כ חשון התש"פ (18.11.2019)


פייסבוק חבד בישראל אויטר חבד בישראל

נשים מעניינות יותר
על מה שלושת אלפי נשים יכולות לדבר במשך חמישה ימים רצופים?

"טל הבדולח" – טל התחייה
תהליך הטהרה המקובל מטומאת מת הוא באמצעות הזאה מ'מי חטאת' – מי מעיין שבהם מעורב אפר משריפת פרה אדומה. בלשון הזוהר מכונה התערובת הזו "שיורי טלא דבדולחא" – שאריות מטל הבדולח. 

קשה לזווגן כקריעת ים סוף
בני הזוג שונים במימדים הגלויים שלהם. הם איש ואשה השונים במהותם. הם לא אמורים לחשוב ולהרגיש את אותו הדבר. ההכרה במציאותם כשונה זהו חלק בלתי נפרד מפיתוחה של זוגיות נכונה. 

כתיבה לרבי
כל מה שרצית לדעת על הכתיבה לרבי באמצעות אגרות הקודש. לכניסה למדור

חבד בישראל
מחפש כתובת של בית חב"ד בעירך? גן חב"ד לילד באזורך? הגעת למקום הנכון! השתמש במנוע החיפוש של חב"ד בישראל

מאגר עצום על חגי ישראל
מאמרים, סיפורים, הלכות, שיעורים ועוד, מסודרים לפי חגי ומועדי ישראל - לכניסה למדור

מאות ניגונים להאזנה
בואו להינות ממאות ניגוני חב"ד, המבוצעים בידי מגוון תזמורות וזמרים. לכניסה למדור

אנציקלופדיה חב"דית
בואו להרחיב את ידיעותיכם על חסידות חב"ד, ערכים בחסידות, ניגוני חב"ד, ועוד אלפי ערכים נוספים באנציקלופדיה החב"דית. לכניסה

חת"ת רמב"ם
הצטרפו ללומדי השיעורים היומיים בחומש, תהלים ותניא, וכן בשיעור יומי ברמב"ם. לכניסה למדור






» הרבי מלובביץ'

» גאולה ומשיח

» חב"ד בעולם

» חב"ד בישראל

» מדור התוכן

» השיעורים היומיים

» לוח שנה עברי

» זמני הדלקת נרות

» ניגוני חב"ד

» חדשות חב"ד

» וידאו

» מגזין

» פרשת השבוע

» חגי ומועדי ישראל

» המדור לילדים

» אנציקלופדיה חב"דית

» אודותנו

» חב"ד באינטרנט




נישא שירה
מספר ישעיה עולה כי בכל שלב בגאולה נישא שירות ותשבחות לקדוש-ברוך-הוא על כל מה שעושה עמנו. לדוגמה: בפרק ל (פסוק כט) הוא כותב כי בעת שיעלו לרגל לבית-המקדש יישאו שירה: "השיר יהיה לכם כליל התקדש החג ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר-השם אל צור ישראל", ובפרק כו (פסוק יט) הוא כותב על הרננה שתינשא בעת תחיית המתים: "יחיו מתיך... הקיצו ורננו שוכני עפר".



|
שתפו:  
חבד » חגי ומועדי ישראל » ספירת העומר


לספור נכון את הזמן
ספירת-העומר מלמדת כי בתהליכי המתנה חשוב לשים את הדגש על מה שכבר מאחורינו ולא על מה שעדיין מצפה לנו

כו ניסן התשע"ח (11.04.2018)

הימים שבין חג הפסח לחג השבועות נקראים ימי ספירת-העומר. כאשר יצאו בני-ישראל ממצרים הם ידעו כי מצפה להם מעמד מיוחד במינו – מעמד קבלת-התורה – והם ספרו את הימים לקראתו. כזכר לכך, סופרים גם אנו את הימים שבשבעת השבועות שבין פסח לשבועות (השם ספירת-העומר נולד מכך שאנו מתחילים את הספירה מהיממה שלמחרת היציאה ממצרים, בה מקריבים בבית-המקדש את קרבן עומר השעורים).
 
ספירה כזו היא טבעית ואנושית מאוד. ככה זה כאשר מצפים למשהו גדול ונכסף – מונים את הימים שנותרו להופעתו וככל שנוקף ומתקצר זמן ההמתנה, מתחזקת בנו מין דריכות נעימה: הנה, זה בא! זה מגיע!
 
***
 
אלא שאם מתבוננים בצורת הספירה שנשתמרה לדורות מגלים עובדה מעניינת. לא סופרים כמה ימים נותרו עד מתן-תורה – אלא כמה ימים כבר עברו. לא סופרים 'עוד ארבעים ותשעה ימים לעומר', 'עוד ארבעים ושמונה ימים לעומר', אלא 'היום יום אחד לעומר', 'היום שני ימים לעומר' וכן הלאה.
 
לכאורה, בצורה כזו לא משקפת הספירה את התחושה הטבעית שממנה היא נולדה. הרי הדריכות שמלווה את הספירה הולכת ומתפתחת בגלל התקצרות הזמן שנותר עד לרגע המיוחל ולא בגלל הזמן שכבר חלף?!
 
ברם, יש בצורת הספירה הזו לקח רב-משמעות: בתהליכי המתנה חשוב לשים את הדגש על מה שכבר מאחורינו. לתת את הדעת על הדרך שכבר התקדמנו ולא על הדרך שעדיין מצפה לנו. אם מתמקדים בזמן שנותר – עשויים להיתקף בייאוש. במין תחושה של 'זה לא נגמר'. גם אם מדגישים את התכווצות זמן ההמתנה, מכל מקום שולטת יותר ההרגשה שלפנינו עוד דרך וזו הרגשה שעלולה להרפות ידים.
 
אך כאשר מתמקדים בכך שכבר עברנו כברת-דרך; בכך שאיננו דורכים במקום, אלא מתקדמים: אתמול היה מאחורינו יום אחד, היום כבר שני ימים ומחר יהיו שלושה ימים – מתמלאים בסיפוק. והסיפוק הזה נותן את הכוח להמשיך בהמתנה המאתגרת, עד להגעה ליעד המיוחל.
 
***
 
משנה-תוקף מקבלת הגישה הזו בתהליך ההמתנה הארוך והחשוב ביותר בהיסטוריה – תהליך הציפייה לגאולה. קרוב לאלפיים שנה נמצא עם ישראל בגלות ומצפה לגאולה. עברו שנים, נקפו דורות על גבי דורות – ועדיין לא הסתיימה ההמתנה. עדיין לא יצאנו מגלות לגאולה.
 
הקושי הגדול בהמתנה הזו הוא שאין לה תאריך-יעד מוחלט. בכל יום אנו מקווים כי היום יהיה היום הנכסף של התגלות המשיח, וכשיורד הלילה ואנו נכזבים – מתחדשת התקווה על היום החדש שאליו נכנסים, כי היום יהיה היום הנכסף.
 
ספירת-העומר מלמדת אותנו כיצד לא ליפול לזרועות הייאוש. היא מורה לא לחשוב על הימים שאולי עוד נותרו – אלא על הימים שכבר עברו. לתת את הדעת על כך, שכל יום שעובר – גם אם חלילה לא הופיע בו המשיח, הוא קרב אותנו ביום נוסף אל היום שבו כן יופיע המשיח. אתמול התקרבנו בכך וכך ימים – היום התקרבנו ביום נוסף.
 
לנו, החיים כיום, הקל במיוחד הרבי מליובאוויטש מלך המשיח את תחושת ההמתנה. הרבי ניבא כי הגאולה תתרחש בדורנו והיא עומדת לקרות ממש בכל רגע. אנו נמצאים בסיומן של כמעט אלפיים שנות ציפייה. מה שאומר, כי כמעט כל תהליך ההמתנה מאחורינו, וגם אם חלילה ממשיכה הגאולה להתמהמה – מדובר בפרק זמן קצר ביותר, שביחס למה שכבר עברנו הוא אפסי.
 
כמובן, שאיננו מוכנים להמתין אפילו רגע אחד נוסף. אנו רוצים משיח עכשיו – ממש עכשיו! אבל מה שלא יהיה, אנו למדים מספירת-העומר כיצד לספור נכון את הזמן.





שם:
כותרת:
תגובה:
כתוב את המספר לאימות:














אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

חבד ירושלים
חבד תל אביב
חבד חיפה
חב"ד ראשון לציון
חב"ד פתח תקוה
חב"ד אשדוד
חבד נתניה
חבד באר שבע
חבד חולון
חב"ד בני ברק
תפילין
צדקה
שיעורי תורה
ספרי יהדות
מזוזות
זמני הדלקת נרות שבת
כשרות
טהרת המשפחה
חינוך יהודי
אהבת ישראל
חבד בעולם
חבד ניו יורק
חבד צרפת
חב"ד הודו
חבד תאילנד
חבד סין
חבד לונדון
חב"ד טורקיה
חבד יוון
חבד ברצלונה
הרבי מלובביץ'
וידאו מהרבי מליובאוויטש
אגרות קודש
תמונות של הרבי
הרבי מלך המשיח
מופתים הרבי מחב"ד
מפגשים עם הרבי מחבד
נבואות הרבי
הרבי והבבא סאלי
הנביא מקראון הייטס
ימות המשיח
בית המקדש
גאולה ומשיח
פסק דין: הרבי מלך המשיח
אליהו הנביא
תחיית המתים
סיפורי משיח וגאולה
הגאולה בעולם שלנו
משיח באקדמיה
זמן הגאולה
RSS
Facebook
Twitter