"כינוס השלוחים" הוא שם שהפך למותג. הכול יודעים כי מדובר על הוועידה העולמית השנתית של שלוחיו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח, שמתקיימת בחצר הרבי. השלוחים, שמונים היום קרוב לארבעת-אלפים כן ירבו, אינם מוותרים על ההזדמנות לבוא פעם בשנה ולמלא את מצבריהם הרוחניים.
 
גם הרב דורן אורן, שמנהל את 'מרכז משיח' – מרכז להפצת יהדות וחסידות במדרחוב בן-יהודה בירושלים, נמנה על הנוסעים הקבועים לכנס. באותה שנה בה התרחש סיפורנו, התכונן הרב אורן לנסוע כמו בכל שנה. אלא שמשום מה הוא פנה מאוחר מתמיד אל סוכן הנסיעות כדי לרכוש כרטיס, ומסלול הטיסה היחיד שמצא בתאריכים שהתאימו לו, כלל בדרך חזור עצירה בלונדון, עם שהייה בת שלושה ימים.
 
בלית ברירה, רכש הרב אורן את הכרטיס. בדיעבד, החליט לנצל את השהייה בלונדון למטרה טובה. לרעייתו יש חברה שמזה כמה שנים עגונה. בעלה ברח ללונדון והותיר אותה לאנחות עם כמה ילדים. כעת, כשמשמים הזדמן לו לשהות שלושה ימים בלונדון, ראה בכך אפשרות לסייע באיתור אחר הבעל הבורח.
 
הרב אורן ביקש על כך את ברכת הרבי באמצעות 'איגרות קודש'. 'איגרות-קודש' הוא שמה של סדרת כרכים המכילה אלפים ממכתבי הרבי בכל תחומי החיים. על סמך דברי הרבי עצמו בעבר – כותבים מכתב, מכניסים אותו אל בין דפיו של הספר, וכך מתברכים. בחלק ניכר מהפעמים גם מוצאים באורח פלא, בעמודים החופפים על המכתב שהוכנס, התייחסות מנחה מהרבי לנושא המבוקש.
 
כאשר פתח הרב אורן את הספר במקום בו הניח את מכתבו, מצא איגרת שנשלחה מהרבי לאנשי חב"ד בירושלים בקשר למסמכים שנמצאים בלונדון. הרבי הנחה במכתב להגיע לאיש קשר בלונדון, כדי שיסייע בעניין.
 
דרך ידיד, הגיע הרב אורן לרואה-חשבון שיש לו לקוחות המתגוררים בלונדון. אבל רואה-החשבון עזר לו דווקא בדרך קצת שונה. אשתו של רואה-החשבון חברה בארגון המסייע לעגונות. הרב אורן שוחח עמה, וזו קישרה אותו עם יהודייה תושבת לונדון, שבעצמה הייתה עגונה זמן רב ונעזרה בארגון, עד שקיבלה גט. אותה יהודייה הבטיחה לרב אורן כי ברגע שיגיע ללונדון תירתם לעזור לו לעלות על עקבות הבעל המבוקש.
 
אחד מדייני בית-הדין בירושלים שטיפל בתיקה של העגונה הירושלמית, יצר קשר עם הרב אורן ונתן לו שם וכתובת של יהודי שייאות לארח אותו בימים שישהה בלונדון לטובת אותה עגונה. למעשה, הפך הדיין את הרב אורן לשליח מוסמך מטעם בית-הדין לקבל את הגט המבוקש, במקרה שיפגוש את הבעל ויצליח להוציא ממנו הסכמה לגט.
 
כאשר נחת בלונדון, הגיע הרב אורן לביתו של המארח, ומיד יצר קשר עם העגונה לשעבר שהבטיחה לו עזרה. אותה אישה שכבר נישאה בשנית, רתמה את בעלה לאיתור האיש המבוקש שנמלט מירושלים, ואכן בתוך שעות ספורות הייתה בידיו של הרב אורן הכתובת הדרושה. מסתבר, שהיה זה במרחק של דקות הליכה ספורות מהבית בו התארח...
 
מארחו של הרב אורן ניאות להצטרף אליו ולגשת יחד עמו לביתו של הבעל. בלב הולם נקש הרב אורן על דלת הבית. הוא שיער כי מצפה לו עבודת שכנוע לא קלה. הן מדובר באדם שמסרב כבר כמה שנים לתת גט. נחמתו הייתה על ברכת הרבי בה הצטייד. הוא התפלל כי הקדוש-ברוך-הוא ישים בפיו את המילים הנכונות והמתין לפתיחת הדלת.
 
אלא שהאיש לא היה בבית. הרב אורן ומארחו חששו, כי שכנים יספרו לו על רבנים יהודיים שחיפשו אחריו, והלה יבין כי יש לכך קשר לגט שלא נותן, ויתחבא מפניהם.
 
הרב אורן כתב שוב לרבי וביקש את ברכתו באמצעות 'איגרות קודש'. תשובת הרבי התייחסה למוסד שקיבל בעבר את ברכת הרבי הקודם מליובאוויטש, והרבי כתב כי הברכה ממשיכה לשרות על המקום. הרב אורן שאב מכך עידוד כי גם שליחותו זו ממשיכה להיות מבורכת, והמתין לבאות.
 
למחרת, הלך הרב אורן עם מארחו למקום העבודה של סרבן הגט, לשם הגיעו בדרך לא דרך. בעל הבית הנחה אותם להיכנס למחסן אחורי, מקום לא סימפטי למראה. הרב אורן ומארחו קצת חששו ממפגש במקום כזה. שניהם העלו בדעתם אפשרות של התנהגות תוקפנית מצד הבעל.
 
ואכן, כאשר נכנס הבעל הסרבן הוא היה קצת תוקפני והתבטא בכעס על כך שרודפים אחריו. "אין לכם רשות להטריד אותי", התריס. "בכל אופן, רק שתדעו כי תמיד הייתי מוכן לגט, רק שיש לי תנאים".
 
אורו עיניו של הרב אורן למשמע הדברים. אך כששמע את התנאים של האיש, צנח לבו בקרבו. התנאים היו לא הגיוניים ובלתי אפשריים. 

בבית המארח, הפכו הרב אורן ומארחו בדברים שוב ושוב, והגיעו למסקנה כי כנראה אין סיכוי להוציא גט מידי האיש. אולם למחרת התרחש הפלא. מיוזמתו, התקשר האיש למספר הטלפון שהשאיר לו הרב אורן, ואמר: "החלטתי. אני מוכן לתת גט, ללא תנאים".