שירלי צ'יסהולם עשתה כותרות כשהייתה האישה השחורה הראשונה בהיסטוריה שנבחרה לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז השנים-עשר של מדינת ניו-יורק. לאחר ההתרגשות הרבה שליוותה את ניצחונה, היא מצאה את עצמה נאבקת בדעות קדומות ובחברי קונגרס גזעניים שניסו לעכב את התקדמותה.
 
בלחצם של צרי-עין פוליטיקאים מתוך הקונגרס מונתה צ'יסהולם כחברה בוועדת החקלאות. כאישה שגדלה כל חייה באזור עירוני, לא יכלה צי'סהולם לתרום רבות בנושאים חקלאיים. וזו בעצם הייתה מגמתם של יוזמי המינוי – הם רצו להפוך את צ'יסהולם לאפורה וחסרת משמעות פוליטית.
 
המינוי גרם לה אכזבה רבה. כאשר רצה להיבחר היה לה חלום למגר את בעיית העוני וחסרי הבית במרכזי הערים, אותם הכירה מקרוב. אך כעת, כחברה בוועדת החקלאות, מה תוכל לתרום למטרה כזו?
 
יום אחד היא קיבלה טלפון ממשרדו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח. "הרבי רוצה להיפגש עמך", נאמר לה. צ'יסהולם, שהתגוררה במרחק רחוב אחד ממרכז חב"ד העולמי המוכר בשם "770" (מספר הבניין בשדרת איסטרן פארקווי בשכונת קראון-הייטס שברובע ברוקלין), התמלאה בתחושות מעורבות.
 
כבר הייתה לה בעבר פגישה עם הרבי – לפני הבחירות. היא ביקשה לקבל את תמיכתו במועמדותה, ונענתה בשלילה. הרבי סירב להתערב בפוליטיקה ולתמוך בה או בכל מועמד אחר. לאור זאת, די התמיהה אותה ההזמנה ממזכירות הרבי. היה בלבה גם עלבון-מה. אולם הסקרנות גברה על התמיהה והעלבון והיא נענתה להזמנה.
 
"אני יודע שאת מאוד מאוכזבת מהמינוי שקיבלת", אמר לה הרבי כשנפגשו.
 
"אכן, אני מאוד מאוכזבת", הודתה צ'יסהולם בכנות. "אני חשה פגועה – וחסומה. מה כבר אוכל לעשות בעולם הצומח?".
 
"בורא העולם העניק לך מתנה אמיתית!", אמר לה הרבי. "התגלגלה לידייך הזדמנות-פז לעזור לשכבות המצוקה במדינה".
 
צ'יסוהלם בהתה ברבי בחוסר הבנה מוחלט. על איזו הזדמנות-פז הוא מדבר? והרבי המשיך: "לארצות הברית עודפים רבים של תוצרת חקלאית, בעוד אלפי איש נמקים ברעב, משום שאין להם אפשרות לרכוש לעצמם את התוצרת. את יכולה להשתמש במינוי שקיבלת מאלוקים בתחום החקלאות כדי לספק מזון לעניים. עלייך למצוא דרך מקורית לעשות זאת".
 
כאשר יצאה צ'יסהולם מחדרו של הרבי ניתחה לעצמה את החוויה שעברה. הרבי נתפס בעיניה כאישיות יוצאת דופן, משכמה ומעלה, מנהיג שחושב הרבה מעבר למעגל המאמינים שלו ואף מעבר למעגל של בני עמו. היא אהבה את העובדה, שהרבי החליט לקרוא לה ולהעביר לה מסר – למרות שלא תמך בה. היא ראתה בזה כנות טהורה, חפה לחלוטין מחנופה וחלקלקות שמאפיינות פוליטיקה.
 
צ'יסהולם לא כל כך הצליחה להבין על איזו הזדמנות רומז הרבי. היא לא הצליחה להבין כיצד הרבי יודע מה שהיא לא יודעת. כנראה, יש לו דרכים משלו להשגת מידע, הסיקה. אולי דרך על טבעית?
 
זמן קצר לאחר-מכן הזדמנה צ'יסהולם לפגישה עם הסנאטור בוב דול. דול ייצג את מדינת קנזס, העתירה בשטחים חקלאיים והוא שטח באוזניה את מצוקת החקלאים במדינתו: באותם ימים החלה ארצות הברית לרכוש פירות וירקות בזול מקובה השכנה, והחקלאים המקומיים נותרו עם עודפי מזון והפסדים משמעותיים.
 
תוך כדי שיחה נזכרה צ'יסהולם בדברי הרבי. זו כנראה ההזדמנות עליה דיבר הרבי, הלם בה קול פנימי. במוחה החל להתגבש רעיון והיא שיתפה בו את דול.
 
במשך השנים הבאות, עמלה צ'יסהולם יחד עם דול על הרחבת תוכניות המספקות מזון לנצרכים, לנשים בהריון ולנשים מניקות. תוכניות הידועות בארצות-הברית בשם Food Stamps וWIC. חלק נרחב מתוכניות אלו, המספקות עד היום מזון בשווי של מיליארדי דולרים לעניים ברחבי ארצות הברית, נרשם לזכותה של צ'יסהולם. אך היא עצמה זקפה את הזכות כולה לרבי – ולא הסתירה זאת.
 
במסיבת פרידה שנערכה לרגל פרישתה לפנסיה לפני שנים לא ארוכות, אמרה צי'סהולם: "את כל הישגיי בתחום זה אני חייבת לראבאיי יהודי הנודע, הרבי מליובאוויטש. הרבי לימד אותי להיות אופטימית ולהבין כי גם מה שנראה כאתגר הוא למעשה מתנה מאת האלוקים. אם לתינוקות עניים בארצות-הברית יש חלב, אם לילדים עניים כאן יש מזון – הרי שזה בזכות הרבי מקראון-הייטס".