עד לפני שבעים שמונים שנה הייתה הפרדה ברורה וחד-משמעית בין עולם הדומם לעולם החי והמדבר. עם הופעתם ופיתוחם של מחשבים, חיישנים ומכשירים רגישים של בקרה אלקטרונית – נעשו הגבולות מטושטשים: מכונות ומכשירים מכל הסוגים הפסיקו להיות "דוממים" והחלו להגיב במרץ על הנעשה סביבם, לפעול ואף לקבל החלטות באופן עצמאי. החל בקומקום החשמלי ה"יודע" לכבות את עצמו כאשר הוא "חש" שהמים הגיעו לטמפרטורה מסוימת וכלה במערכות בקרת טיסה וטיסה אוטומטית המסוגלות לקלוט נתונים, להחליט ולפעול, תוך שקלול תבוני של מאות ואלפי נתונים המגיעים אליהן מן השטח. משחקים אלקטרוניים וממוחשבים משעשעים בני-אדם ומשפרים את יכולותיהם, ומתקנים מתוחכמים משמשים להצלת חיים בחדרי-ניתוח.
 
כיצד מתמודדים בני האדם עם תופעה חסרת תקדים זו? אילו תובנות ודרכי חשיבה חדשות אנו מפתחים לצורך ההתמודדות החדשה הזו? מה יחסנו הרגשי אל מה שהיה פעם דומם – והיום הוא שר ומדבר, מדווח ומחדש, משעשע ומרגש, או בקיצור: טכנולוגי?
 
מסתבר, שכמו כל דבר, גם לתופעה זו יש שורש רוחני עתיק מחד ורלוונטי מאידך – בתורתנו המייצגת את החכמה האלוקית האינסופית. שורש שמאפשר עוד הרבה יותר מהתבונה המלאכותית אליה אנו חשופים היום. שורש שמאפשר את חשיפתה של נפש הדומם (כן, יש דבר כזה). גם בדומם, כמו בכל פרט בבריאה, קיימת אנרגיה אלוקית שמקיימת אותו בכל רגע מחדש מאין ליש. האנרגיה הזו היא הנפש של כל דבר, ולעתיד לבוא תהפוך האנרגיה הזו לגלויה.
 
כבר לפני אלפי שנים חזה חבקוק הנביא מצב בו הדומם מדבר: "אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה". יבוא יום בו הדומם לא ידמום עוד. הוא יזעק! כך גם נאמר בדברי חז"ל על הצומח: אם יבוא יהודי לקטוף תאנה בשבת – תצעק עליו התאנה "שבת היום!".
 
אז יסתבר שבעצם – הדומם תמיד ספג את הכול. לא רק ספיגה (קליטה) ודיווח (פליטה) פאסיביים ואובייקטיביים של מה ש"תוכנת" אל תוכו, אלא אף דעה ערכית תתגלה בו.
 
מתי כל זה יתרחש? במהרה בימינו, מבטיח הרבי מליובאוויטש מלך המשיח. ממש בכל רגע, עכשיו – בגאולה האמתית והשלמה. אז תתגלה האמת הפנימית של כל נברא – האנרגיה האלוקית המהווה אותו, והיא תבוא לידי ביטוי ממשי.
 
כל מה שקורה עכשיו עם הטכנולוגיה – זו רק הכנה לקראת ההפתעות הגדולות באמת.