כג תשרי התש"פ (22.10.2019)


פייסבוק חבד בישראל אויטר חבד בישראל

נשים מעניינות יותר
על מה שלושת אלפי נשים יכולות לדבר במשך חמישה ימים רצופים?

"טל הבדולח" – טל התחייה
תהליך הטהרה המקובל מטומאת מת הוא באמצעות הזאה מ'מי חטאת' – מי מעיין שבהם מעורב אפר משריפת פרה אדומה. בלשון הזוהר מכונה התערובת הזו "שיורי טלא דבדולחא" – שאריות מטל הבדולח. 

קשה לזווגן כקריעת ים סוף
בני הזוג שונים במימדים הגלויים שלהם. הם איש ואשה השונים במהותם. הם לא אמורים לחשוב ולהרגיש את אותו הדבר. ההכרה במציאותם כשונה זהו חלק בלתי נפרד מפיתוחה של זוגיות נכונה. 

כתיבה לרבי
כל מה שרצית לדעת על הכתיבה לרבי באמצעות אגרות הקודש. לכניסה למדור

חבד בישראל
מחפש כתובת של בית חב"ד בעירך? גן חב"ד לילד באזורך? הגעת למקום הנכון! השתמש במנוע החיפוש של חב"ד בישראל

מאגר עצום על חגי ישראל
מאמרים, סיפורים, הלכות, שיעורים ועוד, מסודרים לפי חגי ומועדי ישראל - לכניסה למדור

מאות ניגונים להאזנה
בואו להינות ממאות ניגוני חב"ד, המבוצעים בידי מגוון תזמורות וזמרים. לכניסה למדור

אנציקלופדיה חב"דית
בואו להרחיב את ידיעותיכם על חסידות חב"ד, ערכים בחסידות, ניגוני חב"ד, ועוד אלפי ערכים נוספים באנציקלופדיה החב"דית. לכניסה

חת"ת רמב"ם
הצטרפו ללומדי השיעורים היומיים בחומש, תהלים ותניא, וכן בשיעור יומי ברמב"ם. לכניסה למדור






» הרבי מלובביץ'

» גאולה ומשיח

» חב"ד בעולם

» חב"ד בישראל

» מדור התוכן

» השיעורים היומיים

» לוח שנה עברי

» זמני הדלקת נרות

» ניגוני חב"ד

» חדשות חב"ד

» וידאו

» מגזין

» פרשת השבוע

» חגי ומועדי ישראל

» המדור לילדים

» אנציקלופדיה חב"דית

» אודותנו

» חב"ד באינטרנט




בטחון בגאולה
ירמיה הנביא אמר (יז, ז): "ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו". אחד הפירושים בפסוק הוא שכל יהודי צריך לשים מבטחו בקדוש-ברוך-הוא שיביא את הגאולה האמתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו תכף ומיד ברגע זה ממש.




|
שתפו:  
חבד » חגי ומועדי ישראל » ט"ו בשבט


ראש השנה למעשרות
מה משמעותו של יום ט"ו בשבט? מדוע עץ השסק הוא הבעייתי ביותר? ועוד ♦ מבט הלכתי על ראש השנה למעשרות

הרב יוסי שטיינברגר
טז טבת התשע"א (23.12.2010)

כששואלים יהודים, מה משמעותו של יום ט"ו בשבט, נשמעת התשובה: חג לאילנות, יום בו נוהגים לנטוע עצים בארץ-ישראל, ולאכול פירות מיובשים. 

המבינים יותר יענו: ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילן; נוהגים לאכול בו מפירות שנשתבחה בהם ארץ-ישראל; נוהגים לברך ביום זה שהחיינו על פרי חדש; לא מעטים אף יוסיפו ויטעימו, שט"ו בשבט משמש כראש השנה שבו נידונים האילנות, וזוהי הרי טעות, שכן שכחו הם את המשנה המפורשת: "בארבעה פרקים העולם נדון: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן" וכו'. 

הכול טוב יפה ונחמד, אך כמה חבל שמפספסים את המשמעות ההלכתית היחידה של ט"ו בשבט - שהוא הוא ראש השנה למעשרות האילן. כל מהותו של יום זה, הוא יום בו מתחלפת שנה חדשה לגבי מעשרות וערלה.

לגבי מעשרות: 

אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה, ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו - ואם תרם אינה תרומה, שנאמר "עשר תעשר את כל-תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה". כמו כן, בט"ו בשבט מתחלף המעשר ממעשר שני למעשר עני. 

מומחש ביותר הדבר בעץ השסק, שהוא הבעייתי ביותר. עץ השסק הינו העץ היחידי, שחנטתו היא בימים אלו. חלק מפירותיו יחנטו לפני ט"ו בשבט, וחלקם האחר לאחר ט"ו בשבט, וייתכן שכאשר נרכוש את השסק בעונתו - בסביבות חציו השני של חודש ניסן - יהיה לנו באותו הסל שסק אחד שחנט בשנה שביעית, ושסק שני שחנט בשנה השמינית - ותהיה בעיה גדולה לעשרו. שהרי לא ניתן להפריש משסק של שנה שעברה על שסק של שנה זו, והרי אין תאריך חנטה על כל שסק...

לגבי ערלה ונטע רבעי:

אמנם שנות הערלה מתחילות להימנות מא' תשרי, אך סיום שלושת שנות הערלה, אינן מסתיימות בא' תשרי אלא בט"ו בשבט, ופרי שחנט בין א' תשרי של השנה הרביעית של העץ לבין ט"ו בשבט, דינו כדין פרי ערלה.

הסיבה שקבעו חכמנו את ט"ו בשבט לר"ה לאילן היא, כי עד חמישה עשר בשבט כבר עברו רוב ימות הגשמים, ומעתה ואילך הפירות מתחילים להבשיל: "ועולה השרף ונמצאו הפירות חונטים מעתה" (בבלי, ראש השנה, י"ד ע"א). עובדה זו מהווה נקודת מפנה לגבי פירות האילן. 

טעם נוסף קשור אף הוא בנתוני הטבע: בתאריך זה "עד כאן חיים האילנות ממי השנה שעברה, מכאן ואילך חיים ממי השנה הבאה" (ירושלמי, ראש השנה פ"א ה"ב). 

אין חלילה לזלזל במנהג אכילת הפירות, על אף שמנהג זה לא הוזכר בגמרא או במדרש, הרי ידוע מה שכתב הרשב"א שאסור לבטל מנהג נשים זקנות שבישראל. ובפרט שמנהג זה, שנהגו בו גדולי ישראל אמיתיים בדורות האחרונים ומקורם במגן אברהם, בספר פרי עץ הדר, והובא בהשלמה לשו"ע הרב. 

אך כמדומה שמנהג זה הצליח חלילה, כביכול, להאפיל מעט על "עיקרו של יום".

ואכן. מעיון בדברי הרמב"ם (תרומות פ"ה) מוצאים כי הרמב"ם משנה מלשון המשנה, ובמקום לקרוא לט"ו בשבט, "ראש השנה לאילן", כפי גרסתנו במשנה, העדיף לקרוא לט"ו בשבט "ראש השנה למעשרות האילן". ללמדך שאין ראש-השנה זה יום-הדין, אלא תאריך-לוח לגבי תרומות ומעשרות וערלה. 

אולי ידע, הרמב"ם כי יבוא יום, ומרוב אכילת פירות, ונטיעות, מי בכלל יזכור שכל מהותו של יום זה הוא שבו מתחלפת שנת המעשר והערלה. הרמב"ם ידע, כנראה, שיבואו ימים בהם יתמקדו עם ישראל במנהג של אכילת פירות, ונטיעות ויזכרו במעורפל שזהו יום בו מתחלפת שנת המעשר. על כן שינה מלשון המשנה וכתב ראש השנה למעשרות האילן.

כדאי לקבוע יום זה, כיום לימוד ועיון במצוות התלויות בארץ, ובפרט לימוד הפרשת תרומות ומעשרות, שזהו דבר הנוגע לכל אחד ואחד. ויבורכו אלו הנוהגים להפריש תרומות ומעשרות בבתיהם, גם מתוצרת שנרכשה בירקניות שתחת הכשרים מהודרים. כי בנוסף על כך שייתכן גם אצל הבד"צים טעויות ומכשלות, שלא תיקנו והפרישו כראוי, כי כולנו בני אדם ולא מלאכים - נוסף גם העניין שלא יישכח העניין של הפרשת תרומות ומעשרות. כפי שבדורנו נעלם מחיי היום-יום הלכות מליחה ונשארה רק בספרים, כיוון שכולנו רוכשים בשר מוכשר.

כאן המקום להבהיר כי נהג נטיעת העצים של קק"ל, לא רק שאינו שייך לט"ו בשבט במשמעותו היהודית, אלא שיש החושבים שלכל הפחות יש בנטיעות אלו משום מצוות יישוב ארץ-ישראל. אך טעות בידיהם. זאת כיוון שהמצווה קיימת רק לגבי עצי פרי, לעומת נטיעות קק"ל שהינם של עצי סרק, שאין כל מצווה לנטעם בארץ-ישראל.

חשוב אם כן שגם בגני הילדים, המחלקים עציצים בט"ו בשבט, יחלקו עציצים של עצי פרי, ולא של אילנות סרק.



שם:
כותרת:
תגובה:
כתוב את המספר לאימות:
1
מה המקור?
אלי
| 2012-07-13 11:45:08
מה המקור לכך שאין כלל מצוה בנטיעת עצי סרק? האם אי אפשר לומר שכל דבר שהוא בכלל ההתישבות בארץ וצורך שלה הוא בכלל המצוה כמו כבישים, איזורי תעשיה ופארקים? ועוד שהרמב"ן מגדיר במצות ישוב הארץ שלא נניחנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה, ובנטית עצים יש סלוק השממה. אנא, שלח תשובתך גם למייל: mordecain@gmail.com תודה















אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

חבד ירושלים
חבד תל אביב
חבד חיפה
חב"ד ראשון לציון
חב"ד פתח תקוה
חב"ד אשדוד
חבד נתניה
חבד באר שבע
חבד חולון
חב"ד בני ברק
תפילין
צדקה
שיעורי תורה
ספרי יהדות
מזוזות
זמני הדלקת נרות שבת
כשרות
טהרת המשפחה
חינוך יהודי
אהבת ישראל
חבד בעולם
חבד ניו יורק
חבד צרפת
חב"ד הודו
חבד תאילנד
חבד סין
חבד לונדון
חב"ד טורקיה
חבד יוון
חבד ברצלונה
הרבי מלובביץ'
וידאו מהרבי מליובאוויטש
אגרות קודש
תמונות של הרבי
הרבי מלך המשיח
מופתים הרבי מחב"ד
מפגשים עם הרבי מחבד
נבואות הרבי
הרבי והבבא סאלי
הנביא מקראון הייטס
ימות המשיח
בית המקדש
גאולה ומשיח
פסק דין: הרבי מלך המשיח
אליהו הנביא
תחיית המתים
סיפורי משיח וגאולה
הגאולה בעולם שלנו
משיח באקדמיה
זמן הגאולה
RSS
Facebook
Twitter