כ אב התש"פ (10.08.2020)


פייסבוק חבד בישראל אויטר חבד בישראל

נשים מעניינות יותר
על מה שלושת אלפי נשים יכולות לדבר במשך חמישה ימים רצופים?

"טל הבדולח" – טל התחייה
תהליך הטהרה המקובל מטומאת מת הוא באמצעות הזאה מ'מי חטאת' – מי מעיין שבהם מעורב אפר משריפת פרה אדומה. בלשון הזוהר מכונה התערובת הזו "שיורי טלא דבדולחא" – שאריות מטל הבדולח. 

קשה לזווגן כקריעת ים סוף
בני הזוג שונים במימדים הגלויים שלהם. הם איש ואשה השונים במהותם. הם לא אמורים לחשוב ולהרגיש את אותו הדבר. ההכרה במציאותם כשונה זהו חלק בלתי נפרד מפיתוחה של זוגיות נכונה. 

כתיבה לרבי
כל מה שרצית לדעת על הכתיבה לרבי באמצעות אגרות הקודש. לכניסה למדור

חבד בישראל
מחפש כתובת של בית חב"ד בעירך? גן חב"ד לילד באזורך? הגעת למקום הנכון! השתמש במנוע החיפוש של חב"ד בישראל

מאגר עצום על חגי ישראל
מאמרים, סיפורים, הלכות, שיעורים ועוד, מסודרים לפי חגי ומועדי ישראל - לכניסה למדור

מאות ניגונים להאזנה
בואו להינות ממאות ניגוני חב"ד, המבוצעים בידי מגוון תזמורות וזמרים. לכניסה למדור

אנציקלופדיה חב"דית
בואו להרחיב את ידיעותיכם על חסידות חב"ד, ערכים בחסידות, ניגוני חב"ד, ועוד אלפי ערכים נוספים באנציקלופדיה החב"דית. לכניסה

חת"ת רמב"ם
הצטרפו ללומדי השיעורים היומיים בחומש, תהלים ותניא, וכן בשיעור יומי ברמב"ם. לכניסה למדור






» הרבי מלובביץ'

» גאולה ומשיח

» חב"ד בעולם

» חב"ד בישראל

» מדור התוכן

» השיעורים היומיים

» לוח שנה עברי

» זמני הדלקת נרות

» ניגוני חב"ד

» חדשות חב"ד

» וידאו

» מגזין

» פרשת השבוע

» חגי ומועדי ישראל

» המדור לילדים

» אנציקלופדיה חב"דית

» אודותנו

» חב"ד באינטרנט




הפלא יתגלה
אות אחת בלבד מבדילה בין "גולה" ו"גאולה" – 'א'. שם האות 'א' הוא – 'אלף', וכאשר הופכים את סדר האותיות של 'אלף' מקבלים 'פלא'. זהו אכן אחד החידושים המהותיים של הגאולה על הגולה: בגאולה יתגלה הרובד המופלא ביותר בתורה ודרכו תיחשף מהותה ועצמותה של הנוכחות האלוקית בבריאה.



|
שתפו:  
חבד » פרשת השבוע » פרשות נוספות » ספר דברים » פרשת שופטים


מצוות דרבנן
מצוות חז"ל הבאים בעיקר להגן על האדם מן הקשיים וההשפעות השליליות שבעולם - לא יכול להיות להם מספר מדויק ומכוון, כי הם תלויות במצב הרוחני של העולם במרוצת הדורות. 

הרב יוסף קרסיק
א אלול התשע"א (31.08.2011)

חב"ד
"וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ"  

בין מצוות התורה למצוות של חז"ל

בנוסף לתרי"ג = 613 מצוות שנתן הקב"ה בתורה, תיקנו חז"ל עוד 7 מצוות חדשות: פורים, חנוכה, עירוב, נטילת ידיים (לפני אכילת לחם), תענית תשעה באב, מצוות ברכות (ברכות הנהנין, ברכות המצוות, ברכות השבח), אמירת הלל בחלק ממועדי השנה והדלקת נרות שבת קודש[i].
 
מדובר על מצוות חדשות של חז"ל שאינן מיוסדות על מצוות התורה (כמו פורים שהנס התרחש שנים רבות לאחר שניתנה התורה ואין מצוות הפורים מוזכרת בתורה), אבל נוסף עליהן תיקנו חז"ל עוד אלפי גזירות וסייגים, אך הן סייגים וגדרים להגן ולשמור על מצוות התורה והן אינן מצוות נפרדות.
 
[למשל האיסור לאכול בשר עוף עם חלב, שלדעת רוב השיטות הוא מגזירת חכמים ואילו מן התורה מותר לאכול עוף בחלב, כי האיסור התורני הוא על אכילת בשר יונקים עם חלב ואילו העוף אינו ממשפחת היונקים ואותו לא אסרה התורה לאכול עם חלב; אך בשל החשש שעמי הארצות יטעו ויתבלבלו ולא ידעו להבחין בין בשר עוף לבשר בקר, לכן גזרו חז"ל שלא לאכול עוף עם חלב. אם-כן יסודה של התקנה אינה מצווה חדשה שחידשו חז"ל, אלא חיזוק והגנה למצווה הקיימת של התורה, אך בנוסף להגנות שהתקינו חז"ל למצוות התורה הם גם ציוו מצוות חדשות לחלוטין].
 
ולמרות שקיים איסור להוסיף על מצוות התורה, ככתוב "לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו", הרי האיסור הוא רק להוספה שמתפרשת כאילו היא בשם התורה עצמה, אבל הוספה שמזכירים בפירוש שהיא תקנת חז"ל ולא מציגים אותה כמצווה חדשה של התורה עצמה - מותר, ובלשון הרמב"ם: מה שהזהירה התורה לא להוסיף ולא לגרוע, הכוונה שהנביא אינו רשאי לחדש ולומר שה' ציווהו במצווה זו שהיא תוספת למצוות התורה, אבל אם הוא מוסיף ואינו אומר שהקב"ה ציווה, אלא מפרש שהוא או בית דין תיקנו כדי להזכיר ולהוסיף בשבחו של ה' - לא אסרה התורה.
 
אדרבה, לא רק שהתורה לא אסרה על חז"ל להוסיף מצוות, היא אף ציוותה עליהם להתקין תקנות לפי צורך השעה - במצבים מיוחדים של ניסים (כמו פורים וחנוכה), או במצב של נפילה רוחנית, מצווים חז"ל להוסיף ולתקן עוד מצווה או מנהג "כדי לחזק הדת ולתקן העולם" "לפי מה שהשעה צריכה". והתורה ציוותה על כל אחד ואחת מישראל לשמוןע ולקיים את הוראותיהם של חז"ל וחכמי ישראל לדורותיהם, ככתוב בפרשתינו[ii] "על פי התורה אשר יורוך .. תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך גו'". 

אין מספר למצוות של חכמים

הרמב"ם בספרו המפורסם היד-החזקה מונה את כל המצוות והלכותיהן, הן את מצוות התורה והן את מצוותיהן ותקנותיהם של חז"ל, אבל בנוגע למצוות התורה הוא מזכיר את המנין והמספר - "תרי"ג מצוות נאמרו לו למשה בסיני", אבל על מצוותיהן של חז"ל הוא אינו מזכיר את המספר, ויש להבין מדוע?
 
בליקוטי שיחות מסביר הרבי שפרט זה הנראה לכאורה כדבר פעוט ושולי, יש בו בעצם עיקרון גדול ומסר המצביע ומלמד את ההבדל המהותי בין מצוות התורה למצוות של חז"ל:
 
כאמור, למצוות התורה יש מספר מדויק לא פחות ולא יותר, ככתוב "לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו", לא יכול להתווסף ולהיות יותר מתרי"ג ולא יכול לפחות ולהיות יותר מהתרי"ג, אבל למצוות של חכמים אין מספר קבוע וסופי, אדרבה תפקידם של חז"ל להתקין תקנות לפי צורך השעה, לכן הרמב"ם לא קובע את מספרם של מצוות חז"ל, כי לא ניתן לקבוע להם מספר סופי, שהרי במרוצת השנים והדורות יתכן שיצטרכו להוסיף עוד מצוות.
 
מדוע אכן כך נקבע הדבר שבמצוות התורה חייב להיות מספר מדויק ובלתי משתנה בשונה ממצוות חז"ל?
 
כי מצוות התורה ניתנו כדי לחבר את היהודי לה', לכן יש בדיוק תרי"ג, לא פחות ולא יותר, כי בגוף היהודי יש תרי"ג אברים וכלי-דם (גידים), וכל מצווה ומצווה מכוונת בצורה מדויקת לאבר וכלי דם ספציפי, תפקידה של אותה מצווה ספציפית לחבר פרט מסוים בגוף אל ה', לדוגמא מצוות תפילין מחברת את הלב והזרוע לה'.
 
כי אכן כל מצווה ומצווה מקשר ומחברת את כל גופו ואיבריו של היהודי לה', אבל באופן מיוחד היא מקשרת את האבר המיוחד שלו היא מכוונת:
 
משל למה הדבר דומה, להתעמלות שאדם עושה כדי לחזק את גופו ושריריו (כדברי הרמב"ם בהלכות דעות), שלמרות שהתעמלות באבר ספציפי מחזקת את שרירי אותו אבר הרי בד בבד היא מחזק גם את כל הגוף כולו, לדוגמא מי שמתעמל בהליכה וריצה לא רק שהוא מחזק את רגליו אלא גם כל גופו וסיבולת הלב והריאה שלו משתפרים; כך גם כל מצווה ומצווה שהאדם מקיים, היא אכן ממשיכה שפע אלוקי לכל הגוף, אבל בד בבד ניתן שפע אלוקי מיוחד לאותו אבר ספציפי שאליו מכוונת המצווה, ובקיום כל תרי"ג המצוות נמשך השפע האלוקי במדויק ובמכוון לכל אחד מתרי"ג האיברים.
 
לכן ישנם בדיוק תרי"ג מצוות מן התורה כנגד תרי"ג האיברים והגידים, אבל מצוות חז"ל הבאים בעיקר להגן על האדם מן הקשיים וההשפעות השליליות שבעולם - לא יכול להיות להם מספר מדויק ומכוון, כי הם תלויות במצב הרוחני של העולם במרוצת הדורות. 

"כתר" מצוות

 למרות שלמעשה הרמב"ם לא נתן מספר למצוות חז"ל, הרי בספרים רבים מופיע שישנם שבע מצוות של חז"ל [וכן מופיע גם בתיקון ליל שבועות], אשר ביחד עם תרי"ג מצוות התורה הם במספר 620 בגימטריא "כתר", וכמנין 620 האותיות הנמצאות שבעשרת הדברות.
 
בתורת החסידות מוסבר שבניגוד למחשבה האמורה לעיל המצביעה לכאורה על נחיתות במצוות חז"ל בהשוואה למצוות התורה, יש בהם מעלה עליונה ונשגבת ומיוחדת, שדווקא על ידם התורה מגיעה למעלת בחינת הכתר ויש בה מעלה מופלאה של 620 עשרים עמודי אור, כדברי התניא[iii] "רצון העליון ברוך הוא מכונה בשם כתר ובו כתר עמודי אור". בעצם דברי אלו יסודם במדרש בו אומר רבי יוחנן דברים מופלאים על תקנות חז"ל "חביבין דברי סופרים מדברי תורה".


מקורות: לקוטי שיחות חלק כט, עמוד 104.

[i] יש חילוקי דעות במספר המצוות שמדברי סופרים - חמש, שבע, או יותר מכך ואין מאמר זה עוסק בפירוטם אלא רק בעצם גדרם. [ii] דברים, פרק יז, פסוק יא. [iii] אגרת הקודש, סימן כט. 




שם:
כותרת:
תגובה:
כתוב את המספר לאימות:














אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

חבד ירושלים
חבד תל אביב
חבד חיפה
חב"ד ראשון לציון
חב"ד פתח תקוה
חב"ד אשדוד
חבד נתניה
חבד באר שבע
חבד חולון
חב"ד בני ברק
תפילין
צדקה
שיעורי תורה
ספרי יהדות
מזוזות
זמני הדלקת נרות שבת
כשרות
טהרת המשפחה
חינוך יהודי
אהבת ישראל
חבד בעולם
חבד ניו יורק
חבד צרפת
חב"ד הודו
חבד תאילנד
חבד סין
חבד לונדון
חב"ד טורקיה
חבד יוון
חבד ברצלונה
הרבי מלובביץ'
וידאו מהרבי מליובאוויטש
אגרות קודש
תמונות של הרבי
הרבי מלך המשיח
מופתים הרבי מחב"ד
מפגשים עם הרבי מחבד
נבואות הרבי
הרבי והבבא סאלי
הנביא מקראון הייטס
ימות המשיח
בית המקדש
גאולה ומשיח
פסק דין: הרבי מלך המשיח
אליהו הנביא
תחיית המתים
סיפורי משיח וגאולה
הגאולה בעולם שלנו
משיח באקדמיה
זמן הגאולה
RSS
Facebook
Twitter