בזמן הגאולה, כידוע, תשתנה ההלכה ותיפסק כבית שמאי, כך שבערב כולנו נקרא קריאת שמע – בהטיה על הצד, ובבוקר – בעמידה
אנו מצווים לקרוא קריאת-שמע פעמיים ביום – בערב ובבוקר. כמו שכתוב: "ודיברת בם...בשכבך (בזמן שכיבה) ובקומך (בזמן קימה)".
ישנה מחלוקת בין בית-שמאי לבית-הלל האם המילים "ובשכבך ובקומך" מלמדות גם כיצד יש לקרוא קריאת שמע. לדעת בית שמאי אכן כך, ולפיכך בלילה יש לקרוא אותה בהטיה (כמין שכיבה על הצד), ובבוקר – בעמידה. אך בית הלל סבורים כי מילים אלה מתייחסות לזמני הקריאה בלבד, אך התנוחה בעת הקריאה אינה נלמדת מהפסוק.
ההלכה נפסקה כבית הלל. עד כדי כך, שמי שמחמיר לנהוג כבית שמאי נחשב עבריין העובר על דברי חכמים וחייב מיתה! אבל בזמן הגאולה, כידוע, תשתנה ההלכה ותיפסק כבית שמאי, כך שבערב כולנו נקרא קריאת שמע – בהטיה על הצד, ובבוקר – בעמידה.
ועוד: כיום כוללת קריאת שמע שלוש פרשיות: 'שמע ישראל', 'והיה אם שמוע' ופרשת ציצית. לעתיד לבוא, יש אומרים כי בלילה נקרא רק את שתי הפרשיות הראשונות ללא פרשת ציצית. כיום, אנו קוראים גם בלילה את פרשת ציצית, למרות שמצוות ציצית אינה נוהגת בלילה, משום שבפרשייה זו מוזכרת יציאת מצרים, וישנה חובה להזכיר את יציאת מצרים בכל ערב כמו בכל בוקר. אך לעתיד לבוא, יש אומרים כי נחדל להזכיר את יציאת מצרים – ולפי זה, לא תהיה סיבה שנקרא את פרשת ציצית בלילות.
אולם לפועל נמשיך לקרוא פרשת ציצית בלילות גם בגאולה השלמה, משום שרוב החכמים סוברים כי נמשיך להזכיר את יציאת מצרים גם בגאולה, וכך גם נפסק להלכה. ועוד: בזמן הגאולה יתגשם החזון המופלא: "לילה כיום יאיר", וייתכן שכתוצאה מכך תנהג מצוות הציצית בלילות כמו בימים!
מקורות: תלמוד בבלי ברכות י, ב. יא, א. יב, ב (ובפני יהושע שם). פסחים נ, א. משנה תורה לרמב"ם הלכות קריאת שמע פרק א הלכה ג. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן סג סעיפים א-ב. ליקוטי תורה קורח נד, ב ואילך. תניא איגרת הקודש סימן ט. תוספות חדשים לאבות בתחילתו. שיחות הרבי מליובאוויטש מלך המשיח י"א ניסן ואחרון של פסח תשמ"ב, וקונטרס "תורה חדשה מאתי תצא" תנש"א. שאלות ותשובות 'מגדל צופים' חלק ד עמוד כ.