בעליה הראשונה אנו קוראים על הזכות שניתנה לבצלאל ואהליאב לבנות את המשכן. כמו כן ניתנו כאן הכמויות לחומרים השונים לבניית המשכן וכליו וכן לתפירת הבגדים לכהנים. התורה גם מספר על המספר של בני ישראל באותה עת, שעמד על 603,550 .

בעליה השניה בצלאל מכין את האפוד (אותו לובשים הכהנים) המיוצר מזהב וחוטים בצבעים שונים ואריג משובח. הוא גם הכין את חושן המשפט מאותם חומרים וצירף להם שתיים עשרה אבנים יקרות שנקבעו בתוך הזהב, כל אבן מייצגת אחד משניים עשר השבטים. בצלאל חיבר את החושן אל האפוד.

בעליה השלישית בצלאל הכין את הגלימה של האפוד, כשבשולי הגלימה ישנם פעמונים ורימונים, כפי שציוה ה' את משה, וכן הכין לבושים נוספים לאהרן ולבניו לעבודתם במשכן.

בניית המשכן הושלמה לפי המדרש בתאריך כ"ה בכסלו, אותו תאריך ששנים רבות לאחר מכן הפך ליום הראשון של חג החנוכה.

בעליה הרביעית הפועלים הביאו את כל חלקי המשכן למשה, והוא אכן נוכח שכל המלאכה נעשתה בדיוק לפי ציווי ה' והוא בירך את הפועלים.

בעליה החמישית ה' מורה למשה להקים את המשכן. ה' גם מורה למשה להעמיד את כל הציוד במקום המתאים, ולמשוח בשמן המשחה את כל הכלים וכן למשוח את אהרן ובניו, על מנת לקדשם.

בעליה השישית משה מקים את המשכן ביום הראשון לחודש ניסן - כמעט שנה לאחר שבני ישראל עזבו את מצרים. לפי רש"י אף אחד לא הצליח להקים את המשכן כיון שהיה כבד ביותר, אך כיון שמשה לא השתתף בגופו בבניית חלקי המשכן, ניתנה לו ההזדמנות להקים את המשכן, וכך עשה ה' נס ומשה נגע בחלקי המשכן והם קמו מאליהם.

בעליה השביעית משה מסיים להעמיד את כל הכלים בתוך המשכן, כולל את המזבח והכיור. משה מקריב קרבנות על המשכן. התורה מספר שמשה סיים את העבודה, ולבסוף הגיע הרגע המיוחל וענן הכבוד ירד על המשכן וכבוד ה' מילא את המקום. הענן נותר במשך כל היום, ובלילה היתה אש לכל הלילה. כאשר הענן היה מתרומם מעל המשכן, ידעו בני ישראל שהגיעה העת להמשיך במסעם, עד הרגע בו היה יורד הענן ושם היו חונים כל בני ישראל.

פרשת פקודי הינה הפרשה החותמת את ספר שמות.

חזק חזק ונתחזק