במאמר הקודם הוזכר, כי לדעת רבנו בחיי יתבטל לעתיד לבוא איסור בשר וחלב. הנימוק הרוחני לאיסור בשר וחלב הוא ההשפעה הרוחנית השלילית שנוצרת מהחיבור בין השניים, ולעתיד לבוא לא ייצור החיבור השפעה שלילית, ולכן הוא יותר.
 
מהי אותה השפעה שלילית, שכיום קיימת ולעתיד לבוא תתבטל?
 
רבנו בחיי מבאר כי שורש הבשר (שצבעו אדום) במידת הגבורה האלוקית, ושורש החלב (שצבעו לבן) במידת החסד האלוקית. כאשר הבשר והחלב נותנים טעם זה בזה, נוצרת ערבוביה לא מבוקרת בין מידת החסד לבין מידת הגבורה, והערבוביה הזו יוצרת השפעות שליליות. ובלשונו של רבנו בחיי: "אין חיבורם עולה יפה".
 
מדוע אכן החיבור של החסד עם הגבורה נחשב לערבוביה פסולה – הרי ידוע, כי הספירות הקדושות (שבכללן מידת החסד ומידת הגבורה) מתמזגות זו בזו על-ידי הקדוש-ברוך-הוא בעצמו? ובכלל, כל הבריאה התאפשרה רק על-ידי איזון שהושג מהחיבור שבין מידת החסד למידת הגבורה, כפי שמוסבר בספרי קבלה וחסידות?
 
התשובה היא, שאמנם כאשר מדובר במצבן הקדוש של הספירות – כאשר ניכרת הרוחניות הטהורה שלהן – קיימת אפשרות להתמזגות חיובית ביניהן. אך כאשר ההשפעות הרוחניות מתגשמות ובאות לידי ביטוי בבשר וחלב וכדומה, מתקבעת כל ספירה בהגדרות ותפקידים ברורים וחוצצים, ובמצב כזה – חיבור בין הספירות לא מביא למיזוג אלא לשבירה וביקוע הרסניים.
 
אלא שכל זאת נכון כעת, כל עוד לא באה הגאולה השלמה, והרובד החומרי של כל נברא לא מאפשר לזהות את הרובד הרוחני שבו, המקיים אותו. במצב כזה, קיימת ניגודיות מוחלטת בין המהויות של הבשר והחלב ו"אין חיבורם עולה יפה". אך לעתיד לבוא, כאשר נזכה להתממשות החזון "ונגלה כבוד ה'" – כאשר תתגלה המהות הפנימית הרוחנית של כל נברא, שממנה הוא קיים ובכך יתגלה ויתעצם כבודו של הקדוש-ברוך-הוא – יהיו הנבראים, גם בעודם גשמיים, במצב המופלא בו אין כל בעיה למזג בין החסד לבין הגבורה. אז יהיה ניכר שכל מה שקיים בעולם משרת מטרה אחת – גילוי כבודו של הקדוש-ברוך-הוא – ועל כן לא תהיה סיבה למנוע חיבור של בשר וחלב.
 
מקורות: ישעיה מ, ה. רבנו בחיי על שמות כג, יט ועל ויקרא יט, יט. תניא, שער הייחוד והאמונה פרק א ואילך. שם, איגרת הקודש יב. ליקוטי שיחות כרך כט תצא א.