זוהי אפוא מהות תפקידו של הרבי: לרומם את החסידים ולהפיח בהם חיים חדשים. להכניס רוח רעננה בכל עולם היהדות, שבאותן שנים היה ירוד מאוד, ולהעלות אותו לפסגות לא מוכרות.
ביום י' בשבט, יציינו רבבות חסידי חב"ד את עלותו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח על כס המנהיגות. ביום זה, הסתלק (נפטר) חמיו, כבוד קדושת האדמו"ר רבי יוסף-יצחק, ותפקיד הנשיאות עבר אל החתן, הרבי השביעי מליובאוויטש.
לפני הרבי עמדה משימת שיקום לא פשוטה. תנועת חב"ד, שערשה ברוסיה, ברית-המועצות של אותן שנים, מנתה אז קומץ של מאות חסידים ששרדו את עול המגף הקומוניזם הנורא. השואה האיומה, שאירעה שנים ספורות קודם לכן, נתנה גם היא את אותותיה בקהילת חב"ד וצימקה אותה, ושבר על שבר הוסיפה הסתלקות חמיו, שנערץ כמנהיג ללא חת שניהל מאבק איתנים נגד משטר הדיכוי הסובייטי.
בקרב חסידים רבים שררה תוגה עמוקה. אישיותו של הרבי החדש הייתה עבורם חידה, משום שהרבי כלכל עד אז את אורחות-חייו בצניעות מופלגת, ורק מעטים התוודעו למידותיו התרומיות ולגאונותו המדהימה בכל מכמני התורה. לא פלא אפוא שרבים דאגו לאן מועדות פניה של החסידות המפוארת.
אולם עד מהרה השתנתה התחושה הזו. כבר מהלכיו הראשונים של הרבי בתפקידו הצביעו על מפנה לא שגרתי שמתכוון הרבי לחולל במעמדה של החסידות, ויותר נכון – במעמדה של היהדות כולה.
*
את מנהיגותו של הרבי ניתן להגדיר בביטוי שהוא עצמו טבע. היה זה לחסיד שתאב בשעה לא שגרתית מענה מהיר לבעיה, ולשם כך תחב את מכתבו אל חדרו של הרבי, מבעד לחריץ שבין הדלת למפתנה. לאחר מכן, נקפו לבו על שהטריח את הרבי להתכופף אל הרצפה ולהרים את המכתב, והוא ביקש – במכתב נוסף – את סליחת הרבי. תוכנה של תשובת הרבי אליו הייתה: 'תנוח דעתך. הלוא זהו כל ענייני – להרים ולהעלות'.
זוהי אפוא מהות תפקידו של הרבי: לרומם את החסידים ולהפיח בהם חיים חדשים. להכניס רוח רעננה בכל עולם היהדות, שבאותן שנים היה ירוד מאוד, ולהעלות אותו לפסגות לא מוכרות.
לשם כך, פיתח הרבי את מפעל השליחות העולמי. כבר בעת שהיו חסידיו מתי מעט, החל לפזרם בנקודות שונות בעולם, במטרה שיהוו מגדלור סביבתי שיעורר יהודים תועים לשוב אל חיק אמונתם. עם השנים, הלכה והצטופפה רשת השלוחים ונכון להיום היא מכסה כמעט כל מקום בגלובוס שיש בו נוכחות יהודית.
ההצלחה המרשימה של הרבי במשימתו כמוה כמנגינה שאי-אפשר להפסיק. בתוך שנות דור הפכה חסידות חב"ד לתנועה חובקת עולם עם רבבות חסידים. שלא לדבר על המהפך האדיר שחולל הרבי במעמדה של היהדות והכפיל עשרות מונים את רמת המודעות והזיקה בכל תפוצות ישראל לתורה ולמצוות. בזכות הרבי, הפכו – וממשיכים להתהפך – מיליוני יהודים לגאים ביהדותם, והם נענים כיום לקיים מצווה אפילו בטבורו של רחוב הומה גויים – תופעה שהייתה בלתי נתפסת בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה.
הוא אשר אמר הרבי: להרים ולהעלות. מילים שהגשימו את עצמן במידה שאין לה אח ורע.
*
חז"ל המשילו את עם ישראל לגוף אנושי ואמרו כי הדור שלפני בוא הגאולה והמשיח יהיה בבחינת העקב – 'עקבתא דמשיחא'. החלק הכי נמוך בגוף ועם הכי פחות תחושה. בדור העקב הזה שתל הקדוש-ברוך-הוא את אישיותו הכבירה של הרבי, כדי שירומם את העקב ויביא אותו לחוש את החיים האמיתיים ולהתחבר אליהם.
כשם שבגוף האנושי, העקב הוא זה שמצעיד את כולו – כך בגוף של כלל ישראל, מביאה התרוממות העקב להתרוממות כל הדורות כולם אל פסגת כל המאוויים – אל התגלותו של מנהיג העם, של הרבי, כמלך המשיח, תכף ומיד.
