הם אינם מזויפים. יש להם מבנה אטומי זהה לזה של יהלומים שנכרו במעבה האדמה. מבחינה כימית ופיזית הם אמתיים לחלוטין. אדרבה: יש בהם הרבה פחות פגמים. צבעם הזוהר ושקיפותם מאפילים על יהלומי המכרות.
 
מדובר ביהלומים שמיוצרים במפעל, בתהליך שנקרא שִכוב אדים כימי (CVD), שאורך יום אחד בלבד. הוא מתחיל ב"גרעין" יהלום קטנטן, טבעי, המשמש כבסיס ל"השכבה" וציפוי באטומים נוספים של פחמן. בדיוק כשם שהצדפה מייצרת את הפנינה שלה, על-ידי הפרשות שעוטות את הגרגיר שחדר אל תוכה. רק שכאן, התהליך הרבה יותר מהיר.
 
לפתחו של החידוש הזה משחרים בענף המוליכים-למחצה (עניין יסודי בתעשיית המחשבים) עדשות אופטיות שמעבירות אלומות לייזר חדות וחמות יותר לחיתוכים, ריתוכים וניתוחים (בעולם התכשיטנות כמובן) ועוד.
 
אישה שעברה פעם לפני הרבי מליובאוויטש מלך המשיח – בתוך שיירה אנושית אין-סופית שחלפה לפניו שעות על שעות כדי לקבל דולר ולהתברך – יצאה מכליה לנוכח תשומת הלב והריכוז המקסימאלי שמאציל הרבי על כל אחד ואחד. היא לא הצליחה להתאפק מלשאול: "רבי, כיצד אינך מתעייף מכל כך הרבה יהודים?!". השיב הרבי: "כשסופרים יהלומים – לא מתעייפים"...
 
לגבי הרבי, כל יהודי, קטן כגדול (מכל בחינה שהיא...) הוא יהלום. גרעין-יהלום שיכול – תוך שימוש בטכניקה הנכונה – לגדול בכמות ובאיכות ובמהירות-שיא לאבן חן יקרה ומדהימה.
 
ואמנם, אצל רבים החל "תהליך הגדילה" – בשבריר השנייה בו נפגשו עם הרבי. מאותו רגע החלה צמיחה מואצת בכל ממדי הנפש, והחיים הפכו למאירים וזכים יותר. חוויה של מעבר משינה לערנות. הרבי כמו הצית בהם אש פנימית. משהו שהיה כבוי או רדום החל לפתע לפעול. "הגרעין הקשיח" – נקודת היהדות שבנפשם האלוקית נכנסה לפעולה, ובתוך זמן לא ארוך הם שבו והתייצבו בפני הרבי כיהלום גדול ומשוכלל בהרבה מזה שחלף על פניו בפעם שעברה.
 
כמו היהלומים החדשים שנוצרים כיום במהירויות שיא תוך שימוש בטכנולוגיות מודרניות – כך גם נשמות צעירות נלקטות גם בימים אלו ממש בידי הרבי ושלוחיו הפזורים בכל מקום בעולם. במהירות שלא תתואר הם סופגים איכויות עצומות של קדושה, ובפרק זמן קצר להדהים הם מתחזקים ומתמלאים אור והופכים בעצמם למשפיעים. הם יוצאים ליישם את הכוחות המופלאים שהושקעו בהם, להפוך עוד ועוד גרעינים קטנים חסרי-ברק ליהלומי-ענק זורחים, שישתבצו יחד עמם בכתרו של מלך המשיח.