הוא הגיע לניו-יורק מאודסה בשנת תשמ"ז (1987). כמי שחונך על ברכי האתיאיזם, לא ידע מאומה על יהדותו, מעבר לעצם זיקתו אליה. לפרנסתו, עבד כנהג במונית לא שלו, מבוקר ועד לילה, שבעה ימים בשבוע. מצבו הכלכלי היה קשה, והפרוטה רחקה מלהיות מצויה בכיסו.
 
יום אחד שמע מחבר קרוב על רבי יהודי שמחלק מדי יום ראשון, לכל מי שמגיע אליו, דולר לברכה והצלחה. הוא לא נזקק לשכנועים, וכבר ביום ראשון הקרוב הגיע לחלוקת הדולרים המפורסמת של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.
 
הוא עבר מול הרבי מבלי לומר מילה, והרבי פנה אליו ואמר: "אם תשמור שבתות וחגים – תראה ברכה בפרנסתך".
 
האיש יצא מהרבי נפעם. מהיכן הוא ידע שיש לי בעיות בפרנסה? האיש לא ממש ידע מה הם אותם 'שבתות וחגים' שהזכיר הרבי. בירור קצר הבהיר לו שלשמור שבת פירושו לוותר על יום העבודה הכי רווחי בשבוע. אבל דמותו של הרבי כבשה אותו וגרמה לו להחליט לשמור שבת בכל מחיר.
 
הוא נסע למנהטן, לתחנת המוניות בה עבד, נכנס למשרדו של המנהל וביקש ממנו לאפשר לו לשמור שבת. המנהל, שליו אך החלטי, אמר כי מצדו הוא יכול לשמור שבת – אבל לא לעבוד אצלו בחברה...
 
הנהג היהודי ניסה לשכנע, אולם המנהל לא הסכים בשום אופן. מנוי וגמור היה עם הנהג לא לעבוד בשבת וסירובו ההחלטי של המנהל העלה את חמת זעמו. הוא יצא מהמשרד כשחמתו בוערת בו, ממטיר בשטף קללות רוסיות על ראש בעל-הבית. מרוב זעם הוא לא שם לב לאדם שיצא מולו באותו רגע מרכב שרד מפואר. כמעט שהוא הפילו על הרצפה.
 
"תגיד, אתה לא רואה לאיפה אתה הולך?", ירה האיש מהרכב – ברוסית. מסתבר שזו הייתה שפת-האם גם שלו וכשהוא שמע את הקללות ברוסית – הגיב בהתאם. "איפה העיניים שלך?", המשיך לצלוף בו.
 
מיודענו התבלבל מאוד. הוא התנצל מאוד בפני האיש, ברוסית, כמובן. באותן שנים לא היה זה חזון-נפרץ לשמוע רוסית ברחובות מנהטן, והשפה המשותפת גרמה לשניים לפתוח בשיחה, למרות הנסיבות המוזרות שהפגישו אותם.
 
"אמור לי, במה עסקת ברוסיה?", שאל האיש ההדור.
 
"במקצוע השרברבות. אני מומחה לתכנון עבודות אינסטלציה", ענה הנהג המפוטר.
 
"לא להאמין!", השיב הלה. "גם אני עוסק בתחום. אני בעליה של 'אמריקן פלומינג', חברה  להנדסת אינסטלציה. שמע, ממש היום חזרתי מביקור ברוסיה, שם נפגשתי בשיטות עבודה מוצלחות בתחום האינסטלציה, שלא מיושמות בארצות-הברית. הגעתי למסקנה, שכדאי לאמץ כמה סגנונות תשתית רוסיים ואני מחפש אדם שייקח על עצמו את פרויקט הקשר בין החברה שלי לבין חברות רוסיות. האם תוכל לקחת על עצמך את התפקיד?".
 
הנהג המפוטר לא האמין למשמע אוזניו: רגע לאחר שפוטר מהעבודה בשל החלטתו לשמור שבת – הוא מקבל הצעת עבודה חלומית בתחום מומחיותו...
 
"לא, אין לי עבודה אחרת. אני מוכן לקחת את הפרויקט", ענה.
 
"מצוין", שמח האיש, "תגיע מחר למשרד שלנו בניו ג'רסי. הנה הכתובת", הגיש לו כרטיס ביקור.
 
"ראה", נבוך הנהג-שרברב. "באמת שאין לי כסף לנסוע עד ניו-ג'רסי. אני מחוסר עבודה"...
 
"אין שום בעיה", אמר האיש. " מחר בשעה שמונה בבוקר יגיע לביתך נהג מטעמי לקחת אותך. רק תאמר לי בבקשה את הכתובת המדויקת שלך"...
 
למחרת, כשזיהה מבעד לחלון ביתו לימוזינה מפוארת עומדת וממתינה, קלט סופית שהחלום אכן מציאותי. במשרד בניו-ג'רסי חיכו לו עם טפסים מוכנים. גם הוא מצדו הצטייד בשלל תעודות והמלצות, כולן בשפת אמו. "הבינו, אני לא יודע טוב אנגלית", הודה בכנות.
 
"אל דאגה", הייתה התשובה. "אנחנו נממן לך קורס מזורז לאנגלית". היותו שרברב ממוצא רוסי הייתה כה חיונית לחברה, כך שממש היה שווה למנהל להשקיע בו.
 
כעת, שלף מיודענו את תנאו הבלתי-מתפשר: "קיבלתי על עצמי החלטה לשמור שבת. האם תאפשרו לי זאת?".
 
"אני מבין שאתה יהודי", המהם בעל-הבית. "טוב, אל תיעלב אם אומר לך, שעל פי מראך, אינך מבין כל כך מהי השבת היהודית"...
 
"נכון", הודה השרברב.
 
"ובכן, יש אצלנו יהודי שיוכל להסביר לך בדיוק מהי השבת. ואין בעיה – תוכל לא לעבוד בשבתות וחגי היהודים".
 
שיכור משמחה, נכנס השרברב לתפקידו החדש וההצלחה האירה לו פנים. בהדרכת עמיתו מהעבודה, החל לשמור שבת כדת וכדין, ועם הזמן אף החל לשמור מצוות נוספות.
 
באותה שנה כבר הרוויח 100,000 דולר(!) – הרבה יותר ממה שעשוי היה להרוויח כנהג. הכול בזכות המלצתו של הרבי לשמור שבת...