את השיטה חקר ופיתח ד"ר אדוארד באך (1886-1936), רופא אנגלי והומיאופת, לפני כ- 80 שנה.  

באך השיק לראשונה בעת המודרנית, במערב, שיטת טיפול שחיברה בצורה ישירה בין תופעות רגשיות/ נפשיות, לחולי פיזי של האדם.  

לאחר תצפיות ומחקר, הצליח ד"ר באך לראות קשר בין אופי ומאפיינים באישיותו של האדם, לנטייה ללקות בסוג מסוים של מחלות.

ביהדות קיים הידע של חיבור בין גוף לנפש כבר לפני אלפי שנים, ונעשה בו שימוש בתורת הסוד (קבלה) בצורה סמויה, ובגלוי, על ידי הבעל שם טוב, לפני כ- 250 שנה, בתורת החסידות. הביטוי של חכמת הקבלה לידע זה, הינו חיבור בין ערוצי הכוח והשפע האלוקי, המכונים ספירות אל כוחות נפשו של האדם. אפשר לומר שדרך הספירות, הווה ובורא אלוקים, את המציאות של האדם.  

לכל ספירה יש איבר פיזי מקביל בגוף. שינויים או השפעות שליליות על המרכז האנרגטי אחד או יותר, משפיעות על האדם בצורה מוחשית ועלולות להתבטא בחולי גופני.  

לפיכך, ניתן לראות חולי פיזי, כחוסר או כנתק רוחני של האדם עם השפע האלוקי.  

חוויה רגשית מסוימת שחוזרת על עצמה, או שהינה טראומטית במיוחד לאדם, עשויה לעורר נטייה לחולי באיבר הפיזי שקשור לאיבר האנרגטי המושפע כתוצאה מהחוויה.

במחקרו מצא ד"ר באך 38 תמציות מפרחי בר (או יותר נכון לומר: 37 תמציות מפרחי בר ושימוש במי מעיין טבעי) שלכל אחת מהן יכולת ריפוי מיוחדת, והשפעה שונה, על נפשו של האדם.  

ד"ר באך, הפיק את התמציות בשיטה דומה לשיטה ההומיאופתית בה מופקות התמציות בדרך שמשתמשת  בתכונת הזיכרון של המים, שהוא נושא מופלא בפני עצמו. יכולתם המופלאה של המים לזכור את מה שהיה בתוכם גם אם איננו נמצא שם יותר בצורה פיזית (מחקרים רבים מראים שהמים מושפעים בצורה מפתיעה, מתנאים סביבתיים, אנרגטיים כמו מחשבות. 

בספרו של ד"ר מאסורו אמוטו "מסרים ממים" למשל, ניתן לראות צילומים מיקרוסקופיים מרהיבים של המבנה המולקולארי של המים וכיצד הוא משתנה בתנאים סביבתיים כמו אזור גיאוגראפי, סביבה חיובית או שלילית השפעות של רעשים שונים בסביבת המים, זיהום אויר וכדומה. אפילו ברכה של אדם משנה את המבנה המולקולארי של המים.

לפיכך, הבין ד"ר באך, שדי לו בשימוש במי המעיין, שבאו במגע בתהליך מסוים עם הפרחים בכדי להטביע בהם את זיכרון תכונתו המיוחדת של הפרח ולהפיק ממנו תמצית עם איכותו המיוחדת של כל פרח. תמציות פרחי הבר מכילות את האנרגיה של הצמח, את הזיכרון של התדר, שטבע הפרח במים. 

בשפה היהודית אפשר להגיד שהמים זוכרים את נפש הפרח, את הניצוץ האלוקי שמחיה את הפרח.  

בקבלה מכונה האדם: "עולם קטן" והעולם: "אדם גדול".  

כלומר: כל מה שיש בעולם הגדול נמצא גם בצורה מיניאטורית בתוך האדם. האדם הוא נזר הבריאה ומכיל בתוכו את כל רבדיה של הבריאה, בתוכם גם כוח הצומח.  

בתובנה זו השתמש ד"ר באך כדי להקביל אנרגיה מסוימת של פרח מסוים לחולי מסוים. ניתן לומר שכיוון שחולי הוא חושך רוחני, ביכולתה של נפש הצמח להחזיר אור לאיבר החולה, החלש אנרגטית ולחזק אותו, להביא לו אור (אנרגיה אלוקית מחודשת).  

במילים אחרות, אם בריאות היא המצב הטבעי שבו האדם מחובר בצורה טובה לאנרגיה האלוקית, מחלה היא נתק רוחני שנוצר עקב פגיעה או חסימה ברובד הרגשי וכתוצאה מהחסימה, נמנע השפע האלוקי מלהתפשט באיבר החלש/ החסום.

נפש הפרח, שהינה ניצוץ אלוקי בעל תכונה מסוימת מסוגלת, על ידי התאמתה לתכונה או לאופי המסוים של אדם להשפיע עליו לטובה ולעורר בגופו את הזיכרון של השפע האלוקי, ובכך למוסס את החסימה ולאפשר לגוף לחזור ולחוות את השפע האלוקי באופן מלא. 

אפשר לומר שישנה זרימה בין שלושת רובדי המציאות של האדם:

פיזי (גשמי) – רגשי – רוחני. 

התמצית מעוררת בדרך כלל את האדם למודעות שמאפשרת שינוי, שאם יהיה מהותי דיו, ירפא החולי הפיזי - יעלם, ולא יחזור לעולם. 

מקורה של שיטת הטיפול בפרחי באך, טמון בחוכמה שבשילוב בין הזיכרון של המים לתכונות הספצפיות של כל אחד מ-37 הפרחים, אותם סימן באך כמותאמים, כל אחד לתכונה מיוחדת אחת אצל האדם.

לכן ניתן לומר שד"ר באך השתמש בידע האלוקי של המים והפרחים כדי ליצור את התמציות. אך ההסבר הפשטני על השיטה, נשאר ברמה הפסיכולוגית/ נפשית של התופעה האנושית ולא מתרחב לחיבור ישיר ומדויק לאלוקות.

הסבר של ד"ר באך, ברמת הנפש הינו: 

לכל אחד מאתנו יש גרעין מרכזי אתו בא לעולם (נשמה). כאשר אנו מחוברים לגרעין אנו לא חווים ביקורת כלפי עצמינו או כלפי הסביבה. אנו מקבלים את עצמנו ואת סביבתנו ללא מגבלות ותנאים. בטחון עצמי וקבלה עצמית הנים בטבע האדם בבסיסו, בניגוד לדעה הרווחת שאדם צריך לבנות את בטחונו העצמי. למעשה יש לשמרו לא להרסו.

במצב של חיבור לגרעין הנשמתי יש לאדם יכולת ריפו עצמית מלאה.  

ראיה לכך, ניתן להביא למשל מהתבוננות על תינוקות. רוב התינוקות בריאים ושלמים עם עצמם, כיוון שעדיין לא פיתחו מנגנונים מקולקלים של אשמה או בושה. אם תינוק שמח כל החדר מואר, אם הוא עצוב, כולם יודעים זאת.  

כאשר אני נותן פרחי באך לאדם אינני מוסיף לו דבר אלא עוזר לו, בעזרת התמצית המתאימה, לעורר ולהחזיר את עצמו למצב הטבעי שלו- לגרעין המקורי שלו.

38 תמציות הפרחים שיצר ד"ר באך, הן למעשה 38 "מרחקים" שונים של האדם מהגרעין שלו, התבוננות על 38 סיבות רגשיות להתרחקותו של האדם מין הגרעין שלו.  

ודרך אבחון ובחירת התמצית המתאימה לטיפול ניתן להשיב את האדם מהניתוק עם גרעין נשמתו.  

אפשר לראות את השפעתם המהירה והיעילה מאוד של פרחי באך, על ילדים ובעלי- חיים. מהסיבה שבאופן טבעי הם יותר מחוברים לגרעין האלוקי שלהם או מרוחקים ממנו פחות מרוב בני האדם המבוגרים, בעיקר בחברה המערבית.

לכן, כפי שכבר הזכרתי, אם נראה את הקשר בין החולי כביטוי למצוקה של הנפש (שעשויה לנבוע מתבניות התנהגותיות, טראומות, חרדות או פחדים שנחקקו במהלך חייו של אדם) נוסיף רובד וניגע ברובד הרוחני, בחיבור של האדם לגרעין נשמתו.  

לפיכך, ניתן לומר שטיפול פסיכולוגי אכן יכול לתרום לאדם ולריפוי שלו, אך יש סכנה שהבעיה תחזור, כיוון שהשורש הרוחני לא טופל אלא רק הממוצע הרגשי בין הבעיה הרוחנית לסימפטום הפיזי.  

באופן אירוני אפשר לומר שטיפול פסיכולוגי נשאר עדיין טיפול ברמת הסימפטום והעבודה נדרשת היא על האני האמיתי, אשר זקוק לריפוי ברמת הנשמה כשאנו מדברים על ריפוי בדרגת הנשמה הכוונה היא לא לתקן את הנשמה אלה לפתוח לה אפשרות להאיר בתוך חיינו את הגוף הפיזי, האנושי ולהזכיר לו את האפשרות להשתמש באותו ידע נשגב של החיבור לאלוקות ולאפשר לה יותר מקום בחיינו .  

טיפול ברמת הנשמה נתמך על הקשר שלי עם היעוד שלי, וכמה אני מממש את האני האמיתי שלי בגלגול הזה.  

לסיכום: תמציות הבאך יכולות לשמש ככלי עזר בעבודת העמקה אל הנשמה ואל תכליתה על פני האדמה.