כ תשרי התש"פ (19.10.2019)


פייסבוק חבד בישראל אויטר חבד בישראל

נשים מעניינות יותר
על מה שלושת אלפי נשים יכולות לדבר במשך חמישה ימים רצופים?

"טל הבדולח" – טל התחייה
תהליך הטהרה המקובל מטומאת מת הוא באמצעות הזאה מ'מי חטאת' – מי מעיין שבהם מעורב אפר משריפת פרה אדומה. בלשון הזוהר מכונה התערובת הזו "שיורי טלא דבדולחא" – שאריות מטל הבדולח. 

קשה לזווגן כקריעת ים סוף
בני הזוג שונים במימדים הגלויים שלהם. הם איש ואשה השונים במהותם. הם לא אמורים לחשוב ולהרגיש את אותו הדבר. ההכרה במציאותם כשונה זהו חלק בלתי נפרד מפיתוחה של זוגיות נכונה. 

כתיבה לרבי
כל מה שרצית לדעת על הכתיבה לרבי באמצעות אגרות הקודש. לכניסה למדור

חבד בישראל
מחפש כתובת של בית חב"ד בעירך? גן חב"ד לילד באזורך? הגעת למקום הנכון! השתמש במנוע החיפוש של חב"ד בישראל

מאגר עצום על חגי ישראל
מאמרים, סיפורים, הלכות, שיעורים ועוד, מסודרים לפי חגי ומועדי ישראל - לכניסה למדור

מאות ניגונים להאזנה
בואו להינות ממאות ניגוני חב"ד, המבוצעים בידי מגוון תזמורות וזמרים. לכניסה למדור

אנציקלופדיה חב"דית
בואו להרחיב את ידיעותיכם על חסידות חב"ד, ערכים בחסידות, ניגוני חב"ד, ועוד אלפי ערכים נוספים באנציקלופדיה החב"דית. לכניסה

חת"ת רמב"ם
הצטרפו ללומדי השיעורים היומיים בחומש, תהלים ותניא, וכן בשיעור יומי ברמב"ם. לכניסה למדור






» הרבי מלובביץ'

» גאולה ומשיח

» חב"ד בעולם

» חב"ד בישראל

» מדור התוכן

» השיעורים היומיים

» לוח שנה עברי

» זמני הדלקת נרות

» ניגוני חב"ד

» חדשות חב"ד

» וידאו

» מגזין

» פרשת השבוע

» חגי ומועדי ישראל

» המדור לילדים

» אנציקלופדיה חב"דית

» אודותנו

» חב"ד באינטרנט




בטחון בגאולה
ירמיה הנביא אמר (יז, ז): "ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו". אחד הפירושים בפסוק הוא שכל יהודי צריך לשים מבטחו בקדוש-ברוך-הוא שיביא את הגאולה האמתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו תכף ומיד ברגע זה ממש.




|
שתפו:  
חבד » חגי ומועדי ישראל » ט"ו בשבט


כיצד מפרישים תרומות ומעשרות?
מצוות הפרשת תרומות ומעשרות, בדרך המובנת לכל נפש, ומציג תקלות וטעויות נפוצות, לצד נוסח ההפרשה

הרב יוסי שטיינברגר
טז טבת התשע"א (23.12.2010)

רבנים הנשאלים טלפונית ובאתרי השו"ת, כיצד מפרישים תרומות ומעשרות, עונים כי הנושא ארוך ומסובך ואין כאן המקום לבארו. ואכן, גם רבים מבין המשגיחים, ממלמלים את נוסח ההפרשה מבלי שיבינו וידייקו בכמויות ההפרשה, ובכך לא קיימו את ההפרשה כלל  והתוצרת נותרת באיסורה. 

"לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה"  אמרו חז"ל. בטור זה, הנכתב ליום ט"ו בשבט, ר"ה למעשרות האילן, אנסה לתמצת  את מצוות הפרשת תרומות ומעשרות בדרך המובנת לכל נפש. במסגרת זו אעיז אף לשנות מעט מהנוסח המקובל והרשמי, כי לדעתי הנוסח הרגיל, מסורבל מה. מאמין אני כי יסלחו לי גדולי ישראל על כי שיניתי מהנוסח הרגיל, כי לטובה כוונתי.

הציווי

נצטווינו מהתורה להפריש תרומות ומעשרות לכוהנים וללווים. מהתורה חובה להפריש מדגן תירוש ויצהר בלבד. רבנן חייבונו להפריש מכל גידולי קרקע למאכל אדם.

תרומה גדולה (לכהן)

נצטווינו להפריש תרומה לכוהנים שנאמר: "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ ... תִּתֶּן לוֹ", אך כיוון שתרומה נאכלת רק לכוהנים ורק כשהם טהורים, ובזמן הזה כולנו, כולל הכוהנים, טמאי מת, אסורה התרומה באכילה אף לכוהנים. לכן: לא תינתן לכהן, אלא נפריש כמות מינימאלית [משהו] שלא תאכל, אלא תימסר לבהמת כהן, תיקבר, או תונח באשפה בשקית.

מעשר ראשון (ללוי)

נצטווינו להפריש 10% ולתת ללוי שנאמר "וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵר". כיוון שכיום אין הוכחה וייחוס ברור מי הוא לוי אמיתי, וכיוון שחלקו של הלוי חולין הוא ומותר לישראל לאכלה אף בטומאה, על כן רשאים אנו להותיר את המעשר לעצמנו. 

תרומת מעשר (מלוי לכהן)

נצטווה הלוי להפריש מתוך המעשר שקיבל מהישראלי, תרומה לכהן. שנאמר "כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְרָאֵל את הַמַּעֲשֵר...והרֵמתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵר מִן הַמַּעֲשֵר". גם תרומה זו מותרת לכוהנים טהורים בלבד, וכיוון שכאמור אף הכוהנים טמאים הם, תימסר לבהמת כהן או תיקבר. אף ישראל רשאי להפרישה ישירות לכהן, ולכן נפריש אנו גם אותה.

מעשר שני

10% מהתוצרת שנותרה לאחר הפרשת מעשר ראשון, על החקלאי לאוכלה בירושלים בטהרה. באם רחוקה ירושלים וקשה המשא, באפשרותו להעביר (לחלל) את הקדושה מהפירות למטבעות כסף.  כפי שנאמר "וְנָתַתָּה בַּכָּסֶף" בכסף זה יקנה בירושלים "כל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ". האוכל שנקנה מהכסף  קדוש אף הוא, ואין לאכלו בטומאה. וכיום שטמאים אנו, 10% אלו  יוחלפו (יחוללו) במטבע השווה פרוטה. הקדושה מועברת מהפירות למטבע, הפירות יותרו  לאכילה, והמטבע תושמד או תיזרק לים הגדול (בזמן הביעור). פרוטה היא כ- 6 אגורות ואם ייחדנו 1 ₪ ולאחר כ-‏15 הפרשות וחילולים  המטבע יתמלא, יש צורך לייחד מטבע חדש, או להיות מנויים על קרן המעשרות הדואגים למלאי מטבעות ולהשמדתם.

מעשר עני

בשנה השלישית והשישית משנת השמיטה, 10% אלו לא יאכלו בי-ם אלא יימסרו לעני, שנאמר: "מִקְצֵה שָׁלשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא ... וּבָא הַלֵּוִי והַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה ואכלו ושבעו"  

רבעי:

שנתו הרביעית של העץ נקראת 'נטע רבעי' פירות שנה זו ייאכלו בירושלים. כנ"ל במעשר שני, גם פירות אלו הקדושים יחוללו על מטבע שווה פרוטה, המטבע תושמד או תיזרק לים הגדול.

נוסח ההפרשה (למין פרי אחד)

לפני ההפרשה נאמר: 

"כל לשוני יתפרש על הצד היותר טוב על פי דין תורה ותקנת חכמנו ז"ל"

נחזיק ביד כמות מינימאלית [משהו] מהפרי ונאמר: 

"מה שבידי, הרי היא תרומה גדולה". (לכהן)

נפריש מהפירות מעט יותר מ 1%, נפרידם מכלל הפירות המיועדים לאכילה ונאמר:

"אחוז אחד שיש כאן בצד צפון (שהפרשנו לצד), ועוד תשעה אחוזים כמוהו, שנמצאים בצד צפון של הפירות (בתוך המיועדים לאכילה), הרי הם יחדיו מעשר ראשון" (ללוי)

"אותו אחוז אחד (במה שמונח בצד) שעשיתיו מעשר ראשון, מפריש אני אותו לתרומת מעשר" (מהמופרש לכהן)

"עשרה אחוזים נוספים מהטבל הנמצאים בצד דרום של הפירות (המיועדים לאכילה), הרי הם מעשר שני" 

"ואם צריך יהיו עשרה אחוזים אלו מעשר עני". (בכדי לא לטעות איזה לאיזה שנת מעשר שייכת התוצרת נוהגים לומר אף זאת)

"המעשר שני, יהא מחולל הוא וחומשו על פרוטה אחת מתוך המטבע, אותה ייחדתי לפדיון מעשר שני"

"אם יש בפירות רבעי יהא מחולל הוא וחומשו על פרוטה אחת במטבע שייחדתי" 
 
למפרישים יותר ממין אחד הנוסח שונה.

נוסח זה אינו מתאים למעוניין לעשר פרי ששוויו פחות מחצי שקל

תקלות וטעויות נפוצות:

1. חשוב לקרוא הנוסח מתוך הכתב, כיוון שטעות קטנה יכולה לשבש את ההפרשה. לדוגמא: באם אמרנו "יהא מחולל על המטבע שייחדתי" ודילגנו על המילה "פרוטה" יצא שחיללנו על כל המטבע, ובפעם הבאה שנחלל, הקדושה תישאר בפירות, כי המטבע מלא ולא יכול להכיל את החילול. וכך יוצא שנאכל פירות קדושים כשאנו בטומאה וגדול עווננו.

2. חשוב לשקול במדויק שיהיה לא פחות מאחוז.



שם:
כותרת:
תגובה:
כתוב את המספר לאימות:














אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

חבד ירושלים
חבד תל אביב
חבד חיפה
חב"ד ראשון לציון
חב"ד פתח תקוה
חב"ד אשדוד
חבד נתניה
חבד באר שבע
חבד חולון
חב"ד בני ברק
תפילין
צדקה
שיעורי תורה
ספרי יהדות
מזוזות
זמני הדלקת נרות שבת
כשרות
טהרת המשפחה
חינוך יהודי
אהבת ישראל
חבד בעולם
חבד ניו יורק
חבד צרפת
חב"ד הודו
חבד תאילנד
חבד סין
חבד לונדון
חב"ד טורקיה
חבד יוון
חבד ברצלונה
הרבי מלובביץ'
וידאו מהרבי מליובאוויטש
אגרות קודש
תמונות של הרבי
הרבי מלך המשיח
מופתים הרבי מחב"ד
מפגשים עם הרבי מחבד
נבואות הרבי
הרבי והבבא סאלי
הנביא מקראון הייטס
ימות המשיח
בית המקדש
גאולה ומשיח
פסק דין: הרבי מלך המשיח
אליהו הנביא
תחיית המתים
סיפורי משיח וגאולה
הגאולה בעולם שלנו
משיח באקדמיה
זמן הגאולה
RSS
Facebook
Twitter