כו סיון התשפ"ב (25.06.2022)


פייסבוק חבד בישראל אויטר חבד בישראל

נשים מעניינות יותר
על מה שלושת אלפי נשים יכולות לדבר במשך חמישה ימים רצופים?

"טל הבדולח" – טל התחייה
תהליך הטהרה המקובל מטומאת מת הוא באמצעות הזאה מ'מי חטאת' – מי מעיין שבהם מעורב אפר משריפת פרה אדומה. בלשון הזוהר מכונה התערובת הזו "שיורי טלא דבדולחא" – שאריות מטל הבדולח. 

קשה לזווגן כקריעת ים סוף
בני הזוג שונים במימדים הגלויים שלהם. הם איש ואשה השונים במהותם. הם לא אמורים לחשוב ולהרגיש את אותו הדבר. ההכרה במציאותם כשונה זהו חלק בלתי נפרד מפיתוחה של זוגיות נכונה. 

כתיבה לרבי
כל מה שרצית לדעת על הכתיבה לרבי באמצעות אגרות הקודש. לכניסה למדור

חבד בישראל
מחפש כתובת של בית חב"ד בעירך? גן חב"ד לילד באזורך? הגעת למקום הנכון! השתמש במנוע החיפוש של חב"ד בישראל

מאגר עצום על חגי ישראל
מאמרים, סיפורים, הלכות, שיעורים ועוד, מסודרים לפי חגי ומועדי ישראל - לכניסה למדור

מאות ניגונים להאזנה
בואו להינות ממאות ניגוני חב"ד, המבוצעים בידי מגוון תזמורות וזמרים. לכניסה למדור

אנציקלופדיה חב"דית
בואו להרחיב את ידיעותיכם על חסידות חב"ד, ערכים בחסידות, ניגוני חב"ד, ועוד אלפי ערכים נוספים באנציקלופדיה החב"דית. לכניסה

חת"ת רמב"ם
הצטרפו ללומדי השיעורים היומיים בחומש, תהלים ותניא, וכן בשיעור יומי ברמב"ם. לכניסה למדור






» הרבי מלובביץ'

» גאולה ומשיח

» חב"ד בעולם

» חב"ד בישראל

» מדור התוכן

» השיעורים היומיים

» לוח שנה עברי

» זמני הדלקת נרות

» ניגוני חב"ד

» חדשות חב"ד

» וידאו

» מגזין

» פרשת השבוע

» חגי ומועדי ישראל

» המדור לילדים

» אנציקלופדיה חב"דית

» אודותנו

» חב"ד באינטרנט




ימי סגולה
שבועות אלה, בהם קוראים בתורה על בניית המשכן, הם ימי סגולה לביאת הגאולה ובניין בית-המקדש השלישי. לפיכך ראוי שבהם יתעורר כל יהודי ביתר געגועים והשתוקקות לחזות בעבודת הכוהנים בבית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.



|
שתפו:  
חבד » מגזין


לא רק מה אוכלים – אלא גם איך וכמה
בתזונה בריאה ורוחנית ה"מה" אוכלים אינו מנותק מאיך אוכלים וכמה. דוגמה מעניינת היא יחס הרמב"ם אל אכילה ביום הכיפורים. 

ד"ר יחיאל הררי
כג שבט התשע"ה (12.02.2015)

חב"ד
בהחלט ייתכן שאני לא מבין נכון את הטקסט, וממילא תמצאו פרשנויות אחרות. ותזכרו שזו פינת קצרים שנועדה יותר לשאול שאלות ולעורר עניין מאשר לספק תשובות. אבל אם בכל זאת יש משהו באופן שבו קראתי את הרמב"ם הבוקר, אזי אפשר לומר כי האוכל אכילה גסה, תאוותנית, גרגרנית, של מזון בהכשר בד"צ העדה החרדית, שווה, מבחינה הלכתית ורוחנית, לאוכל שרפים ובאושים, כלומר לזה האוכל אוכל שאינו ראוי למאכל אדם.

ומכאן מי שבולס יותר מדי "סטייקים" בהכשר הבד"צ, באכילה גסה, ביום הכיפורים, למרות שכבר קץ במזונו, כנראה בסעודה מפסקת – פטור, בדיוק כמו שפטור מי שאוכל ושותה אוכל שאינו ראוי למאכל.

המהלך

בהלכות שביתת עשור, ספר הזמנים, הרמב"ם עוסק בדיני יום הכיפורים. הוא מתאר את מצוות השביתה מאכילה ושתייה. מייד בהמשך הוא עוסק במה אפשר לתאר כאכילה ושתייה.

כדי שאכילה ושתייה יגררו אחריהם "כרת", כמות המזון והמשקה צריכים להיות למעלה ממידה מינימלית שנקבעה. הגיוני. עוד קובע הרמב"ם כי מי שאכל דבר מה שאינו ראוי למאכל אדם, מכל כמות שהיא, פטור מן הכרת (אבל לא מ"מכת מרדות").

בהמשך מטיל הרמב"ם את הפצצה. זה לא רק מה אוכלים, אלא גם איך אוכלים. וזה לא רק הכמות המינימלית, אלא גם ההגזמה שמפקיעה את הערך מהאוכל.

היה שבע מאכילה גסה שאכל עד שקץ במזונו ואכל יתר על שבעו פטור כמי שאכל אוכלין שאינם ראויין לאכילה, שאף על-פי שזה היתר ראוי לרעב אינו ראוי לכל מי ששבע כזה.[1]
 
כלומר מי שאוכל כמו בהמה נתפס בעיני הרמב"ם כמי שאוכל אוכל שאינו ראוי למאכל אדם. גם מהבחינה ההלכתית וגם בנוגע לאיסור אכילה ושתייה ביום הכיפורים.

יש מי שמתייחסים לקטע הזה ברמב"ם כנוגע לארוחה המפסקת. ההדגש הוא על היָתֶר. שהרי לא יעלה על הדעת שהרמב"ם יפטור את מי שאוכל בד"צ העדה החרדית בכמות מוגזמת ובדרך גסה משביתת מאכל ומשקה ביום הכיפורים. אולם גם הפרשנות הזאת מצביעה על כך שמי שממשיך לאכול, אחרי שקץ במזונו הרי הוא פטור.

נראה לי יותר שאפשר למצוא את ההיגיון שמתווה הרמב"ם גם אצל בעל התניא. מי שזולל בשר וסובאי יין (כשר למהדרין מן המהדרין, בערב שבת), מתוך תאווה, מדרדר את עצמו לדרגה הנמוכה ביותר, שבה אי אפשר לזהות עוד את ניצוץ הבורא.

"…אך מי שהוא בזוללי בשר וסובאי יין למלאת תאות גופו ונפשו הבהמית… הנה על-ידי זה יורד חיות הבשר והיין שבקרבו ונכלל לפי שעה ברע גמור…"[2]
 
אפשר אולי לפרש את היגיון הדברים בכך שביום הכיפורים אנו מבקשים להידמות למלאכים. זו אחת הסיבות בגינן אנחנו מתנזרים ממאכל ומשקה. מי שאוכל אוכל שאינו ראוי, כמו מי שאוכל אוכל ראוי באכילה גסה ומוגזמת, מסתיר את ניצוץ הבורא שבו כל-כך, שזה כבר לא ממש משנה. באותו יום, שום דבר כבר לא יוכל לגלות את הניצוץ.

(באדיבות אתר התבוננות)



[1] הלכות שביתת עשור פרק ב, הלכה ז.

[2] תניא, לקוטי אמרים, פרק ז.



שם:
כותרת:
תגובה:
כתוב את המספר לאימות:














אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

חבד ירושלים
חבד תל אביב
חבד חיפה
חב"ד ראשון לציון
חב"ד פתח תקוה
חב"ד אשדוד
חבד נתניה
חבד באר שבע
חבד חולון
חב"ד בני ברק
תפילין
צדקה
שיעורי תורה
ספרי יהדות
מזוזות
זמני הדלקת נרות שבת
כשרות
טהרת המשפחה
חינוך יהודי
אהבת ישראל
חבד בעולם
חבד ניו יורק
חבד צרפת
חב"ד הודו
חבד תאילנד
חבד סין
חבד לונדון
חב"ד טורקיה
חבד יוון
חבד ברצלונה
הרבי מלובביץ'
וידאו מהרבי מליובאוויטש
אגרות קודש
תמונות של הרבי
הרבי מלך המשיח
מופתים הרבי מחב"ד
מפגשים עם הרבי מחבד
נבואות הרבי
הרבי והבבא סאלי
הנביא מקראון הייטס
ימות המשיח
בית המקדש
גאולה ומשיח
פסק דין: הרבי מלך המשיח
אליהו הנביא
תחיית המתים
סיפורי משיח וגאולה
הגאולה בעולם שלנו
משיח באקדמיה
זמן הגאולה
RSS
Facebook
Twitter