מחקר חדש ומקיף חקר את הקשר בין פעילות גופנית לבין בריאות. יחודו של מחקר זה, שבשונה ממחקרים אחרים מסוגו, מתכנני המחקר לא הגבילו ולא הגדירו את מושג הפעילות הגופנית באופנים הספורטיביים המקובלים. לא בסוגיה, לא באופייה ולא בעוצמתה. אפילו לא במשך הזמן המוקדש לכך, מאפיין 'מקודש' בעבר. כל תנועה, ולו הקלה ביותר – נחשבה ונרשמה. שום דבר לא היה קטן מכדי להיכנס לחשבון. המחקר נמשך זמן רב וכלל אוכלוסיה גדולה ומגוונת.
 
תוצאותיו היו כה מובהקות, עד שהפתיעו אף את חסידי הפעילות הגופנית הגדולים ביותר. הסתבר שאכן כל תנועה, כל מאמץ, כל מדרגה, כל צעד, כל הושטת יד או היפוך במיטה – מצטברים כולם ומעלים ביחס ישיר לגמרי את הסיכוי לבריאות טובה.
 
לאחרונה הולכת ונזנחת התפיסה הישנה שגרסה כי רק הליכה מהירה, שחיה מאומצת, ריצה ממושכת או פעילות אירובית של שלושים דקות לפחות הן בעלות ערך ממשי. היום ברור שכל תנועה מועילה, וכל התזוזות הקטנות מצטרפות לחשבון גדול ומדויק.
 
והדבר נכון גם ברוחניות. בעבר היה מקובל להחשיב מאמצי על כפעולות של מסירות נפש, סיגופים והקרבה הרואית בלבד. איש לא ראה פעולות פשוטות של יהודים פשוטים כמשהו בעל ערך. היו אלה המקובל הנודע האר"י (האלוקי רבי יצחק (לוריא)) ומייסד החסידות הבעל-שם-טוב שהחלו מפנים את תשומת הלב היהודית לכך שגם ביטויי אמונה פשוטים של אנשים פשוטים – יקרים אצל השם עד מאוד, ולעיתים, יכולים אף להפוך את גורלן של קהילות שלמות. תפילה פשוטה של ילד, מילה טובה של יהודי על רעהו, מטבע נוסף לצדקה, עוד ויתור לטובת שלום בית, כל אלו מצטרפים לחשבון גדול. חשבון אישי שהוא חלק מחשבון הכללי: חשבון גאולתו של העולם כולו.
 
בתקופה זו – אומר הרבי מליובאוויטש מלך המשיח – כבר הגענו לשלמות הנדרשת של סך כל המחשבות הדיבורים והמעשים הטובים. אין לנו מושג מיהו זה שבעוד מחשבה טובה, דיבור נכון או מעשה טוב אחד – יביא להתחוללות המהפך החד מגלות לגאולה. וחשוב שנזכור, כי המצב יתהפך בבת אחת, כתוצאה מהאוסף הענק והמופלא של סך כל המצוות והכוונות הטובות – גם ה'קטנות' – שמאז ועד עולם.
 
לא צריך לחשוב רק גרנדיוזי. ראוי שגם נסתכל על הסביבה הקרובה בעיניים שמצפות לגאולה. ואפשר – וצריך – להסתכל גם אל תוכנו פנימה. שם ודאי נמצא עוד דבר קטן שצריך להפוך ממצב של גלות למצב של גאולה. לגאול את פנימיותנו וכך להגיע לגאולה כללית, אמתית ושלמה.