שבועות אלה, בהם קוראים בתורה על בניית המשכן, הם ימי סגולה לביאת הגאולה ובניין בית-המקדש השלישי. לפיכך ראוי שבהם יתעורר כל יהודי ביתר געגועים והשתוקקות לחזות בעבודת הכוהנים בבית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.
משפחה שנתערבה בעם ישראל ויש למישהו מידע על היותם צאצאי ממזרים – אסור לו לחשוף את המידע. כי גם המשיח ישאיר אותם טהורים ומותרים בנישואין
כא טבת התשע"א (28.12.2010)
ממזר וממזרת הם מי שנולדו מאיסור נישואין שיש עליו עונש כרת. לממזרים אסור להתחתן בעם ישראל, כמו שנאמר: "לא יבוא ממזר בקהל השם" (דברים כג, ג)..
האם בזמן הגאולה יתבטל האיסור ויורשו הממזרים לבוא בקהל? – על כך חלוקות הדעות. לדעת רבי יוסי "ממזרים... טהורים לעתיד לבוא". הוא מביא רמז לכך מהפסוק (יחזקאל לו): "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם". הפסוק מזכיר שתי טהרות – טהרה מכל הטומאות וטהרת הממזרים.
רבי מאיר חולק ואומר כי איסור הנישואין של הממזרים יעמוד תמיד בעינו. הוא מוצא רמז בפסוק (זכריה ט): "וישב ממזר באשדוד". פסוק זה מתייחס לזמן הגאולה ומשמע ממנו כי גם אז ישבו הממזרים במקום נפרד ונבדל.
רמב"ן מצטט מתוך הגמרא כי ההלכה כדעת רבי יוסי וכך הוא פוסק למעשה. אולם בעל "אור זרוע" מצטט משפט אחר בסוגיית הגמרא, שממנו משמע כי הלכה כרבי מאיר וכך הוא פוסק למעשה.
דעת ביניים היא דעת ר"ן ורא"ש. לדבריהם, פוסקים כרבי יוסי והממזרים ייטהרו, אך אין הכוונה להיתר גורף, שכן "פשיטא (פשוט הדבר) שמצוות 'לא יבוא ממזר' תנהג לימות המשיח כמו שהיא נוהגת עכשיו". ההיתר מתייחס רק לאותם ממזרים שנטמעו בעם ואינם ידועים כממזרים. בגאולה יתגלו אילני היוחסין של כולם, אך את סיפורי הממזרים שנשכחו לא יחשפו. ובלשון הגמרא: "משפחה שנטמעה – נטמעה".
כך גם פוסק הרמב"ם: "בימי המלך המשיח, כשתתיישב ממלכתו ויתקבצו אליו כל ישראל, יתייחסו כולם על פיו ברוח הקודש שתנוח עליו... אבל אינו אומר על שהן בחזקת כשרות – זה ממזר וזה עבד".
על בסיס זה נפסק להלכה גם כיום, כי משפחה שנתערבה בעם ישראל ויש למישהו מידע על היותם צאצאי ממזרים – אסור לו לחשוף את המידע. שכן גם המשיח, כאמור, ישאיר אותם טהורים ומותרים. מקורות: תלמוד בבלי יבמות יז, א. קידושין עא, א ועב, ב, ובפירוש רא"ש, רמב"ן ור"ן (על רי"ף) תחילת פרק ד. ספר המצוות לרמב"ם מצוות לא תעשה שנד. הלכות מלכים לרמב"ם, פרק יב הלכה ג. חינוך מצווה תקס. מרדכי על יבמות סימן צז. בית יוסף אבן העזר סימן ב. שולחן ערוך ורמ"א שם, סעיף סה.
אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il