שלמה גלסטר התעורר משנתו באישון לילה. איזה חלום מוזר, תהה לעצמו. בחלומו, עמד לפני הרבי מליובאוויטש מלך המשיח והרבי הורה לו לקחת את דולר הצדקה שקיבל מידיו ולתת אותו לשכניו מהקומה הרביעית.
 
מדוע דווקא לשכנים מהקומה הרביעית? התפלא שלמה. האמת היא, שכמעט לא הכיר שכנים אלה. הקשר שלו עמם הסתכם בברכות נימוסים קצרות בחדר-המדרגות, כך שלא היה לו סיכוי לדעת אם אכן ישנה סיבה מיוחדת שיקבלו דולר של הרבי. במחשבה נוספת החליט לא לייחס חשיבות לחלום. "חלומות שווא ידברו", ציטט לעצמו את הפתגם המפורסם – וחזר לישון בשלווה.
 
גם רעייתו, אסתר, כאשר סיפר לה על חלומו, הייתה שותפה להנחתו כי אין צורך להתייחס ברצינות לכל חלום.
 
חלפו מספר ימים. היה זה בליל שבת קודש. שלמה הלך לבית-הכנסת ואסתר נשארה לבדה בבית. עכשיו, משום מה, צף בתודעתה זכר החלום של בעלה והטריד אותה. לבה נקפה מדוע התייחסו שניהם בביטול להוראת הרבי בחלום. הן אין זה חלום סתם. זה חלום עם הרבי!
 
בו במקום החליטה אסתר כי יש לקיים את דבר החלום ולתת את הדולר לשכנים. היא הייתה בטוחה שתצליח לשכנע את בעלה בכך. לפני שתתחרט, עלתה מיד לקומה הרביעית כדי לספר לשכניה על החלום ולסכם עמם כי תעביר להם את הדולר לאחר צאת השבת.
 
היא יצאה אל חדר המדרגות והחלה לעלות אל הקומה הרביעית. למרות ההחלטיות שבצעדה, חשה מבוכה ואי נוחות. מה בדיוק תגיד לשכנים?
 
זהו. הנה הבית שלהם. אסתר נשמה עמוקות ונקשה בדלת. היא התפללה לקדוש-ברוך-הוא שישים בפיה את המילים המתאימות. כעבור רגע נפתחה הדלת. מזל, זה היה שמה של השכנה, עמדה מולה, מופתעת משהו למראיה.
 
אסתר כחכחה בגרונה, מנסה לברור את מילותיה. מזל, מצדה, הזמינה את שכנתה פנימה בלבביות. עוד בטרם פתחה אסתר את פיה אמרה לה מזל כי טוב שבאה, כי היא מחפשת מישהי להשיח עמה את לבה.
 
מזה זמן-מה, שבתה בת הארבעים המתגוררת עמה חולה במחלה קשה. הרופאים טוענים כי סיכוייה לחיות מעטים. בגופה נמצא גידול ממאיר ובכדי להוציאו צריך לעבור ניתוח קשה. הבעיה היא, שכעת לא ניתן לבצע את הניתוח, כי הגוף מותש מסדרת טיפולים קשים ומייגעים. בדיוק באותו יום שישי, שעות ספורות לפני שהגיעה אסתר, הגיעה הבת מבית-הרפואה, בעקבות החלטת הרופאים להשהות את הניתוח.
 
מזל הוסיפה וסיפרה כי בתה כה חלשה, עד כי אינה יכולה לעמוד על רגליה. "אחרי שבת אני רוצה למצוא כסא-גלגלים עבורה".
 
אסתר הקשיבה לשכנתה בלב דואב – אך מלא התפעמות. כעת, הבינה היטב את פשר של חלומו של בעלה. הרבי ידע היטב מדוע זקוקה משפחה זו לדולר. היא סיפרה למזל על דבר החלום וזו הייתה המומה ממש. אסתר גם תיארה לפניה על מופתים שחוללו דולרים של הרבי ומזל נמלאה תקווה ועידוד.
 
כהחלטה טובה, שתשמש 'כלי' רוחני להכלת הברכה מהרבי– קיבלה מזל על עצמה לומר מידי בוקר "שמע ישראל". השתיים נפרדו בלבביות, ואסתר הבטיחה לחזור במוצאי-שבת.
 
מיד עם צאת השבת עלתה אסתר לשכנתה כשבידיה הדולר. היא גם הביאה עמה סידור תפילה, ממנו תקרא מזל בבקרים את תפילת "שמע ישראל", כפי שקיבלה על עצמה.
 
המפגש הבא של אסתר עם מזל היה כעבור עשרה ימים. אסתר יצאה מביתה וירדה בחדר המדרגות, ולנגד עיניה הנדהמות ראתה את בתה של מזל מטפסת לקומה הרביעית וסוחבת עמה סלים כבדים! אסתר הביטה בה המומה ונרעשת. רק לפני כשבוע ימים חיפשה אימה כסא-גלגלים עבורה, כי לא יכלה לעמוד על רגליה...
 
באותו יום פגשה את מזל, וזו סיפרה בשמחה כי אכן חל שינוי מדהים במצבה של בתה. היא תיארה בהתרגשות, כי מיד באותו מוצאי-שבת הניחה את דולר הברכה מתחת לכרית של הבת, ובאופן פלאי החל מצבה להשתפר במהירות. כוחותיה שבו אליה בקצב מפעים.
 
שבוע לאחר מכן הייתה לבת פגישה בבית-הרפואה, והרופאים קבעו פה-אחד כי גופה חזק דיו לעבור את הניתוח המסובך להוצאת הגידול הממאיר. שמחתה של מזל לא ידעה גבולות. הבת אושפזה ואמה ששהתה לצידה לא הפסיקה לספר לכל באי המחלקה על אודות דולר הברכה שחולל פלאים. אמונתה וביטחונה היו גדולים כי הניתוח יצליח ובתה תירפא כליל.
 
אלא שהפלא הגדול באמת עדיין המתין להן. הבדיקות האחרונות לקראת הניתוח העלו כי הגידול הצטמק ומצבו כרגע לא מצריך כלל ניתוח! הרופאים הנדהמים הטעימו, כי זו הפעם הראשונה בה הם נתקלים בגידול ממאיר שמצטמק בכזו מהירות, מבלי שיהיה הסבר כלשהו לתופעה...
 
כעבור זמן קצר חזרה הבת לאיתנה והשתחררה לביתה. הזכר היחיד שנותר ממחלתה הקשה הוא תיקה הרפואי...