"יוסל", פנה הרופא אל הרב יוסף טוול בכינוי החיבה שלו. "ספר לי על רבאיי שניאורסון". כוונתו הייתה כמובן לרבי מליובאוויטש מלך המשיח.
 
הרב טוול ז"ל, שנפטר בשנות החמישים לחייו, היה איש חסד בנשמתו. בחייו הקצרים צבר מעשי חסד בכמות ממוצעת של עשרות אנשים. באותו יום שישי, י"ג אלול תשנ"ב, הוא נכנס לאחד מגדולי הרופאים במרכז הרפואי 'סאני דאונסטייט' בברוקלין, כדי לספק (בחינם) חוות דעת דחופה על צילומים של מישהו. הרופא, בטרם התייחס לצילומים, 'תקף' אותו בבקשת מידע על הרבי.
 
"ממה להתחיל?", חייך הרב טוול. הוא בחר לפתוח במלחמה המפרץ שהתקיימה שנה קודם לכן. "כמו שאתה יודע, העיראקים איימו על ישראל בנשק כימי וביולוגי, והיחיד שקם ואמר כי אין מה לפחד מכך היה הרבי. אמר – וכמובן צדק.
 
"אבל עזוב סיפורים גלובליים, הבה ואספר לך סיפור אישי", המשיך הרב טוול בשטף דבריו: "אבי, ניצול שואה, הגיע לאמריקה בשנות החמישים. באחת השנים נכנס אבי יחד עם בני משפחתו לפגישת 'יחידות' אצל הרבי. תוך כדי פגישה, שאל הרבי את הנוכחים: 'למי יש היום יום הולדת?'. הרבי חזר על השאלה שלוש פעמים, ואף אחד לא השיב. אף אחד מהנוכחים לא ידע מכך שאותו יום הוא יום הולדתו.
 
"האמת הייתה, שאבי לא ידע בכלל מה תאריך הלידה המדויק שלו. מה שכן ידע הוא שהתאריך בדרכונו אינו מדויק. למחרת בבוקר, החליט לנסות את מזלו אצל אמו, ששרדה אף היא את התופת והגיעה לארצות הברית. אולי היא זוכרת את התאריך המדויק. ואכן היא זכרה. היה זה באותו יום בו היה בחדרו של הרבי – י"ח אב.
 
"אתה מבין?", בחן הרב טוול את פניו המתעניינות של הרופא, "הרבי הוא כמו משה רבינו. משה רבינו נבחר להנהיג את עם ישראל, כי בצעירותו, כרועה צאן, יצא מגדרו כדי לסייע לכבשה אחת קטנה. כך גם הרבי, שלומד, דורש וכותב ענייני תורה ללא הפסקה, שמקבל דואר יותר מהבית הלבן, שנפגשים עמו אנשים לדיונים בנושאים העומדים ברומו של עולם – ועם הכול מוצא גם זמן להזכיר לניצול שואה את יום ההולדת העברי שלו".
 
המושג יום-הולדת עברי סיקרן את הרופא. "אתה יכול לדעת מה תאריך הלידה העברי שלי אם נולדתי בכך וכך לתשיעי?".
 
"בוודאי", אמר הרב טוול, תוך כדי שהוא נוטל את שפופרת הטלפון ומתקשר לידיד שברשותו תוכנת מחשב להקבלת תאריכים לועזיים ועבריים.
 
לאחר שסיפק הידיד את התשובה לרב טוול, התנצל הרב טוול בפני הרופא כי נאלץ לצאת לצורך חרום פתאומי. פשוט, הסתבר כי בדיוק אותו יום – י"ג אלול – הוא תאריך ההולדת העברי של הרופא! כחץ מקשת הוא מיהר לקונדיטוריה כשרה וקנה עוגת יום הולדת, וחזר ללשכת הרופא בשירה אדירה "יום הולדת שמח"...
 
הרופא הנרגש שלף כיפה ממגירת השולחן. זו הייתה הפעם הראשונה בחייו שציין את יום הולדתו העברי.
 
"אתה יודע למה ביקשתי ממך לספר לי על רבאיי שניאורסון?", סיפר הרופא תוך כדי 'מסיבה', "הבוקר קיבלתי טלפון מרופא עמית, גוי, שצרח לי מתוך האפרכסת: 'ארווינג, הוא ענה לי! קבלתי ממנו תשובה!'.
 
"לא הבנתי מה הוא רוצה. והוא סיפר כי לפני כמה שנים, בערב משמים, שוטט בין ערוצי הטלוויזיה עד שמבטו נלכד על נאום של אדם בעל פני מלאך, כלשונו. הוא שמע קצת תרגום לאנגלית מהנאום שנישא בשפה אותה לא הכיר, והמעט שהבין מצא חן בעיניו. הוא התקשר למספר טלפון שהופיע על המסך, ברר מתי ישודרו נאומים נוספים והפך לצופה ומאזין מרותק של התוכניות.
 
הרב טוול הבין בדיוק על מה מדבר הרופא. אלו התוועדויות שערך הרבי בימי חול, ששודרו באמצעות הטלוויזיה מחוף אל חוף בארצות הברית.
 
הרופא המשיך: "הגוי הזה אמר לי, כי הגיע למסקנה שהאדם הזה הוא צדיק גדול ביותר, והוא ראוי להיות מנהיג העולם. משהו כמו המשיח. לאחר שנים, כאשר הראביי עבר אירוע מוחי, נגע המקרה מאוד ללבו של הגוי. הוא שלח לראביי כרטיס ברכה עם איחולי רפואה שלמה והצמיד אליו מכתב עם כמה שאלות, שמאוד הטרידוהו. הוא כתב כי מקווה להצליח בקרוב לפגוש את הראביי ולשוחח אתו על אותם נושאים.
 
"הלילה, כמה חודשים לאחר ששלח את מכתבו ועדיין לא נענה, הופיע פתאום הראביי בחלומו. הראביי הודה לו, באנגלית, על איחוליו וענה לו על כל שאלותיו אחת לאחת. כאשר התקשר אליי האיש הבוקר, הוא היה עדיין תחת רושמו של החלום. 'הייתי חייב לשתף ידיד יהודי בחלומי', אמר לי האיש. 'דע לך שהוא פתר את כל ספקותיי באופן מושלם!'.
 
"כשלעצמי", מתוודה הרופא, "התביישתי מהגוי. הרגשתי שהוא מחובר לראביי יהודי יותר ממני. לכן בעצם ביקשתי ממך שתספר לי על הראביי".
 
"ונוכחת לדעת כי הראביי הזה דואג גם לך. למשל, למסיבה יהודית של יום הולדת", קרץ הרב טוול בעיניו לרופא.