ב תשרי התשע"ח (22.09.2017)


פייסבוק חבד בישראל אויטר חבד בישראל

קשה לזווגן כקריעת ים סוף
בני הזוג שונים במימדים הגלויים שלהם. הם איש ואשה השונים במהותם. הם לא אמורים לחשוב ולהרגיש את אותו הדבר. ההכרה במציאותם כשונה זהו חלק בלתי נפרד מפיתוחה של זוגיות נכונה. 

נשים מעניינות יותר
על מה שלושת אלפי נשים יכולות לדבר במשך חמישה ימים רצופים?

כתיבה לרבי
כל מה שרצית לדעת על הכתיבה לרבי באמצעות אגרות הקודש. לכניסה למדור

חבד בישראל
מחפש כתובת של בית חב"ד בעירך? גן חב"ד לילד באזורך? הגעת למקום הנכון! השתמש במנוע החיפוש של חב"ד בישראל

מאגר עצום על חגי ישראל
מאמרים, סיפורים, הלכות, שיעורים ועוד, מסודרים לפי חגי ומועדי ישראל - לכניסה למדור

מאות ניגונים להאזנה
בואו להינות ממאות ניגוני חב"ד, המבוצעים בידי מגוון תזמורות וזמרים. לכניסה למדור

אנציקלופדיה חב"דית
בואו להרחיב את ידיעותיכם על חסידות חב"ד, ערכים בחסידות, ניגוני חב"ד, ועוד אלפי ערכים נוספים באנציקלופדיה החב"דית. לכניסה

חת"ת רמב"ם
הצטרפו ללומדי השיעורים היומיים בחומש, תהלים ותניא, וכן בשיעור יומי ברמב"ם. לכניסה למדור






» הרבי מלובביץ'

» גאולה ומשיח

» חב"ד בעולם

» חב"ד בישראל

» מדור התוכן

» השיעורים היומיים

» לוח שנה עברי

» זמני הדלקת נרות

» ניגוני חב"ד

» חדשות חב"ד

» וידאו

» מגזין

» פרשת השבוע

» חגי ומועדי ישראל

» המדור לילדים

» אנציקלופדיה חב"דית

» אודותנו

» חב"ד באינטרנט




חדש
במסכת סנהדרין נאמר שהמשיח ייקרא 'דוד המלך'. זאת משום שתפעם בו נשמתו של דוד המלך. על פי פירוש "אור החיים"  – גם נשמתו של משה רבינו תתמזג באישיות המשיח.


|
שתפו:  
חבד » הרבי מלובביץ » הנביא


מלחמת המפרץ
בשעה שהמלכויות התגרו זו בזו במשבר המפרץ והעמידו את שלום העולם בסכנה ויושביו חרדים ויראים, ניצב הרבי מה"מ ואומר אל העם: "אל תתייראו" הרבי מודיע ברוח קדשו כי הקב"ה יראה לנו ניסים ונפלאות! מדגיש שהמקום הבטוח ביותר הוא ארץ הקודש, ומעודדם בדברי המדרש ילקוט שמעוני: "בני אל תתיראו כל מה שעשיתי, לא עשיתי אלא בשבילכם. הגיע זמן גאולתכם!" דברי קדשו נסכו עידוד ובטחון בלב המוני בית ישראל למגדול ועד קטן.

הרב רפאל חרותי
כה תמוז התש"ע (07.07.2010)

המלחמה במפרץ הפרסי
מלחמה שהרבי חזה את נפלאותיה ושימש כ"מרגיע הלאומי" לאורך כל תקופת המתיחות
   
המפליא מכל שעוד לפני שמישהו בכלל חלם על משהו שעומד להתרחש, כבר הכין אותנו הרבי מה"מ לנפלאות הצפויות באומרו, עוד בסיוון תש"נ שידפיסו בכל לוחות השנה של השנה הבאה את ראשי התיבות: תהיה שנת אראנו נפלאות!

הרבי נהג להתפלל ב"אוהל", הלא הוא המקום בו קבור הרבי הקודם, פעמיים בחודש לפחות אך איש לא זוכר את הרבי, במשך ארבעים שנות נשיאותו נוסע לשם ביום ראש חודש. בראש חודש אב תש"נ זה קרה לראשונה! וחסידים הרגישו שמשהו קורה!

בי"א מנחם אב נכבשה כויית והעולם הוכה בתדהמה.

הצורר החדש צאדם חוסיין ימח שמו וזכרו השמיע מדי יום איומים כלפי ארץ ישראל.

הלחץ בארץ גבר כשהחלו להתפרסם תמונות זוועה ממה שחולל הנשק הכימי שבידי עירק במלחמתה עם אירן. הויכוח היה רק מתי לחלק את ערכות המגן.

בעוד הפחד בארץ הלך וגבר הורה הרבי לפרסם בכל העולם קטע מופלא מילקוט שמעוני (ישעי-ה נ"ט):
"שנה שמלך המשיח נגלה בה, מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה. מלך פרס מתגרה במלך ערבי, והולך מלך ערבי לארם ליטול עצה מהם... וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים...וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך? להיכן נבוא ונלך? ואומר להם הקב"ה: בני אל תתיראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם...אל תיראו! הגיע זמן גאולתכם. ולא כגאולה ראשונה גאולה אחרונה. גאולה ראשונה היה לכם צער ושעבוד מלכויות אחריה, אבל גאולה אחרונה אין לכם צער ושעבוד מלכויות אחריה".
 
הרבי הורה לפרסם בכל דרך אפשרית את דברי המדרש וביקש גם להדגיש שורות נוספות ממנו:

"בשעה שמלך המשיח בא, עומד על גג בית המקדש, והוא משמיע להם לישראל ואומר: ענווים הגיע זמן גאולתכם".
 
המסר של הרבי היה ברור: הכל לטובת ישראל. אין מקום לפחד ולבהלה!

והרבי התחיל להרגיע גם אנשים פרטיים:

"אין מה לחשוש. צריכים רק להוסיף בביטחון בקב"ה ואז יוסיף הקב"ה עוד יותר בברכות בריאות ושקטות מתוך מנוחת הנפש והגוף" (לח"כ אלי קולאס)

"אין אלו ימים קשים. הקב"ה קרוב לכל אחד ואחת מבנ"י בכלל ולאלו הנמצאים בארץ הקודש במיוחד" (לשר המשטרה דאז רוני מילוא)

ועל שאלת הרב יהוסף רלב"ג ע"ה, רב קרית יובל שבירושלים, לפי בקשת קהל עדתו האם יש להצטייד במסיכות גז ענה הרבי:

א) על כתבו לרגל המצב הביטחוני בארץ הקודש: ישאל תינוק בן חמש למקרא על דבר מה שכתוב מפורש על דרך הפשט: תמיד עיני ה' אלוקיך בה גו'

ב) לגבי אגירת מזון הרי זה הפקעת מחירי מזון בארץ הקודש!

הדברים הללו על ארץ ישראל שעיני ה' בה וממילא היא המקום הבטוח ביותר, היו שגורים בפי קדשו של הרבי לאורך כל המשבר.

למנכ"ל אל-על בארה"ב, שבא אל הרבי בראש משלחת בבקשה לעודד תיירים לבוא לארץ, ולקונסול התיירות, שמסר כי חלה ירידה גדולה במספר הנוסעים לארץ הגיב הרבי:

"אני מפרסם בכל האפשרויות שצריך לנסוע, ואדרבה - זה מקום הכי בטוח כיוון ששם הר הבית ומקום המקדש, והעיקר כיוון ששם נמצאים שנים או שלושה מליונים, כן ירבו, של בני ישראל"

לרב הגר בארה"ב, ששאל אם כדאי שבתו הלומדת בירושלים תשוב לארה"ב:

"חס ושלום! איזה רעיון זה?! אין לספר אפילו שהייתה לכם סברא שצריך לנסוע מירושלים, והרי בקרוב נבוא לשם ביחד עם משיח צדקנו"

למשלחת הפדרציה היהודית מניו ג'רסי שבאה לבקש ברכה לפני נסיעה לארץ:

"עליכם לפרסם שאתם נוסעים לארץ ישראל, כי ישנם יהודים שמפחדים ומפחידים אחרים אודות נסיעה לשם. יש לפרסם שנוסעים ואין ממה לחשוש. זהו המקום הבטוח ביותר כי זהו המקום של בית המקדש"

דברים אלו של הרבי זכו לפרסום גדול ועוררו התעניינות ציבורית רחבה בעמדת הרבי: הקול היחיד שהרגיע ועודד, אל מול עננים של הפחדות וזריעת בהלה.

העיתונות הכתובה והמשודרת פרסמה את דברי הרבי בהבלטה וראיינה את המזכיר הרב גרונר ביומן הערב.
בשיחתו לאחר תפילת ערבית בלילה השני של סוכות פירט כי המצב במפרץ מזכיר את דברי הגמרא שקרוב לגאולה יתגרו מלכויות זו בזו והסביר את המובא בילקוט שמעוני ש"מלך פרס" הכוונה לעירק היושבת בשטח פרס הקדומה. "מלך ארם" לשון רוממות דהיינו מעצמות העל. באותה שיחה הזכיר הרבי את ה"אראנו נפלאות" ודיבר בקשר לכך על "שמחת בית השואבה במיוחד בירושלים בשריד בית מקדשנו"

דברים אלו הובנו רק כעבור יומיים בעקבות הנס הגדול שהיה בכותל המערבי, כאשר המון ערבי משתולל המטיר אבנים ממרומי הר הבית על המתפללים ובנס מדהים לא נפגע איש!!

ימים אחדים לפני פרוץ הקרבות, כאשר המשא ומתן בין שרי החוץ של ארה"ב ועירק הגיע למבוי סתום שאל המזכיר את הרבי לדעתו. הרבי הדגיש שדעתו לא נשתנתה.

לאשה מהארץ שהודיעה לרבי על נסיעתה ללונדון אמר הרבי שהיא תחמיץ את הנפלאות...

למי שסבר ש"נפלאות" פירושם שלא יפלו טילים כלל, באו 14 יום שבהם נחתו 93 טילים בארץ הקודש וגרמו להלם בכל העולם כולו - אך לא הלם של חרדה אלא הלם של תדהמה. תדהמה על הניסים והנפלאות שזעקו מכל דף בעיתונות ומכל פה בתקשורת. כל בית ורכוש שנפגעו מהטילים ספרו ספורים מהממים על הצורה בה נצלו מפגיעה!

ארבע שעות לפני שבגדד הודיעה על נכונותה לסגת מכויית פגע טיל עירקי במבנה מגורים של חיילים אמריקאים בסעודיה, הרג 29 מהם ופצע כמאה. להוכיח לספקנים המעטים שנותרו שאכן ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר בעולם כדברי הרבי משיח צדקנו!

נס גדול לא פחות היה הזמן הקצר שארכה המלחמה, שמומחים סברו שזו תתפתח למלחמת עולם חלילה, ומיעוט שפיכות הדמים שהיה בה.

כיבוש בצרה בתורת הרבי

המלחמה החלה ביום רביעי, ב' שבט תנש"א. חלק עצום מהלחימה התרכז בבצרה, עיר הנמל העתיקה של המפרץ הפרסי בדרום עיראק, ביתו של המשמר הרפובליקני וגם, לפי דעת רבים, ביתו של הדיקטטור עצמו.
שלשה ימים מאוחר יותר, בשבת ד' שבט תנש"א, הקדיש הרבי חלק גדול משיחתו הפומבית למלחמה נגד סאדאם חוסיין. הרבי הסתכל על סאדאם - אדם שקיצץ את אפיהם ואוזניהם של פורשים, עינה ילדים מול הוריהם, המית אלפים בגז והשתוקק להשמדתה של ישראל - כאדם אכזר באמת.

הרבי ראה בו צאצא של האנטישמים הגדולים בעבר, המתיימר להידמות לאכזריותם הגסה ושנאת היהודים של נבוכדנאצר (מלכה העתיק של עיראק ובבל, גיבור ימי-העבר של סאדאם), עמלק, המן ופרעה.

הרבי היה מודע היטב לכל המניעים הנסתרים שמלווים רבות מהחלטות החוץ האמריקאיות. עם זאת, הוא הדגיש כי אמריקה עם ערכיה, חופש וחרות אישית, היא ברכה לעולם האנושי, וכי מלחמתה נגד עריץ מפלצתי היא מעשה מוסרי שיציל ויפדה אין-ספור חיים תמימים.

בעת שיחה זאת בשבת ההיא, עודד הרבי את הכוחות האמריקאים לסיים בהצלחה את המשימה בה הם התחילו. "שבעים או שמונים אחוז מהעבודה כבר הסתיימה", אמר הרבי. "יש להשלים את המשימה במאת האחוזים".
 
פחדו של משה

בדיון מדהים אודות פחד וגבורה, התייחס הרבי לפסוק הפותח של הפרשה שנקראה באותו שבוע (פרשת בא) בה נכתב "ויאמר ה' אל משה: בא אל פרעה".

הזוהר, כותב על פסוק זה: "מה כתיב בא אל פרעה, לך אל פרעה מבעי לי', מאי בא, אלא דעייל לי' קב"ה אדרין בתר אדרין לגבי תנינא חדא עלאה תקיפא דכמה דרגין משתלשלין מני', ומאן איהו רזא דתנין הגדול, ומשה דחיל מני' לא קריב אלא לגבי' אינון יאורין ואינון דרגין דילי' . . כיון דחמא קב"ה דדחיל משה . . אמר קב"ה הנני עליך פרעה מלך מצרים התנין הגדול הרובץ בתוך יאוריו, וקב"ה אצטריך לאגחא בי' קרבא ולא אחרא, כמה דאת אמרת אני ה"'.

כלומר: פרעה הוא שרש ומקור הקליפות, "התנין הגדול", אשר, התוקף שלו הוא עד כדי כך שאפילו משה הי' ירא ממנו, ולכן לא אמר לו הקב"ה "לך אל פרעה" (שילך לבדו), אלא "בא אל פרעה", שיבוא יחד עמו (עם הקב"ה) אל פרעה, והקב"ה מכניסו עמו אל פרעה בשביל להלחם עמו ("לאגחא בי' קרבא") ולבטלו מכל וכל.
במילים אחרות, משה היה מוכן להתעמת עם פרעה על כל צורותיו וביטוייו, אבל כאשר הגיע הרגע בו משה נקרא לעמוד בפני עצם-הרוע של השליט בלשכתו הפנימית ביותר - אפילו משה הגדול נתקף בבהלה. כך, נצרך היה הקב"ה להשיב למשה את הביטחון ולומר לו, "בא אל פרעה". אינך הולך לבד, אני בא אתך.
 
ה' בבצרה

בהמשך השיחה, החל הרבי להסביר את המשמעות האדירה הטמונה בעובדה שמרכז הלחימה התרחש בדרום עיראק, בעיר בצרה. הוא ציטט פסוק מהנביא ישעיהו, החוזה את מאורעות הגאולה העתידה:
"מי זה בא מאדום, חמוץ בגדים מבצרה?", היא שאלה ששואל הצופה מהצד את ה', כאשר הוא רואה את ה' חוזר כגיבור משדה הקרב בבצרה.

"וכל מלבושי אגאלתי [במלחמתי נגד בצרה הרשעה]", מגיב ה', "כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה".
לפי מקורות תלמודיים רבים, העיר אליה מתייחס ישעיהו בנבואתו, ממוקמת בבבל, או עיראק של היום. זאת אומרת שה' אמר שהוא עצמו יעמוד אל מול הרוע בבצרה, בדיוק כפי שה' הבטיח למשה שהוא עצמו יעמוד עמו אל מול הרוע של פרעה.

הרבי, ככל הנראה בהשוואתו את סאדאם לפרעה, דיבר על האומץ הנצרך כדי להתעמת עם העריץ של עיראק פנים אל פנים ולהכניע אותו.

הרבי קבע את סופו של שלטון הרשע בבגדד באופן של הירוס אחר הירוס וחורבן אחר חורבן עד לשלימות הניצחון בזה, ברמזו למלחמה בתנש"א, לזו שבתשס"ג, ולתפישת הצורר בי"ט כסלו תשס"ד, ודיבר על המפלה הסופית שתהיה בבצרה, ועל כך שהצורר בורח ממקום למקום, עד לתפיסתו.
 
תפילה מוזרה שהובנה 12 שנים אחר כך...

במוצאי אותה שבת, קיבלו עורכי שיחותיו של הרבי שיחת טלפון מאחד ממזכיריו של הרבי, הרב יהודה לייב גרונר, שהורה להם, בשמו של הרבי, לא לפרסם את הקטע שעסק במלחמת ארה"ב נגד עיראק.

הרבי אמר למזכירו בעת ההיא, ש"עוד חזון למועד".

כפי שכולנו זוכרים, מלחמת המפרץ הראשונה הסתיימה רק כמה שבועות לאחר שהחלה. ביום חמישי, ביום הפורים, סדאם נסוג לחלוטין מכווית והוכרזה הפסקת-אש. סיום המלחמה חפף עם חג פורים, היום בו אנו חוגגים את הניצחון היהודי נגד עריץ אחר בשם המן, שחי באזור ההוא לפני כ-2400 שנה.

יומיים מאוחר יותר, בשבת ט"ז אדר תנש"א בירך הרבי את ממשלת ארה"ב ואת כוחות הצבא שלה. הוא דיבר על ארה"ב כ"ממלכה של חסד", המאפשרת ומעודדת יהודים לחיות כיהודים בחופש מלא ובשגשוג. הרבי ביטא תפילה לבבית "שצבא ארה"ב ינחל הצלחה במלחמתם בבצרה".

הצהרה זו האחרונה באותה העת, הייתה מאוד מבלבלת. וכי הרבי לא ידע כי המלחמה הסתיימה? האם הרבי לא היה מודע לעובדה כי הכוחות נסוגו מבצרה ומשאר עיראק? אחרי הכל, הרבי עצמו חזה מראש שהמלחמה תסתיים בפורים! מדוע, שני ימים מאוחר יותר, התפלל הרבי להצלחת המערכה האמריקאית בבצרה?

שנים עשר שנים לאחר שהרבי נשא את התפילה ההיא, בט"ז אדר תשס"ג, הכריזו ארה"ב ושותפותיה על מלחמה נגד עיראק של סאדאם חוסיין. זמן קצר לאחר מכן הגיעו כוחות הקואליציה לפרברי בצרה.

חלפה עוד שנה והנה בעיצומו של יום בשורה, חג הגאולה י"ט כסלו תשס"ד, התגשם הפרט האחרון, כאשר כוחות הקואליציה הצליחו להניח את ידם על המבוקש מספר אחד בעירק, הצורר סאדם חוסיין ימ"ש. האיש שהשווה את עצמו לנבוכדנצר ואיים -היל"ת -להחריב את ערי ציון וירושלים, נפל בשבי בצורה משפילה ביותר, וכפי הנראה יושת עליו גזר דין מוות.

כולם דיברו על הנס הגדול שבתפיסת הצורר. אבל נחטיא את הנקודה האמיתית אם נסתכל על אירוע זה כנס נפרד ממהלך שלם של התגשמות דבריו של הרבי. לא מדובר בנס אחד, גדול ככל שיהיה, אלא בהתממשות השלב האחרון בדברי הרבי. המכה בפטיש. לאמר: בכך נשלמו דבריו של הרבי אודות מפלת מלכות בבל!
 
הקשר לגאולה

י"ט כסלו קשור הרי לגאולה האמיתית והשלימה, וכמענה המשיח לבעש"ט על שאלתו "אימתי קאתי מר" - "לכשיפוצו מעינותיך חוצה". בגלל הפצת מעיינות אלו נאסר אדמו"ר הזקן, וביציאתו החל להפיץ מעיינות החסידות באופן רחב ומקיף יותר, בבחינת "טועמיה חיים זכו" כהכנה למאכלי "יום שכולו שבת" - סודות התורה, "סוד טעמיה ומסתר צפונותיה" שיתגלו על ידי משיח צדקנו תיכף ומיד ממש.

גם הענין של הירוס וחורבן ממלכת בבל קשור עם הגאולה, וכפי שאומר הרבי בשיחה הנ"ל:

שהקב"ה מחריב ומהרס את מלכות בבל - על דרך 'זבח לה' בבצרה'.
 
דיוקים בנבואת ישעי'

כאשר מתבוננים בנבואת ישעי' - מוצאים פרטים ופרטי פרטים נפלאים בנוגע לתפיסת צורר היהודים.
למרות שבפשטות הכתובים נבואה זו נאמרה על נבוכדנאצר-הרי כבר אמרה הגמרא (מגילה, יד, א): "נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה ושלא הוצרכה לדורות לא נכתבה". ומכאן, שיש בזה ענין "לדורות".

יתירה מזו: הרבי הרי הביא את נבואת ישעי' בנוגע למצב הנוכחי, "כי זבח לה' בבצרה" - זאת אומרת, שהרבי קישר באופן הכי ברור את נבואת ישעי' עם המצב בו אנו נמצאים כעת, כהכנה לגאולה האמיתית והשלימה.
וכך נאמר בנבואת ישעי' (פרק י"ד): "שבר ה' מטה רשעים שבט מושלים... אך אל שאול תורד אל ירכתי בור... ("ולתחתית הבור" מצודת דוד)".

בי"ט כסלו ראה כל העולם במוחש איך ש"שבר ה' מטה רשעים", ואיך שהוא רצץ "שבט מושלים", והרודן "הורד אל שאול" ונמצא "בירכתי בור" וב"תחתית הבור", כפי שדווח בכלי התקשורת.

והנביא ממשיך: "...רואיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו. הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות".

כל העולם בראותם את הרודן יושב "רגוע" ו"משתף פעולה" עם שוביו, "השגיחו אליו" ותמהו ו"התבוננו" בו ושאלו "הזה האיש מרגיז הארץ", הזאת הבריה ש"הרגיזה" את העולם?! ש"הרעישה" את ה"ממלכות" של ה"סופר פאוור" ויתר מדינות העולם?!

ונסיים בדברי הרבי (בשיחה הנ"ל) "שהקב"ה מבטל כל ענייני בבל, כל הענינים המבלבלים ליהודי כדי שיוכל לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב, ועל כל אחד להרס ולהחריב כל עניני בבל שבו, כלומר, העניינים הבלתי רצויים שבחלקו בעולם".
 
מכתב מאת כ"ק אדמו"ר מה"מ לקראת חג הפסח ה'תנש"א (תרגום מאידיש)
הרבי חושף עוד ניסים במלחמת המפרץ ומתנבא על השלבים הנוספים שבמלחמה זו
 
 
ב"ה, מוצש"ק כ"ה אדר,

אור ליום ג' שהוכפל בו כי טוב

פ' ויקרא אל משה,

ה'תנש"א. ברוקלין, נ.י.

אל בני ובנות ישראל

בכל מקום שהם

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!
 
בבואנו מימי הפורים - ימים של נסים שהראה הקב"ה "בימים ההם בזמן הזה", ובהתקרבנו אל חג הפסח - שבו אנו חוגגים את החג של "זמן חרותנו", ומודים לה' על הנסים והנפלאות שהראה בעת יציאת מצרים - הרי זהו הזמן המתאים להפנות את מלוא תשומת הלב אל הנסים והנפלאות שאירעו בימינו אלה, בימים הסמוכים לפורים שנה זו.

היו אלה נסים גלויים לא רק לעם ישראל אלא גם לכל העמים, ועד ש"ראו כל אפסי ארץ" - הכל ראו את הנסים שהתרחשו בתקופה זו.

הנסים בימי מרדכי ואסתר, "בימים ההם", הוסתרו, כידוע, בתוך דרכי הטבע. רק לאחר שמקשרים את ראשית מלכותו של אחשורוש עם "בשנת שלש למלכותו", ועם "בשנת שבע למלכותו", ועם "הסעודות שעשתה אסתר לאחשורוש ולהמן - כשמחברים את כל האירועים הללו לרצף אחד ולאחר שמגלים בהתבוננות מעמיקה שכל זה היה המשך של עניין אחד - אזי מכירים בזה את יד ה'.

וזו אחת הסיבות שבכל המגילה (שהיא מכ"ד ספרי הקודש) לא מוזכר (בפירוש) שמו של הקב"ה - משום שגם הנס של פורים התרחש באופן של הסתר פנים כאחד הפירושים בפסוק "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" - שהדברים מכוונים לנס של פורים: נס שמלובש ומוסתר בתוך הטבע.

לעומת זאת, באירועים שקרו בחודשים האחרונים עד (אמצע) חודש אדר, התרחש נס גדול לטובת בני ישראל ולטובת העולם כולו, נס גלוי לעיני כל העמים.

על פי התנאים הטבעיים של העולם היה צפוי, שתהיה זו לא רק הכרזת מלחמה וכיוצא בזה, אלא שהמלחמה תגרור לתוכה עמים רבים ותתלהט עד כדי מלחמת עולם ר"ל; אך בפועל, למעלה מדרך הטבע, לא זו בלבד שנמנעה מלחמת עולם, אלא שגם המלחמה שפרצה - שככה.

בשעה שכל הסימנים הצביעו, שיש לצפות למלחמה קשה ולהכין צבא גדול ואדיר, מצויד בכלי נשק רבים ודווקא מהמתקדמים ביותר - הרי לאחר כל ההכנות, כפי שנהוג להיערך למלחמה ארוכה שאמורה להתמשך שבועות וחודשים - בא הניצחון בפועל בתוך זמן קצר ביותר!

הניצחון היה כל כך מופלא, שהוא מנע לא רק שפיכות דמים רבה בין אומות העולם (כפי שחששו תחילה), אלא הוא אף הביא לידי כך, שהאויב ישחרר, ובצורה טובה, חלק משבויי המלחמה ואפילו חלק מאלה שנישבו בעבר.

- יש לנו ציווי והוראה בתורתנו: "אל תפתח פה" - להישמר מדיבורים של "מרה שחורה" - ושמכאן ולהבא יהיו רק בשורות טובות, בטוב הנראה והנגלה.

יתירה מזו: אלה היודעים את המתרחש "מאחורי הקלעים" - המודעים לפרטים חסויים רבים שאינם מגיעים לידי פרסום - משיגים עוד יותר ויותר את פלאי הנסים והנפלאות בזמן הזה, בימים האלה.

במשך השנה הזאת - עליה נתנו יהודים את השם והסימן: "היה תהיה שנת נפלאות אראנו", ועוד קודם לכן, בסיומה של השנה שעברה, שצויינה על ידי יהודים בסימן: "היה תהיה שנת נסים" - הודגש פעמים רבות הקשר לדברים שחז"ל צפו מראש (בילקוט שמעוני ישעי' רמז תצט), על המלחמות שיתרחשו בחלק ההוא של העולם, שהן מהסימנים המעידים שמתקרבת הגאולה האמיתית על ידי משיח צדקנו.

ולאור ההתרחשויות והנסים שצויינו לעיל, צריכה להתחזק עוד יותר ההכרה, שזהו הזמן של ההכנה הקרובה למילוי ההבטחה "והיתה לה' המלוכה", כאשר כל העמים ישוכנעו ש"יש בעל הבית לבירה זו", והכרה זו תביא אותם "לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד".

ובפרט, כאמור, כאשר מתקרבים לחודש ניסן - מלשון נס - ויותר מכך, כפי שחז"ל מציינים, ש"ניסן" (בשני נוני"ם) מצביע על "ניסי נסים" (ו"נס בתוך נס") - הרי ודאי שהקב"ה יראה נסים גדולים עוד יותר.

ובמיוחד כאשר יהודים משתדלים, שגם התנהגותם היום יומית בענייני יהדות: תורה ומצוות - תהיה באופן של "נס" - מרוממת יותר ויותר; שכל אחד ואחת שיחיו מתעלים ומתרוממים למעלה מהרגליהם עד עתה בלימוד התורה ובהידור בקיום המצוות, ועד לאופן של "ניסי נסים" (לשון רבים) - התעלות למעלה ולמעלה ועוד יותר למעלה.

כפי שניתנה בזה ההוראה מיד בתחילת ה"סדרה" (מלשון סדר) של השבוע: "אדם כי יקריב מכם קרבן לה'", על פי ביאורו ותורתו של אדמו"ר הזקן: "מכם קרבן לה'" - הקרבן צריך לבוא "מכם", מעצמכם - כלומר, שיהודי נדרש לצאת מהרגליו וממגבלותיו ולהתמסר לגמרי לקב"ה.

וההתנהגות ה"ניסית" של כל יהודי, התנהגות באופן של "נפלאות אראנו" - שהדבר נראה ונגלה לעיני כל -תזרז ותחיש עוד יותר את מילוי הייעוד: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", הקב"ה יקיים את הבטחתו: "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", ותיכף ומיד ממש, בגאולה האמיתית והשלימה, על ידי משיח צדקנו.
 
בכבוד ובברכה להצלחה

ובברכת חג הפסח כשר ושמח

מנחם שניאורסאהן.
 
ולא למראה עיניו

ערב מלחמת המפרץ יוצא הרבי במספר שיחות שענינם לימוד זכות על יהודים, ובדרך אגב מבהיר גם את ענין גוג ומגוג. "ולא למראה עיניו" ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענווי ארץ - המשיח ישפוט את כולם בצדק וילמד עליהם זכות.
 
להלן קטעים משיחות אלו, על-פי ספר השיחות תשנ"א:
 
כיוון שבני ישראל הם בניו של הקב"ה, כנאמר בספר דברים יד א': "בנים אתם לה' אלקיכם, ויתירה מזה בשמות ד' כב: "בני בכורי ישראל", והקב"ה אוהבם, כנאמר במלאכי א, ב: "אהבתי אתכם אמר ה'", "כי נער ישראל ואוהבהו", (הושע יא, א) וכתורת הבעש"ט שאהבת הקב"ה לכל אחד ואחת מישראל היא גדולה יותר מאהבת הורים זקנים לבנם יחידם שנולד להם לעת זקנתם ברור איפוא שאינו סובל דיבורים שהם היפך שבח בניו, ולא עוד אלא שהדיבור היפך שבח בניו פוגע בו (בהקב"ה) כביכול, כמו שכתוב ברור ומפורש "הנוגע בכם נוגע בבבת עינו" (זכריה ב, יב).
 
הקב"ה בעצמו גוער בשטן שרוצה לקטרג על בני-ישראל,
ומוסיף הקב"ה בגערותיו על השטן "הלא זה אוד מוצל מאש!"

לימוד זכות על בני ישראל (שרצונו וחפצו של הקב"ה שילמדו זכות על בניו), בודאי ובודאי שדיבור זה פועל פעולתו שהקב"ה יקבל את הלימוד זכות, כפי שמצינו בגדעון ש"בימיו היו ישראל בצרה והיה הקב"ה מבקש אדם שילמד עליהם זכות... כיוון שנמצא זכות בגדעון שלמד עליהם זכות באמרו: "ויש ה' עמנו ולמה מצאתנו כל זאת ואי' כל נפלאותיו אשר ספרו לנו אבותינו הלא ממצרים העלנו ה' ועתה נטשנו ויתננו בכף מדין" (שופטים ו,י ג). "אם צדיקים היו אבותינו יעשה לנו בזכותם, ואם רשעים היו, כשם שעשה להם נפלאותיו חינם כן יעשה לנו, ואיה כל נפלאותיו" (פירוש רש"י על הפסוק).

מיד נגלה עליו המלאך, שנאמר "ויפן אליו ה' ויאמר לך בכחך זה והושעת את ישראל", - בכח זכות שלמדת על בני", "אמר הקב"ה, יש בך כח ללמד סניגוריא על ישראל, בזכותך הם נגאלים". (מדרש תנחומא, שופטים ד' וילקוט שמעוני, שופטים רמז סב).

ומצינו בדברי ימי ישראל בכל הדורות שגדולי ישראל השתדלו והרבו בלימוד זכות על בנ"י, גם כשהיו בשפל המצב כו', ועאכו"כ בדורינו שהמציאות בפועל היא שהחסרון בקיום התורה והמצוות, אינו אלא מפני האונס דתינוק שנשבה, ולאידך, במצב כזה גדולה ביותר המעלה והחשיבות של כל מצווה, אפילו מעשה אחד, דיבור אחד או מחשבה אחת, ועל אחת כמה וכמה התעוררות גדולה של אלפים ורבבות מישראל שנתקרבו ליהדות, ומוסיף והולך.

ולכל לראש - לימוד הזכות בנוגע לקירוב וזירוז הגאולה - שכיוון שכבר "כלו כל הקיצין", עוד בזמן הגמרא, ועל אחת כמה וכמה לאחרי אריכות וקושי הגלות במשך יותר מאלף ותשע מאות שנה ועדיין לא בא... ובנוגע לתשובה ("אין הדבר תלוי אלא בתשובה") - כבר עשו תשובה, שהרי אין לך אדם מישראל שלא הרהר תשובה (לא רק פעם אחת, אלא) כמה פעמים במשך ימי חייו, שע"י זה נעשה "בשעה אחת וברגע אחד" מרשע גמור צדיק גמור, כפסק דין הגמרא שהמקדש את האשה "על מנת שאני צדיק (גמור) אפילו רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה" - הרי בוודאי ובוודאי שמשיח צדקנו צריך לבוא תיכף ומיד ממש.

ולכן, יש לעודד ולחזק את רוחם של בני ישראל על ידי ההכרזה שהקב"ה אומר בכל יום באופן חדש ממש "פקד פקדתי אתכם", ומשיח צדקנו "עומד אחר כתלנו", ו"הנה זה בא", ויש להתכונן לקבל את פניו ע"י ההוספה בקיום התורה ומצוות כפסק דין הרמב"ם בהלכות תשובה שע"י "מצווה אחת, הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות, וגרם לו ולהם תשועה והצלה".

הרי בוודאי ובוודאי שבצירוף כל ענייני התורה ומצוות של בני ישראל במשך כל הדורות, אשר כל פעולה ופעולה קיימת ונצחית לעולם ועד, וזכותה עומדת לעד עד סוף הדורות (והפכו בדברים בלתי רצויים, שאינם אלא לפי שעה, כפי שהבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה, וכבר עשו תשובה וכו') - אין לשער גודל זכותם ומעלתם של כל בני ישראל!.

ועל אחת כמה וכמה בדורנו זה, שאלה שאינם מקיימים תורה ומצוות הם "כתינוק שנשבה... שהוא כאנוס" ובפרט שגם הם "מלאים מצוות כרימון". (רמב"ם הלכות ממרים ומסכת חגיגה בסופה).

הטענה והתביעה היא (לא לבני ישראל, אלא) להקב"ה, כביכול, כדברי משה רבינו, אוהבן של ישראל: "למה גו' הצל לא הצלת את עמך"... וכדברי גדעון: "למה מצאתנו כל זאת ואי' כל נפלאותיו אשר ספרו לנו אבותינו הלא ממצרים העלנו ה' וגו'", ואדרבא בגלל זה "ויפן אליו ה' ויאמר לך בכחך זה ("בכח זכות שלמדת על בני") והושעת את ישראל", ועאכו"כ לאחרי כל הגזירות והשמדות שעברו כל בני ישראל במשך כל הדורות, ובפרט בדור האחרון - בוודאי ובוודאי שצריכים לבקש ולצעוק להקב"ה על אריכות הגלות, "עד מתי"... שעי"ז ממהרים ומזרזים עוד יותר את הגאולה האמיתית והשלימה.

פסק דין מפורש ברמב"ם ש"שקול זה (חשבון העונות והזכיות) אינו לפי מנין העונות והזכיות אלא לפי גודלם, יש זכות שהוא כנגד כמה עונות וכו', ואין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות, והוא היודע היאך עורכין הזכויות כנגד העונות". (הלכות תשובה).

ובנוגע לענייננו: כיוון שאלה שאינם מקיימים תורה ומצוות בדורנו הם "כתינוק שנשבה... שהוא כאנוס" - הרי "אונס רחמנא פטרי'", ולאידך, כאשר אותם "תינוקות שנשבו" מקיימים אפילו מצווה אחת בלבד ועל אחת כמה וכמה כמה מצוות, וכבר העידו חז"ל שאין לך אדם מישראל שלא קיים כמה וכמה מצוות, הרי זה חשוב ויקר ביותר וביותר אצל הקב"ה!

ועוד וגם זה עיקר. דווקא בדורנו זה גדולה ביותר ההתעוררות של אותם "תינוקות שנשבו" לשוב לדרך התורה ומצוות, עד כדי כך, שעשרות אלפי יהודים התקרבו ונעשו שומרי תורה ומצוות בפועל ממש, ומוסיף והולך ביתר שאת וביתר עוז.

בכל האמור לעיל בגודל מעלתן של ישראל מתווסף ביתר שאת וביתר עוז בדורנו זה: בני ישראל של דור זה - שארית הפליטה של השואה, שבה נספו מליוני יהודים על קידוש השם, השם ינקום דמם - הנם בבחינת "אוד מוצל מאש", והם עדות חיה על כך שלמרות הגזירות על בני ישראל הבאות כתוצאה מ"ויגע בכף ירכו" (כמובא במדרש רבה), הרי "ויבא יעקב שלם".

ומזה מובן, עד כמה מושלל לקטרג ר"ל על בני ישראל בכלל, ועל יהודים מדור זה במיוחד, ועל אחת כמה וכמה לא לקטרג ח"ו תוך כדי חילול כבודם של בני ישראל שנספו על קידוש השם, נשמות קדושות וטהורות, וגופים קדושים וטהורים שעלו בלהב השמימה (בדוגמת קרבן עולה)... רחמנא ליצלן, לא תקום פעמיים צרה.

ולכן הקב"ה התחייב וזיכה את עצמו כביכול, שיעשה חשבון צדק ו"ישלם" על המאורע הבלתי רצוי דהשואה, שנוסף על זה שחסרים ריבוי הכי גדול של יהודים, הרי היו מזה גם תוצאות בלתי רצויות, שזה החליש את היראת שמים על כל פנים אצל כמה יהודים; מחוייב כביכול הקב"ה לקיים הבטחתו ש"לא ידח ממנו נדח", ו"הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה ומיד הן נגאלין". (רמב"ם הלכות תשובה).

דבר הפשוט הוא, עד כדי כך שלא צריכים אפילו לעורר על כך, שלאחרי השואה - לא תקום פעמיים צרה, לא מעין דיליה ולא מקצתיה ר"ל, ואדרבה: יהיה אך טוב וחסד, בטוב הנראה והנגלה, לכל יהודי ולכל בני ישראל בכל מקום שהם, ובהדגשה - טוב הנראה והנגלה!!!



שם:
כותרת:
תגובה:
כתוב את המספר לאימות:














אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

חבד ירושלים
חבד תל אביב
חבד חיפה
חב"ד ראשון לציון
חב"ד פתח תקוה
חב"ד אשדוד
חבד נתניה
חבד באר שבע
חבד חולון
חב"ד בני ברק
תפילין
צדקה
שיעורי תורה
ספרי יהדות
מזוזות
זמני הדלקת נרות שבת
כשרות
טהרת המשפחה
חינוך יהודי
אהבת ישראל
חבד בעולם
חבד ניו יורק
חבד צרפת
חב"ד הודו
חבד תאילנד
חבד סין
חבד לונדון
חב"ד טורקיה
חבד יוון
חבד ברצלונה
הרבי מלובביץ'
וידאו מהרבי מליובאוויטש
אגרות קודש
תמונות של הרבי
הרבי מלך המשיח
מופתים הרבי מחב"ד
מפגשים עם הרבי מחבד
נבואות הרבי
הרבי והבבא סאלי
הנביא מקראון הייטס
ימות המשיח
בית המקדש
גאולה ומשיח
פסק דין: הרבי מלך המשיח
אליהו הנביא
תחיית המתים
סיפורי משיח וגאולה
הגאולה בעולם שלנו
משיח באקדמיה
זמן הגאולה
RSS
Facebook
Twitter