הכירו את אחד משלוחיו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח בשכונה הירושלמית קריית היובל: יצחק-יהושע ועקנין. ייתכן מאוד שכאשר תפגשו אותו ברחוב לא תזהו אותו כחסיד חב"ד, אבל בנשמתו – הוא חסיד נלהב, וגם מקרב יהודים אחרים לדרך התורה והמצוות, ברוחו של הרבי.
 
יצחק עצמו 'נדבק' לחב"ד בזכות הרב יוסף אלגזי, מנהל בית חב"ד בשכונתו. "כאן", בורקות עיניו של יצחק, "אין 'ישיבה על הגדר'. האווירה החמימה המיוחדת השוררת בין קירות בית חב"ד הופכת אותך לחלק אינטגראלי מחסידות חב"ד, ברמה כזו או אחרת. הדבקות במטרה, הפשטות והלבביות של קהילת בית חב"ד אופפות וכובשות את כל ישותך.
 
"אפילו אני", צוחק יצחק בחביבות, "ששייך באופן מוצהר לקהילת הספרדים המקומית, מתפלל שם וגם לומד – קורא לעצמי חב"דניק ועוזר בגופי לפעילות המקומית".
 
בחודש ניסן האחרון חווה יצחק חוויה מטלטלת, בזכות פעילותו המבורכת. היה זה ימים ספורים לפני חג הפסח. הרב אלגזי סיפר ליצחק כי משפחה מקומית פנתה אליו בבקשה לערוך בביתם טקס חנוכת הבית. "אודה לך מאוד אם תואיל לעשות את המצווה במקומי ולערוך בביתם את הטקס", אמר הרב אלגזי ליצחק. "בימים אלה של ערב חג אני עמוס לעייפה בפעילות ומתקשה לפנות את הזמן הנדרש לעריכת הטקס".
 
יצחק נעתר בשמחה. הוא יצר קשר עם המשפחה – משפחת פסו – וקבע עמם את הזמן הנוח להם לזימון כל הקרובים, כמנהג יהדות ספרד. הוא הגיע לביתם מצויד בספרים עם 'תיקון' אותו עורכים בני עדות המזרח בעת חנוכת בית וניהל את האירוע ביד רמה. הוא נשא דברי תורה וסיפר סיפורי מופת על הרבי, שהותירו את המשתתפים פעורי פה.
 
לקראת סיום ניגשו ליצחק זוג מבוגרים וביקשו להתייעץ עמו. לנכדם החמוד ימלאו שלושה אביבים בערב חג הפסח. הם יודעים כי יש מנהג לערוך תספורת טקסית ולהשאיר פאות בצדי הראש של הילד. "מתי כבוד הרב ממליץ לערוך את הטקס?".
 
במוחו של יצחק עברה מחשבה מהירה כי מכיוון שמדובר במשפחה שעדיין אינה שומרת תורה ומצוות, לא כדאי לערוך אירוע כזה בערב פסח. הם עשויים להגיש בטקס כיבוד חמץ, אותו לא יספיקו להשמיד לפני הרגע האחרון בערב החג וחלילה להיכשל באיסור 'בל ייראה'.
 
"לדעתי, כדאי שתמתינו עם עריכת הטקס עד ל"ג בעומר. יום ההילולא של רבי שמעון בן יוחאי הוא יום סגולה במיוחד לאירועים כאלה", אמר יצחק לבני הזוג. הדברים התקבלו עליהם.
 
יומיים לאחר מכן הזדמן יצחק לבית חב"ד והשתתף בתפילת ערבית. לאחר התפילה, ראה לפניו את הספר 'איגרות קודש' כרך כב. הוא נזכר כי בדיוק אתמול עיין בביאור של הרבי, שבמקורו נלקח מהספר שכעת ניצב לפניו. סיקרן את יצחק לשוב ולעיין בדברים, כדי להבהירם אצלו. באישור הגבאי, הוא לקח את הספר לביתו, לקרוא את הדברים ביישוב הדעת.
 
כאשר פתח יצחק את הספר, החליט להתחיל לקרוא בעמוד הראשון שנקרה לפניו. היה זה עמוד קלב והופיע בו מכתב שיועד אל הוותיק וחסיד איש ירא אלוקים נחמד ונעים... יצחק שיחיה. השורות שבמיוחד הכו את יצחק בתדהמה היו אלו שנכתבו בשולי המכתב: לשאלתו אודות זמן תספורת בנם שליט"א שיום הולדתו בערב פסח. אין כדאי לדחות לאחר זמן, כי אם לעשות התספורת בליל אור לי"ד או ביום ערב פסח.
 
יצחק הסתמר כולו למקרא הדברים. היה לו ברור כי הרבי כיוון את ידיו לפתוח את הספר דווקא בעמוד הזה, כדי לתקן את הטעות שעשה בעת שהחליט להציע לאנשים לדחות את טקס התספורת לעיתוי אחר.
 
בעצת הרב אלגזי, איתר יצחק את מספר הטלפון של אותם זוג מבוגרים, התקשר אליהם וסיפר להם דברים כהווייתם. בני הזוג הפנו אותו להורי הילד, ואלה האחרונים התרגשו מאוד לשמע הדברים. הם סיכמו עם יצחק להגיע למחרת בערב, בליל בדיקת חמץ, לבית חב"ד ולערוך שם את טקס השארת הפאות.
 
במהלך יום המחרת, צילם יצחק את מכתבו של הרבי והכניסו לתוך מסגרת מהודרת. הוא גם רכש עבור הילד סדרת ספרי סיפורים על שושלת חב"ד וקופת צדקה פרטית.
 
הטקס הנחמד התקיים בהשתתפות ידידים רבים באווירה שמחה ומרגשת. בסיומו, זכו כל המשתתפים למכור את החמץ ולרכוש לעצמם מצות עבודת יד לליל הסדר. הוריו של הילד החליטו גם לרכוש לפתחי ביתם מזוזות חדשות. הכול בזכות תיקון הטעות שקיבל יצחק בתזמון מדהים ממכתבו של הרבי.