יט תשרי התש"פ (18.10.2019)


פייסבוק חבד בישראל אויטר חבד בישראל

נשים מעניינות יותר
על מה שלושת אלפי נשים יכולות לדבר במשך חמישה ימים רצופים?

"טל הבדולח" – טל התחייה
תהליך הטהרה המקובל מטומאת מת הוא באמצעות הזאה מ'מי חטאת' – מי מעיין שבהם מעורב אפר משריפת פרה אדומה. בלשון הזוהר מכונה התערובת הזו "שיורי טלא דבדולחא" – שאריות מטל הבדולח. 

קשה לזווגן כקריעת ים סוף
בני הזוג שונים במימדים הגלויים שלהם. הם איש ואשה השונים במהותם. הם לא אמורים לחשוב ולהרגיש את אותו הדבר. ההכרה במציאותם כשונה זהו חלק בלתי נפרד מפיתוחה של זוגיות נכונה. 

כתיבה לרבי
כל מה שרצית לדעת על הכתיבה לרבי באמצעות אגרות הקודש. לכניסה למדור

חבד בישראל
מחפש כתובת של בית חב"ד בעירך? גן חב"ד לילד באזורך? הגעת למקום הנכון! השתמש במנוע החיפוש של חב"ד בישראל

מאגר עצום על חגי ישראל
מאמרים, סיפורים, הלכות, שיעורים ועוד, מסודרים לפי חגי ומועדי ישראל - לכניסה למדור

מאות ניגונים להאזנה
בואו להינות ממאות ניגוני חב"ד, המבוצעים בידי מגוון תזמורות וזמרים. לכניסה למדור

אנציקלופדיה חב"דית
בואו להרחיב את ידיעותיכם על חסידות חב"ד, ערכים בחסידות, ניגוני חב"ד, ועוד אלפי ערכים נוספים באנציקלופדיה החב"דית. לכניסה

חת"ת רמב"ם
הצטרפו ללומדי השיעורים היומיים בחומש, תהלים ותניא, וכן בשיעור יומי ברמב"ם. לכניסה למדור






» הרבי מלובביץ'

» גאולה ומשיח

» חב"ד בעולם

» חב"ד בישראל

» מדור התוכן

» השיעורים היומיים

» לוח שנה עברי

» זמני הדלקת נרות

» ניגוני חב"ד

» חדשות חב"ד

» וידאו

» מגזין

» פרשת השבוע

» חגי ומועדי ישראל

» המדור לילדים

» אנציקלופדיה חב"דית

» אודותנו

» חב"ד באינטרנט




בטחון בגאולה
ירמיה הנביא אמר (יז, ז): "ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו". אחד הפירושים בפסוק הוא שכל יהודי צריך לשים מבטחו בקדוש-ברוך-הוא שיביא את הגאולה האמתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו תכף ומיד ברגע זה ממש.




|
שתפו:  
חבד » חגי ומועדי ישראל » שמחת תורה


איפה זה כתוב?
רצף החגים של חודש תשרי נחתם בשמחת תורה. לאורך השנה קורא עם ישראל בכל שבוע פרשה אחת מהתורה, ובשמיני-עצרת – החג הצמוד לחג הסוכות – קוראים את הפרשה האחרונה. הזכות לסיים את התורה מעוררת בנו שמחה גדולה, אותה אנו מציינים בהקפות, בשירה ובריקודים בכל כוחותינו.

טו אב התש"ע (26.07.2010)

רצף החגים של חודש תשרי נחתם בשמחת תורה. לאורך השנה קורא עם ישראל בכל שבוע פרשה אחת מהתורה, ובשמיני-עצרת – החג הצמוד לחג הסוכות – קוראים את הפרשה האחרונה. הזכות לסיים את התורה מעוררת בנו שמחה גדולה, אותה אנו מציינים בהקפות, בשירה ובריקודים בכל כוחותינו.
 
שמחת תורה היא אפוא חג הסיום השנתי של התורה. ואיפה זה כתוב? כלומר, היכן נאמר כי את סיום התורה עלינו לציין בשמחה?
מסתבר, כי בעצם זה בכלל לא כתוב. שמחת תורה היא חגיגה שאין לה שום מקור בתורה! היותו של היום יום חג אכן נאמרת בתורה, אולם רק בתור 'שמיני עצרת' – יום שמיני שנוסף לאחר שבעת ימי חג הסוכות. החגיגה הגדולה באמת של היום – חגיגת שמחת תורה – לא מוזכרת בתורה אף לא ברמז.
 
שמחה כה גדולה, לה שותפים כל עם ישראל – בין תלמידי החכמים ובין אלה שעדיין אינם, בין הילדים שרוקדים עם דגלים או עם חיקויים של ספרי תורה ובין הנשים, שביום זה במיוחד מקרבים אליהן את ספרי התורה (האמיתיים) ומאפשרים להן לנשק אותם – ואף על פי כן היא אינה אלא בבחינת חוק בלתי כתוב.
 
                                                          *
 
אפשר לתת לכך הסבר עובדתי פשוט, שלכתחילה לא היה קיים מנהג אחיד לקרוא את התורה לפי חלוקה זהה, כך שלא היה יום בו כולם מסיימים את התורה, שתהיה סיבה לחגוג בו.
 
אבל דווקא העובדות הללו מעצימות יותר את השאלה: איך ייתכן כי שמחה בעקבות מנהג שנולד במרוצת הדורות תהיה גדולה יותר משמחות שעליהן קיים ציווי מפורש בתורה (למשל: השמחה בשלושת הרגלים – פסח, שבועות וסוכות)?
 
התשובה הפשוטה מסתתרת בתוך התובנה שבשאלה עצמה: אכן, השמחה בעקבות מנהג גדולה יותר מהשמחה שמצווים עליה, כי שמחה שמגיעים אליה ביוזמה עצמאית גדולה מטבעה לעומת שמחה שנובעת מציווי. שמחת תורה היא שמחה שפיתחנו בלי שיצוו אותנו עליה, ולכן היא השתרשה וקיבלה אצלנו מעמד כה מיוחד.
 
אמנם, טעות תהיה לחשוב כי הפתענו כביכול את הקדוש-ברוך-הוא עם ההחלטה לקום ולשמוח ביום זה, משום שהקדוש-ברוך-הוא הוא שניווט את המהלכים כך שנגיע לשמחה הזו. אבל בכוונה הוא השאיר זאת כך ולא הטיל עלינו מלכתחילה ציווי לסיים את התורה ולשמוח – כדי שנגיע לפסגות הגבוהות באמת של השמחה, פסגות שגבוהות יותר מהשמחה שמצווים עליה.
 
                                                          *
 
במובן מסוים, ניתן להשוות את שמחת תורה לאמונה בביאת המשיח: גם האמונה הזו אינה מפורשת בשום מקום בתורה. בין 613 מצוות התורה אין אף אחת שאומרת להאמין בביאת המשיח או בתחיית המתים. ואף על פי כן כותב הרמב"ם, כי האמונות הללו הן עיקר ביהדות וכי מי שאינו מאמין במשיח נחשב לכופר בתורה כולה ובכל דברי הנביאים! אמירה חריפה, שלא נאמרה על מי שעובר על מצווה מפורשת או אפילו על כמה מצוות מפורשות.
 
הרעיון העמוק בדבר הוא, שהאמונה בביאת המשיח גבוהה ויסודית מעבר למעמד שיש ל-‏613 המצוות. היא לא נמנית בין המצוות לא מפני שהיא פחותה מהן אלא מפני שהיא למעלה מהן, ולכן היא כל כך יסודית ומרכזית.
 
וכך גם שמחת תורה – היא אינה מפורשת בתורה לא מפני פחיתותה מהשמחות שמפורשות בתורה, אלא מפני עליונותה עליהן. שמחתנו בתורה היא שמחה שאין שמחה למעלה ממנה.
 
השמחה היחידה שגבוהה יותר משמחת תורה היא השמחה שתהיה לכולנו בגאולה השלמה. וגם אז, תהיה השמחה קשורה לתורה – היא תנבע מגילויי התורה המופלאים שנזכה לשמוע מפי הרבי מליובאוויטש מלך המשיח לכשיתגלה – במהרה, בקרוב ממש.



שם:
כותרת:
תגובה:
כתוב את המספר לאימות:














אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

חבד ירושלים
חבד תל אביב
חבד חיפה
חב"ד ראשון לציון
חב"ד פתח תקוה
חב"ד אשדוד
חבד נתניה
חבד באר שבע
חבד חולון
חב"ד בני ברק
תפילין
צדקה
שיעורי תורה
ספרי יהדות
מזוזות
זמני הדלקת נרות שבת
כשרות
טהרת המשפחה
חינוך יהודי
אהבת ישראל
חבד בעולם
חבד ניו יורק
חבד צרפת
חב"ד הודו
חבד תאילנד
חבד סין
חבד לונדון
חב"ד טורקיה
חבד יוון
חבד ברצלונה
הרבי מלובביץ'
וידאו מהרבי מליובאוויטש
אגרות קודש
תמונות של הרבי
הרבי מלך המשיח
מופתים הרבי מחב"ד
מפגשים עם הרבי מחבד
נבואות הרבי
הרבי והבבא סאלי
הנביא מקראון הייטס
ימות המשיח
בית המקדש
גאולה ומשיח
פסק דין: הרבי מלך המשיח
אליהו הנביא
תחיית המתים
סיפורי משיח וגאולה
הגאולה בעולם שלנו
משיח באקדמיה
זמן הגאולה
RSS
Facebook
Twitter