שמו של ר' גרשון פריד מצפת, מתחבר אצלנו בצורה אינטגראלית לספורט הישראלי. למעשה הוא משמש כשליחו של הרבי מלך המשיח בתחום הספורט. פנינו אליו על מנת לקבל קצת יותר רקע על מה שקדם לסערה התקשורתית שהתחוללה בערב ראש השנה האחרון. 

לתומי חשבתי שאפגוש באדם בעל כישורים רטוריים לא רגילים, עם הופעה ייצוגית מצוחצחת. הופתעתי כשמולי ישב יהודי עדין ושקט, מופנם, הטיפוס האחרון שהייתי "מדביק" לפעלתן שכובש קבוצות שחקנים בליגה הארצית. 

"האמת היא", אומר פריד, "שאני מפחד מהצל של עצמי גם בכל הנוגע לסידורים רשמיים כלשהם. תמיד אני מבקש מאשתי שתטלפן במקומי בעניינים השוטפים של ניהול הבית. אני לא מתפלא שדווקא בקשר לשליחות בספורט אני מגיע להישגים כאלה ברמה לאומית. אני מרגיש במוחש כי אני פועל מכוחותיו של הרבי מלך המשיח".

איך מגיע גרשון פריד, שאין לו שמץ הבנה מינימלי בספורט, להפוך ל'שליח בספורט'? 

הכל בעצם החל בחנוכה תשנ"ב. הייתי אז ב-‏770 והרבי מלך המשיח חילק 'דמי חנוכה' לנוכחים. בסיום החלוקה התעוררה בי פתאום תשוקה לראות את הרבי שנית. רצתי אל עבר המעלית והמתנתי לבואו של הרבי. אף אחד לא עמד שם מלבדי כשלפתע הגיע הרבי וחלף על פני. רגע קודם כניסתו לחדרו, הסתובב לעברי, הביט בעיניו הקדושות לתוך עיני והניף את ידו הק' בתנועת עידוד חזקה. 'הרגשתי בעננים', חשתי שבאותו רגע הרבי העניק לי כוחות מיוחדים, אך לא ידעתי בעבור מה. 

כשנה לאחר מכן, שמעתי ברדיו על משחק שאמור להיערך בין 'הפועל גליל עליון' לבין 'מכבי תל אביב'. באותה תקופה, ר' שבתי בלוך, ר' בצלאל קופצי'ק ואני, היינו הולכים למגרשי הקבוצה הצפונית ומניחים תפילין עם האוהדים. כששמעתי ברדיו אודות המשחק הקרב, נזכרתי בעידוד המיוחד כמו גם בהוראת הרבי כי על כל יהודי להכין את עצמו, בני ביתו והסובבים אותו לקבלת פני משיח צדקנו. החלטתי אפוא ליצור קשר ישיר עם פיני גרשון, אז מנהל הקבוצה, ולהציע לו לכתוב מכתב לרבי בו תקבל על עצמה הנהלת הקבוצה לפרסם את בשורת הגאולה במגרשי הספורט בשעת המשחקים. 

כך אכן היה ובסופו של דבר הם הפכו מקבוצה פשוטה, בקושי מוכרת, לאלופת הארץ! אחד הדברים המופלאים היו כשהיא הצליחה להביס את יריבתה שהייתה אלופת המדינה למעלה מעשרים שנה! היה זה ניצחון כה מזהיר שאיש לא חזה. 

באותה עת, כשר' בצלאל קופציק נסע לרבי, הוא לקח עימו קלטת וידאו ערוכה ובה קטעים מהפעילות העניפה עם המנהלים, המאמן, השחקנים והאוהדים והכניס את הקלטת לרבי. באותה עת היו אחים רפואיים במשמרות בחדרו של הרבי. באחד הימים יצא ה'אח' (גוי) מחדרו של הרבי בעת שצפה בקלטת, ניגש לקופצ'יק ואמר בהתרגשות: "אף פעם לא ראיתי את הראביי בפנים כל-כך שמחות ומאירות..." 

♦

פריד לא המתין ללקוחות וכסוחר אמיתי פנה בעצמו אל מנהלי קבוצות נוספות והציע להם את הנוסחה להצלחה: פרסמו את נבואותיו של הרבי מלך המשיח - ותצליחו בכל אשר תפנו. הוא השתמש בנשק שלהם, בעקבו אחר הפרסומים בעיתונים על המשחקים הקרובים, וכך בסייעתא דשמיא בלתי רגילה הגיע אל 'השמות הגדולים'. 

תוכל לתת דוגמאות נוספות להצלחות? 

"הסיפור המפורסם ביותר הוא הניצחון של הפועל גליל עליון שהפכה לאלופת המדינה. היו גם ניצחונות נוספים ל'הפועל צפת' כשהעפילה ללאומית א'. גם 'מכבי קריית מוצקין', עלתה ללאומית א'. אחר כך היה משחק של 'הפועל באר שבע' מול קפריסין ויחד עם ידידי ר' אברהם בראונר פנינו אל מר יוסי אורה, מנהל הקבוצה. היה זה יומיים בלבד לפני המשחק, וזה הזמין אותנו למלון בו שוכנה הקבוצה וביקש ממני לנאום לפני השחקנים. עם תום דבריי הלכו כולם לחדריהם ושבו עם כסף שאותו תרמו בקופת הצדקה. לאחר מכן התיישבו כולם לכתוב מכתב לרבי ועליו חתמו כל השחקנים. במכתב ציינו כי הם מקבלים על עצמם בלי נדר, כל אחד כפי יכולתו, להוסיף בצדקה ובמעשים טובים לקירוב הגאולה, ובמיוחד לפרסם את נבואתו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח "הנה הנה משיח בא" ו"הגיע זמן הגאולה". בסופו של דבר הם זכו ב'גביע' במשחקי הגמר מול מכבי תל אביב! 

באותו זמן יצרתי קשר עם דוד בן שימול, אז כתב במקומון 'כל העמק והגליל'. בן שימול הוא יהודי בעל לב חם שמעריץ מאד את הרבי מלך המשיח ובכל ניצחון דאגתי לפרסם דרכו את העובדה כי הניצחון הגיע בזכות הרבי. הבטחתי לו נאמנה, כפי שאמרתי לכל מנהלי הקבוצות, כי אם ינצל את עבודתו להפצת בשורת הגאולה, יראה הצלחה רבה בעבודתו. הוא אכן נענה לאתגר והיה מתקשר ומבקש שאשלח לו חומר נוסף". 

הוא אכן הצליח והתקדם בעבודתו: מכתב זוטר במקומון 'כל העמק והגליל', הפך לכתב ספורט ראשי בעיתון הארצי 'ידיעות אחרונות'. 

♦

אני עובר על ארכיונו של ר' גרשון וקורא במוספי הספורט כותרות גאולתיות: "באר שבע זכתה בגביע בסיוע מיוחד של הרבי"; "גליל פנתה לעזרת המשיח". כותרת מעניינת נוספת מושכת את תשומת לבי: "הגביע הוא גם של המשיח - הפועל באר שבע לא סמכה רק על היכולות המקצועית שלה לקראת משחק גמר גביע המדינה. אלי להב, היו"ר, חברי ההנהלה והשחקנים פנו לחצר הרבי מלובביץ' וביקשו את ברכתו לקראת המשחק ההיסטורי ברמת גן. הם אף קיבלו על עצמם, בלי נדר כמובן, להוסיף בצדקה ובמעשים טובים לקירוב הגאולה, ובמיוחד לפרסם את נבואותו של הרבי. גם המקצוען אלי גוטמן חתם על המכתב. מה שבטוח, בטוח.." 

כשאני קורא את כל זה, אני נזכר באמרתו המפורסמת של הרבי הריי"צ "כשמשיח יבוא - יתפרסם הדבר בעיתונים". נראה שזה הדבר הממחיש זאת יותר מכל. 

מה מייחד את השליחות הזו מכל שליחות אחרת? 

זו סגנון אחר לגמרי של שליחות, ואתן לך שלוש דוגמאות: 1. בכל סוג של שליחות, נאלץ השליח לגייס סכומי עתק לצורך הפעילות. בשליחות שלי, לעומת זאת, ממומנים כל השלטים המוצבים בתוך המגרשים - שעולים הון תועפות - על ידי מנהלי הקבוצה בעצמה. 2. אנחנו מגיעים לפריסה תקשורתית רחבה מאד. רבבות אנשים נחשפים לבשורת הגאולה ועוד מאות אלפי צופים רואים את המסר הגאולתי באמצעות הטלוויזיה בביתם. 3. הרבי מתגלה ומתפרסם גם במקומות הכי מפורסמים, ורואים במוחש שכשהולכים עם הרבי - מצליחים. 

בפעילות זו, נוסף על החשיפה העצומה בין הצופים, אני דואג לעדכן את העיתונאים בעובדה שהניצחונות שייכים לרבי. קשה להאמין עד כמה שהגאולה חדרה בעולם. הספורט שחרט על דגלו את הסיסמא "כוחי ועוצם ידי עשה לי את כל החיל הזה", מבקש ברכה מהרבי להצלחה, מוסיף במצוות לצורך כך (עשרות 'קרקפתות' הניחו תפילין מאז תחילת הפעילות) ואחרי הניצחון מודיע קבל עם ועדה כי הניצחון שייך לרבי מלך המשיח... 

מהן שיטות הפעולה שלך? 

יש לי ספר המכיל פרטים על כל קבוצות הספורט בארץ ישראל, אני יוצר קשר עם מנהלי הקבוצות ומציג את עצמי בתור חסיד של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שרוצה לעזור לקבוצה להצליח. התנאים להצלחה הם: לכתוב מכתב בקשה לרבי עם ה'בלאנק' הרשמי של הקבוצה, ולקבל על עצמם לפרסם משיח במגרשים. 

אגב, קרה פעם שאחד המנהלים התלהב מהרעיון, הוא שלח אלי את מכתב הבקשה, יצר קשר עם חברת פרסום והזמין את השלט ושילם בעצמו - כל זה מבלי שנפגשתי איתו אף לא פעם אחת... 

כמו כן, אני עוקב אחרי הפרסומים וכתבות המופיעות בעיתוני הספורט ודרכם אני מגיע לכל מקום. 

היה זה בסוף חודש תמוז תשס"ד, יום אחד ראיתי כותרת בעיתון: "קבלת פנים למשלחת הישראלית לאולימפיאדה אצל נשיא המדינה". נתקלתי אז בשמו של צבי ורשיביאק, יו"ר הוועד האולימפי בארץ ישראל ולמעשה האיש מספר אחד בספורט בארץ ישראל. 

מכיוון שלא ידעתי אז את דעתו של הרבי נגד פעילות חב"דית בקשר לאולמפיאדה, ביקשתי לנצל גם משחקים אלה לפירסום בשורת הגאולה. 

בדרך-לא-דרך יצרתי קשר עם צבי ורשיביאק ובקשתי להיפגש עמו. לפגישה הגעתי מצויד בכרך 'אגרות קודש'. הוא ביקש ברכה לזכות במדליית זהב - דבר שלא קרה מעולם בהיסטוריה הישראלית! במכתב שקיבל באגרות קודש נכתב כי יש לפעול באמונה ובטחון, וגם אם לא רואים הצלחה יש להמשיך להאמין, וסוף סוף יזכו לראות הצלחה רבה. בנוסף לכך שלחתי מכתב אישי לכל אחד מהשחקנים, בו הצעתי לו לפנות בבקשת ברכה אל הרבי מלך המשיח. 

בעקבות זאת קיבלתי תגובות רבות. ספורטאי בשם גל פרידמן, נציג ישראל לתחרויות בגלישת רוח, ביקש ברכה לשוב שלם ובריא מהמשחקים ולזכות במדליית זהב. גם מאמו של הספורטאי אריק זאבי, הגיע מכתב לרבי. 

אני אישית לא התפלאתי שבתחרויות הללו קיבלה ישראל לראשונה שתי מדליות זהב. כל המדינה הייתה 'בשמים'. אמו של גל פרידמן ציינה בראיון רדיופוני כי הזכייה הגיעה לבנה בזכות ברכתו של הרבי... 

בעקבות זאת שלחתי לרדיו באמצעות הפקס את המכתב שכתבו השחקנים לרבי. לפתע שמעתי את רזי ברקאי מגיש התכנית אומר: "הגיע אלינו כרגע פקס מהרב גרשון פריד מצפת..." והוא הקריא בשידור את מכתבו של אריק לרבי. 

בהמשך התכנית הועלתי לשידור ונשאלתי על האופן בו מתקשרים כיום חסידי חב"ד עם הרבי. ניצלתי את המדיה שהועמדה לרשותי ובמשך מספר דקות סיפרתי על הניסים והנפלאות ב'אגרות קודש'. 

אפילו עיתון 'הארץ' שנחשב לעיתון בעל דעות שמאליות, פרסם כתבה חיובית ואוהדת בשער העיתון על מכתבי השחקנים והיו"ר לרבי. בכתבה דווח, בין השאר, על ערכה "להגנה ושמירה" שקיבלו חברי המשלחת, הכוללת ספר תהילים, ספר ובו ח"י סיפורי מופת על הרבי, מדבקות של 'מלך המשיח' ואפשרות לשליחת בקשת ברכה והצלחה אישית". 

יותר מכך, לא התעסקתי בעניין: לאחר שקראתי את הכתבה ב'בית משיח' ונודע לי אודות דעתו השלילית של הרבי על פעילות בכל הנוגע ל'אולימפיאדה' שהיא בגדר עבודה זרה - ניתקתי כל קשר לעניין! 

פריד ככל הנראה קיבל שכר על פרישתו וזמן קצר לאחר מכן ניתנה לו האפשרות לפרסם בקנה מידה ארצי את בשורת הגאולה של הרבי מלך המשיח. היה זה עם תחילת ההכנות לקראת אירוע ה'מונדיאל'. במסגרת משחקי המונדיאל, שולחת כל מדינה את הקבוצה המצטיינת ביותר, שהפכה בעקבות תחרויות-פנים קודמות ל'נבחרת המדינה', על מנת שתייצג את המדינה כולה במשחקים העולמיים. מתוך משחקי סינון הקודמים למונדיאל, נבחרות שש עשרה מדינות בלבד, העולות לשלב הסופי והמכריע באליפות העולם. 

יחד עם אברהם בראונר הוא נפגש עם ישראל צ'וצ'ינסקי, מנהל נבחרת ישראל בכדורגל. בראונר העניק לצ'וצ'ינסקי דולר של הרבי, ופריד הציע: פרסם את בשורת הגאולה של הרבי, ותזכה להצלחה. צ'ו'צינסקי: ההחלטה על הצבת השלט מוטלת על איצ'ה מנחם יו"ר ההתאחדות. הם לא אומרים נואש וממריאים בסולם התפקידים אל אי'צה. 'בעזרת ה' - אם תפרסמו שלטי משיח וגאולה - תעפילו את הגמר', אמר פריד. מנחם בתגובה ענה כי במצב הנוכחי הם מוכנים לכל דבר שיעזור. 

עם תום הפגישה יוצא פריד מהמשרד כשבידו מכתב רשמי תחת השם 'ההתאחדות לכדורגל בישראל' ובו בקשתו של מנחם להצלחה להגיע למשחקי גמר גביע העולם, והחלטה טובה לפרסם שלטים ובהם תמונתו של הרבי מלך המשיח במשחקי הנבחרת באצטדיון רמת גן. 

מספר ימים חולפים, והתקשורת מנבאת כשלון חרוץ לנבחרת ישראל במשחקיה בפריז, גם השחקנים עצמם לא מלאים אופטימיות, והם מקווים שהכשלון לא יהיה צורב ומביש מדי. לצורך כך דאגו אפילו שלא לשדר את המשחק בשידור חי בכלי התקשורת הישראלים. לעומתם ר' גרשון רגוע, התשובה שהתקבלה מהרבי מדברת על הצלחה רבה. "ווי מ'שטעלט זיך רוועק רזוי גייט.." מזכיר הרבי במכתב, ולפריד ברור: אם הם יעמידו עצמם בהתחייבויות - הכל ילך למישרין. 

המשחק נקבע למוצאי שבת, והוא מיהר לצור קשר עם בית חב"ד בפאריז בבקשו לשלוח נציגות למלון קונקורד. ר' דוד תורג'מן מאוברוויליע יחד עם אלעזר פרץ ויונתן כהנא שנכחו שם בהשגחה פרטית, נסעו למלון, הניחו תפילין עם השחקנים והמאמנים, תקעו בשופר (כזכור, היה זה בחודש אלול) וחיזקו את ידי המאמן והמנהלים שדאגו לסיים את האימון המסכם - חצי שעה לפני שבת! 

בד בבד יצר קשר עם ידידו הוותיק בן שימול וביקשו לדאוג לפרסום נאות למכתבו של מנחם. בן שימול שלא שכח את מיטיבו, הפנה אותו לגידי ליפקין - אחראי מדור נבחרת ישראל. ליפקין התנה: "אם לא יודלף המכתב לעיתונים המתחרים - אפרסם את המשיח מחר". פריד מסכים ולמחרת, בעמוד הראשון של מוסף הספורט של 'ידיעות אחרונות' מתפרסמת כתבה חיובית מאד ובה סיקור פעולת החבדני"קים בקרב השחקנים והאוהדים בצירוף תמונתו של המאמן מניח תפילין. המכתב לרבי הופיע במלואו בשער העיתון ובאתר החדשות של אקמט הופיעה הכתבה המלאה כשתמונתו של הרבי מלך המשיח פרוסה על חצי מסך... 

למחרת סערו הרוחות בארץ ישראל. מכתבים נזעמים מ'סלתה ושמנה' של "האצולה הישראלית" הגיעו לתא הדואר של איצ'ה מנחם. ח"כ יוסי שריד תקף: "מצב הכדורגל בארץ הוא באמת נואש אם מצאת לנכון לפנות לרבי מליובאוויטש בבקשת ברכה. אני מציע לך לפנות גם אל הבאבא סאלי, על מנת שלא ליצור רושם של אשליה חלילה בין המזרחים לאשכנזים. בצד האימונים המפרכים תטיב לעשות, אם תריץ את שחקני הנבחרת להשתטח דרך קבע על קברי צדיקים", הוא כתב בהומור ציני. 

לעומתו כתב ז'וז'ו אבוטבול: "כשיש רבנים מי צריך מאמנים?" והציע במכתבו למנחם, לפתוח את יום האימונים בהנחת תפילין לכל השחקנים... 

מולם היו שטענו: "השנאה התהומית של מספר חברי כנסת כלפי דתם העבירתם על דעתם. שחקנים מנשקים מזוזה, אחרים מתפללים בכותל, איצ'ה הסכים לקבל ברכה, אז מה?" סטסוט קוו שרר בין כולם בנוגע לשאלת-השאלות: "מה הוא יעשה אם מחר הם יבואו ויגידו לו לא לשחק בשבת, ובתמורה הנבחרת תנצח?!"... 

בלית ברירה ובעקבות הוראות 'מגבוה', התנצל מנחם על כי לא יוכל להציב שלטים ב'מגרשי הבית', כמסוכם. פריד בתגובה לכתב: לדעתי, אלו שנלחמים בעניין לא רוצים שישראל תגיע למונדיאל מחשש שייחסו את הניצחון לרבי. 

פריד מזכיר שני מקרים בהם הדברים הוכיחו את עצמם: "בעבר היינו עם פיני גרשון שהלך עם הסיכומים שלנו עד הסוף והוא אכן זכה באליפות כנגד כל הסיכויים. מאידך גיסא, בשנה שעברה סיכמנו עם הפועל חיפה לפרסם את בשורת הגאולה במגרשים. לפני גמר הגביע הבטיח אבי קאופמן, היו"ר, שיתלו שלטי משיח באצטדיון ברמת גן אבל הוא לא עמד במילה, ובסוף הם הפסידו לקבוצת בני סכנין. אחר כך הוא תלה את השלטים לפני המשחק האחרון מול הפועל רמת גן והם עלו ליגה... 

אז מה, כמו לכל דבר טוב יש התנגדות? 

כן. זה עניין כל כך חשוב, שקליפת הספורט של ימינו לא רק שלא מתנגדת לקדושה, אלא מפיצה בעצמה את בשורת הגאולה. לא פלא שהמנגדים מבית ומבחוץ (תרתי משמע) לא מוותרים ומנסים לשווא למנוע את ההתגלות הנפלאה. 

איך נגמר המשחק בצרפת שמנהליו לא עמדו בסיכום? 

תוצאות המשחק מול צרפת, כמה סמלי: 0:0... 

אתה מאוכזב קצת מהחשיפה בתקשורת שפעלה לרעה במקרה הזה? 

חלילה, אני שמח מאד. ב'גליל עליון', למרות הניצחון הנפלא והחשיפה העצומה שהייתה בקרב הצופים במגרש ובבית, לא היה הד תקשורתי רחב כל כך לעניין. כיום העיתונים עצמם מדברים על ההצלחה הרבה המגיעה בעקבות הכתיבה לרבי מלך המשיח ופרסום בשורת הגאולה, כך שעוד ועוד יהודים מתקשרים לרבי. כיום הכתבים עצמם כבר מתקשרים ומחפשים חומר לפרסום..." 

♦
   
ידועה השיחה בה הרבי זועק מקירות לבו: הפוך את העולם היום! ואני חושב לעצמי: הנה דוגמא של אדם בודד שהצליח להפוך ביום אחד את כל הארץ לקראת התגלותו השלימה של הרבי מלך המשיח...