולון
חב"ד בני ברק
תפילין
צדקה
שיעורי תורה
ספרי יהדות
מזוזות
זמני הדלקת נרות שבת
כשרות
טהרת המשפחה
חינוך יהודי
אהבת ישראל
חבד בעולם
חבד ניו יורק
חבד צרפת
חב"ד הודו
חבד תאילנד
חבד סין
חבד לונדון
חב"ד טורקיה
חבד יוון
חבד ברצלונה
הרבי מלובביץ'
וידאו מהרבי מליובאוויטש
אגרות קודש
תמונות של הרבי
הרבי מלך המשיח
מופתים הרבי מחב"ד
מפגשים עם הרבי מחבד
נבואות הרבי
הרבי והבבא סאלי
הנביא מקראון הייטס
ימות המשיח
בית המקדש
גאולה ומשיח
פסק דין: הרבי מלך המשיח
אליהו הנביא
תחיית המתים
סיפורי משיח וגאולה
הגאולה בעולם שלנו
משיח באקדמיה
זמן הגאולה
RSS
Facebook
Twitter