שבועות אלה, בהם קוראים בתורה על בניית המשכן, הם ימי סגולה לביאת הגאולה ובניין בית-המקדש השלישי. לפיכך ראוי שבהם יתעורר כל יהודי ביתר געגועים והשתוקקות לחזות בעבודת הכוהנים בבית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.
כאשר נעמדה בפעם השנייה לפני הרבי, בעודה מבקשת עבור הוריה, הביט בה הרבי ואמר: "הרי כבר היית כאן!". חנה יצאה מהמקום הלומת רעם...
ט אב התש"ע (20.07.2010)
הקשר הממשי הראשוני של חנה דניאל עם חב"ד החל עם עלייתה ארצה מברית-המועצות. היה זה בשנה שלפני מלחמת יום-הכיפורים. חנה, אז נערה, ובני משפחתה קיבלו במפתיע אשרת יציאה מתחומי השלטון הסובייטי. הם ארזו את מיטלטליהם והגיעו לישראל.
בנמל התעופה בן-גוריון המתינו להם בין מקבלי הפנים ידידיהם משכבר הימים בעיר טשקנט, משפחת לדיוב. משפחת לדיוב נמנית על חסידי חב"ד וכבר בנמל התעופה הצליחו לשכנע את הוריה של חנה לשלוח אותה ואת אחיה ללמוד בכפר חב"ד. "הם ילמדו ברמה גבוהה וגם יזכו לתנאי מחיה משופרים", הבטיחו בעיניים נוצצות.
חנה ואחיה למדו שמונה חודשים בכפר חב"ד. היא בבית-הספר לבנות 'בית רבקה' והוא בבית-הספר לבנים 'אור שמחה'. כאשר פרצה מלחמת יום-הכיפורים נלחצו ההורים והודיעו לחנה ולאחיה כי עליהם לעבור ללמוד ליד הבית. לא הועילו דברי הילדים כי הם נהנים מאוד מהלימודים וכי התערו היטב בחברה בכפר חב"ד. ההורים לא ויתרו ולקחו את ילדיהם ללמוד בעיר מגוריהם – אשדוד.
אולם הטעם הטוב של אותם שמונה חודשים נחרת עמוק בתודעתם של חנה ואחיה. אמנם הם לא ראו את עצמם ממש חלק טבעי מחסידות חב"ד, אך תמיד שמרו לה פינה חמה בלב.
חלפו שנים מספר. חנה נישאה והקימה בית בישראל, וזכתה יחד עם בעלה לחבוק שני ילדים מקסימים. אך לא יותר. באורח בלתי מוסבר, לא הצליחו חנה ובעלה לזכות בבן נוסף. רצונם בכך היה עז, אולם הוא התמהמה מלהתגשם. ארבע פעמים נקטע לחנה היריון בעודו באיבו וחנה ובעלה היו די לחוצים מהעניין. במיוחד משום שאף אחד מכל הרופאים אליהם פנו לא נתן דיאגנוזה ברורה לבעיה.
בשנת תשמ"ו טסו חנה ובעלה לביקור משפחתי בניו-יורק. באותה הזדמנות הגיעו גם לחצרו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח. חנה הייתה מאושרת לראות מקרוב את הרבי, שעל גדולתו שמעה כה רבות בעת שלמדה בכפר חב"ד. כבר קודם לכן, עוד בהיותה בטשקנט שמעה על המופתים שמחולל.
היה זה יום ראשון – היום בו מחלק הרבי דולרים לצדקה וברכה. היו שם יהודים מכל המינים וכל הסוגים ואפילו מעט גויים. הכול חפצו לקבל את ברכת הרבי. בהגיע תורה של חנה, אחרי שעות ארוכות של המתנה, היא עמדה מול הרבי ולשונה נאלמה דום. היא נלפתה בגלי התרגשות כבירים, שמעולם לא חוותה. לגמרי פרחה מתודעתה האפשרות לבקש מהרבי ברכה לזכות בילדים נוספים, ואך בקושי הצליחה להוציא מפיה בקשה לדולרים עבור בנה ובתה. את בקשתה זו מילא הרבי והעניק לה שני דולרים לילדים ודולר נוסף ל"ברכה והצלחה".
רושמן של השניות הספורות במחיצת הרבי היה עצום. בו במקום החליטה חנה לעבור פעם נוספת לפני הרבי. גם הפעם לא כדי לבקש ברכה לעצמה, אלא כדי לבקש דולרים להוריה. היא ידעה כי זו תהיה המתנה הגדולה ביותר עבורם.
כאשר נעמדה בפעם השנייה לפני הרבי, בעודה מבקשת עבור הוריה, הביט בה הרבי ואמר: "הרי כבר היית כאן!". חנה יצאה מהמקום הלומת רעם. ראשית, מעצם העובדה שהרבי זכר את פניה, למרות שאלפי אנשים עברו בין הפעם הראשונה שהייתה מול הרבי לבין הפעם השנייה. שנית, היא חששה מאוד כי הרבי מקפיד על העזתה לגשת לפניו פעם נוספת באותו יום.
בהגיעה ארצה, ניסחה חנה מכתב לרבי בו התנצלה על מה שעשתה. הרבי, למרות העזתה, לא נמנע מלהעניק לה שני דולרים נוספים והיא ביקשה להחזירם. באותו מכתב החליטה גם לגולל באריכות את כל מסכת האכזבות והתהיות שלה ושל בעלה, בעקבות אי הצלחתם להביא לעולם ילד נוסף. בסיום, כתבה כי התעוררו בה מחדש זיכרונות מתוקים מתקופת לימודיה בכפר חב"ד והיא שואלת האם כדאי להם לעבור דירה לכפר חב"ד, כדי לזכות להתגשמות דברי חז"ל: "משנה מקום – משנה מזל", לטובה ולברכה.
בחלוף כמה שבועות זכתה חנה לקבל מכתב תשובה מהרבי. הרבי בירכה בהיריון תקין ובריא וצידד בעד מגורים בכפר חב"ד.
משפחת דניאל עברה להתגורר בכפר חב"ד. ואכן, בתוך שנה זכו לחבוק בן נוסף משלהם. גבריאל רוטשילד קראו לו, על שם שני סבים נכבדים של המשפחה.
כיום מתגוררת משפחת דניאל בקריית-ספר. גבריאל רוטשילד, או בקיצור גבי, כבר בחור חינני בשנות העשרים המוקדמות, המספר בגאווה על תפילות בנוסח חב"ד המתקיימות בעירו. "המניין היחיד של חב"ד בעירנו, מתקיים בעזרת נשים של בית-הכנסת בו אבי משמש גבאי". גבי רואה בכך קורטוב של הכרת טובה לרבי, שבברכתו נולד.
אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il