יום ראשון, כ"ו אדר א' תשנ"ב. בשעת בוקר הסתיימה בניו-יורק הוועידה העולמית של ארגון הבונדס. החברים שהתאספו מכל קצוות תבל, ארזו את חפציהם לקראת נסיעתם חזרה, איש איש לביתו.
 
מאז ומתמיד עומד הרב שמואל בוטמן, מנהל ארגון צעירי-חב"ד המרכזי, בקשר הדוק עם ראשי הבונדס. הפעם הציע להם לנצל את ההזדמנות שהיום יום ראשון, בו מחלק בו הרבי מליובאוויטש מלך המשיח דולרים לברכה, ולהגיע עם כל החברים להתברך מפי הרבי. קבוצה של כחמישים איש נענתה בשמחה להצעה ואוטובוס שכור הוביל את כולם לקראון-הייטס, שכונתו של הרבי.
 
בין הבאים הייתה גברת ירדנה הניג-סטוקהמר, עורכת-דין מפורסמת בטורונטו ופעילה ותיקה בבונדס. לא מכבר נישאה לבעלה לארי סטוקהמר, מנהל משרד חשבונאות מצליח, אותו הכירה במסגרת הפעילות בארגון הבונדס. כשהגיע תורה, ביקשה ירדנה מהרבי ברכה לחיים מאושרים יחד עם בעלה הטרי, שעמד לצדה.
 
הרבי, כשחיוך נסוך על פניו, בֵרכה ונתן לה דולר נוסף, עוד דולר העניק ללארי, פנה שוב אליה ונתן לה ארבעה דולרים יחד. ירדנה לא הקדישה מחשבה יתירה לפשרם של ארבעת הדולרים. היא הודתה לרבי על הברכה, תחבה את הדולרים לכיס המעיל ויצאה יחד עם בעלה לשדה-התעופה "קנדי", משם טסו לטורונטו.
 
חלפו שנים. משפחת סטוקהמר רכשה בית בצפון שכונת טורנהיל, שם נמצא בית חב"ד גדול בראשות שליחו של הרבי, הרב מענדל קפלן. ירדנה ובעלה אף פעם לא הגדירו את עצמם שומרי מצוות. מכל מקום, הם החלו לפקוד בשבתות ובמועדי ישראל את בית-הכנסת שבבית חב"ד.
 
עם הזמן התרחבה המשפחה. לזוג המאושר נולדו שלושה ילדים. השלושה גדלו והתחנכו במוסדות הקהילה היהודית המקומית וחיי המשפחה זרמו על מי-מנוחות. ידי ההורים מלאו עבודה, כל אחד בתחומו וההצלחה האירה להם פנים.
 
בשלב מסוים רצתה משפחת סטוקהמר להתברך בילד נוסף, רביעי. רופאים, ידידי המשפחה, לא ששו לשמוע על ההחלטה. לדעתם, ירדנה עברה את הגיל האידיאלי ללידה, ומבחינה בריאותית הדבר לא מומלץ. אולם ירדנה ובעלה לא נרתעו. ואמנם כעבור תקופה קצרה בישרה ירדנה לבעלה, כי מצפה להם הפתעה נעימה...
 
באחד הביקורים השגרתיים אצל רופא המשפחה, המליץ הרופא לירדנה לבדוק את מצב העובר. "גילך המבוגר מחייב לוודא שהעובר בריא ואין בו כל פגם", הטעים. הוא הוסיף וציין כי מדובר בבדיקה מקובלת מאוד בעולם הרפואה המודרני.
 
ירדנה לא אהבה את המלצת הרופא. היא העדיפה לוותר על הבדיקה, אך רצתה שתהיה לה סמכות רפואית כלשהי, שתוכל להישען עליה בסירובה. בכל מאודה רצתה ללדת בצורה הכי טבעית, ללא התערבויות מיותרות, אולם לפי שעה, אף רופא לא אישר לה לעמוד בסירובה.
 
זה היה סוף שבוע. הרופא האיץ בה לקבל החלטה וירדנה הבטיחה לו לחזור עם תשובה מיד לאחר שבת. היא סיכמה עם לארי בעלה, כי בשבת ייוועצו ברב מענדל קפלן, שאת חוות דעתו העריכו מאז ומתמיד.
 
בשעת בוקר של שבת הקדימה ירדנה את בואה לבית הכנסת, כדי לפגוש ברב קפלן. אלא שלאכזבתה, דווקא בשבת זו נעדר הרב קפלן. מה יהיה? כמעט כססה את ציפורניה. היא ממש תלתה תקוות בשיחה עם הרב קפלן, וכעת הוא לא נמצא.
 
את מקומו של הרב קפלן בניהול התפילות מילא חותנו, השליח הראשי של הרבי לטורונטו, הרב זלמן-אהרון גרוסבאום. בין קריאת התורה לתפילת מוסף ביקש הגבאי מהרב גרוסבאום לשאת דרשה. "זו השעה בה אנו שומעים מדי שבת דרשה מהרב".
 
הרב גרוסבאום הסכים בחפץ לב. הוא ניגש לדוכן וחזר על רעיונות לפרשת-השבוע עם מסרים אקטואליים, משיחותיו של הרבי. המילה "הרבי" חזרה על עצמה בדרשתו שוב ושוב, וירדנה, שהאזינה בקשב רב, חשה צמרמורת בגופה. פתאום נעשה בשרה חידודים-חידודים. בתודעתה הבזיקה הארה גדולה. 'כן', חשבה לעצמה בלא קול. 'הרבי כבר נתן לנו את התשובה'.
 
הרב גרוסבאום סיים את הדרשה ומעזרת-הנשים סימנה ירדנה לבעלה לצאת למסדרון. לארי יצא מבוהל במקצת. ירדנה נראתה מאוד נסערת. "הקשב, לארי, הרבי מליובאוויטש כבר פתר לנו את הספק!". לארי הביט בה במבט תמה. הוא לא הבין מתי ואיך בדיוק שוחחה ירדנה עם הרבי... "זוכר", המשיכה ירדנה, "כי בעת שביקרנו אצלו, העניק לנו הרבי ארבעה דולרים שאף פעם לא הבנו את פשרם. אז הנה – יש לי הסבר: הרבי נתן לנו ברכה כי ייוולדו לנו ארבעה ילדים! אתה מבין? הרבי כבר אז ראה כי גם ילדנו הרביעי יהיה בריא. אני בטוחה בכך. אין צורך בשום בדיקה!".
 
למותר לציין כי למשפחת סטוקהמר המאושרת אכן נולד תינוק רביעי, בריא ושלם.