"באותם רגעים, כמו מתוך חלום, ניבטו למולי עיניו החודרות של הרבי. העיניים שהעניקו לי מבט מיוחד במינו שעה שקיבלתי איחול לבריאות איתנה. לשוני נעמדה דום. הרגשתי כי הרבי כמו בא להזכיר לי את הברכה שבזמנו לא הבנתי את פשרה. מבטו כמו רמז לי: 'עכשיו אתה מבין על מה קיבלת כזו ברכה?'...
הוא היה די חריג בפמליה שליוותה את מר זלמן שז"ר בביקורו הממלכתי אצל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח לפני כארבעים שנה. הן אין זה חזון נפרץ לראות ילד בפמליות ממלכתיות!
חנן כספי, אז ילד צעיר וחביב, זכה להצטרף לביקור בגלל היותו הבן של מי שהיה קונסול ישראל לענייני יהדות בניו-יורק בין השנים תשכ"ז – תשל"א (1967 – 1971), מר צבי כספי (ז"ל).
אותו ביקור היה ראשון בסדרה מתוך רבים שהיו לחנן אצל הרבי. הביקורים של הנציגים הישראליים אצל הרבי סודרו תמיד על ידי אביו, שאף התלווה אליהם וצרף אליו גם את חנן. מאז אותם ביקורים זרמו הרבה מים בנהרות חייו של חנן. מכל מקום, הביקורים צרובים במוחו כזיכרונות חיים, 'מחשמלים' כהגדרתו ובלתי נשכחים.
אחד הביקורים היה בשמחת תורה, יחד עם קבוצת דיפלומטים ישראלית שהגיעה להשתתף במעמד ההקפות אצל הרבי. חנן לא יכול לשכוח את המראה המרהיב של ים אינסופי של מגבעות שחורות, שפתאום כמו במטה קסמים נחצה לשניים ויצר מעבר בשביל הרבי.
הרבי זיכה אז את חנן בפרוסת עוגת דבש מתוך מגש שנשמר במיוחד לחברי הקבוצה הישראלית, ואפילו כיבד אותו בקריאת פסוק מתוך 'אתה הראת' – סדרת הפסוקים שקוראים לפני ההקפות.
ביקור אחר, בעל השפעה יותר מכרעת על חייו של חנן, היה בעת שהסתיימה תקופת השליחות של אביו בניו-יורק. צבי האב הגיע לפגישת 'יחידות' אצל הרבי, כדי לקבל ברכה להמשך חייו, והביא עמו את בתו, אחות של חנן שעמדה ימים ספורים לפני חתונתה ואת חנן, שהיה אז בן שתים-עשרה וחצי.
הרבי פנה אל חנן בעברית מתובלת באידיש והתעניין בלימודיו ובתוכניות טקס בר-המצווה שלו. חנן סיפר לרבי כי פרשת השבוע בה יעלה לתורה היא פרשת שמות, והרבי אמר לו כי אמנם זו פרשה שמספרת על גלות – הירידה למצרים, אבל ניתן לזהות בה גם את ניצני הגאולה שבאה בהמשך. הרבי ברך את חנן שיהיה תלמיד חכם וחתם באיחול באידיש: "געזונט און שטארק".
את המילה 'געזונט' ידע חנן לפרש – בריאות. אבל מה זה 'שטארק' לא ידע. "הרבי מאחל לי בריאות?", שאל חנן את אביו כדי להיות בטוח שהבין נכון. הרבי שמע את השאלה ואמר לחנן בעברית צחה: "אני מאחל לך בריאות איתנה".
ברכה זו די הפתיעה את משפחת כספי. על מה ולמה ייחד הרבי לחנן איחול לבריאות – הן ברוך השם אינו חולה?!
התשובה הכואבת הגיעה שנים רבות לאחר מכן – לפני עשר שנים. אצל חנן התגלתה מחלה קשה ומייסרת בעמוד השדרה. המחלה התפרצה במהירות ובתוך זמן קצר חדל חנן לצעוד על רגליו ורותק לכסא גלגלים. הרופאים שטיפלו בחנן לא היו אופטימיים. חנן סבל מכאבים עזים והדבר השפיע קשות גם על מצב רוחו.
לאחר חמש שנות סבל מתגבר הגיעה משפחת כספי אל הרב אלימלך פירר, מנהל ארגון 'עזרה למרפא', והוא חיבר בינם לבין מרכז רפואי שמתמחה בבעייתו של חנן, הנמצא בעיר קליבלנד שבאוהיו, ארצות הברית. חנן הוטס לשם, ולאחר תהליך אבחון מדוקדק – שינו לגמרי את הטיפול בו. מסתבר כי הטיפול שקיבל עד כה לא ממש התאים לו.
במקביל הכניסו את חנן לתוכנית שיקומית. השיקום התקדם בקצב משביע רצון ובתוך זמן לא ארוך הצליח חנן להיפרד מכיסא הגלגלים. אולם בעיניו, השלב הכי דרמטי בשיקומו היה בהמשך.
מאמן מיוחד הוביל אותו למגרש כדורסל, הניח בידיו כדור וציווה עליו: כדרר! חנן ציית, אך כמי שקפאו שד. הוא לא זז ממקום עמדו, ורק ידו הקפיצה את הכדור שוב ושוב על רצפת המגרש.
לאחר מספר רגעים, שלף המאמן 'פקודה' חדשה: "חנן, התקדם לעבר הסל תוך כדי כדרור!".
"לא האמנתי למשמע אוזניי", משחזר חנן. "איך אני עושה את זה? אולם חזקה עליי פקודת המאמן. צעדתי לכיוון הסל, כשהכדור מקפץ חליפות בין ידי לבין קרקע המגרש. הייתי מאושר מעצמי, מהצלחתי. אבל המאמן עדיין לא...
"'עכשיו תזרוק את הכדור לסל', פקד עליי. פערתי זוג עיניים נדהמות. זה כבר היה לגמרי מעבר להערכתי את עצמי. איך בדיוק אצליח להתעלות למאמץ של זריקת כדור לעבר סל?!
"באותם רגעים, כמו מתוך חלום, ניבטו למולי עיניו החודרות של הרבי. העיניים שהעניקו לי מבט מיוחד במינו שעה שקיבלתי איחול לבריאות איתנה. לשוני נעמדה דום. הרגשתי כי הרבי כמו בא להזכיר לי את הברכה שבזמנו לא הבנתי את פשרה. מבטו כמו רמז לי: 'עכשיו אתה מבין על מה קיבלת כזו ברכה?'...
"הרגשתי כי הרבי נוסך בי כוחות עלומים. אזרתי עוז וזרקתי את הכדור לסל. אחרי הזריקה הגיעה עוד אחת ואחריה עוד ועוד".
כיום חנן מתפקד נפלא, ברוך השם. הוא גר ביוקנעם ומשמש מנכ"ל חברת אביב PCB – המתמחה בתחום הנדסה אלקטרונית.
