הזיכרון האנושי המועד לפורענות השכחה, יכול לגרום שמידע חשוב מבחינה אישית, רגשית, רפואית, עסקית או מדעית, ילך לאיבוד. מערכות חדשות מאפשרות כבר היום לצלם ולהקליט כמעט כל מה שרואים או שומעים, את התקשורת הטלפונית והאלקטרונית שלנו עם אנשים ומחשבים, נתונים בריאותיים שוטפים, אתרי אינטרנט עמם היינו בקשר וכל החומר הלימודי ששזפה עיננו.
 
קיבולת האכסון הדיגיטאלית האפשרית כבר כיום היא עצומה. ההתפתחות המטאורית של שטח זה תאפשר בקרוב לרכוש כוננים בעלי מאות טרה-בייטים, שיהיה די בהם כדי לאכסן עשרות-אלפי שעות וידאו ומיליוני תמונות. קיבולת זו תספק בוודאי את דרכי התיעוד של אדם במשך יותר ממאה שנה.
 
משהו מעין זה מתאר רבי יהודה הנשיא בדבריו המפורסמים: "דע מה למעלה ממך: עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים". אין לנו מושג כיצד מתועדים הדברים בעולמות הרוחניים, אך מה שכן, חשוב שנדע כי אפילו על "שיחה קלה בין איש לאשתו" עתיד אדם ליתן את הדין בבוא יומו. התיעוד, השימור והשימוע עליו מדברים חז"ל כולל גם מחשבות ואפילו כוונות.
 
למעלה, כאשר הכול פתוח והכול על השולחן – מתעמת האדם מול השאלה: "ציפית לישועה (לגאולה)?". הציפייה הזו היא אחד הדברים הראשונים שמבררים שם מנועי החיפוש הכבירים, בתוך הררי החומר המתועד, בין אין-סוף המחשבות, המילים והמעשים, החשובים והלא חשובים.
 
מדוע דווקא ה"בייט" הזה הוא מידע כל-כך מבוקש? משום שהישועה האלוקית היא בעצם העיקר. העיקר שלשמו ניתנו לנו החיים האלה ונברא הקוסמוס הזה. ציפייה פעילה, חיה ונושמת לגאולה, מעידה על קשר נכון ובריא לקדוש-ברוך-הוא. רק היא מגלה את האמונה וההבנה שהאלוקים הוא עצם הטוב, ורוצה בכל מאודו להיטיב עם ברואיו, הטבה עד אין קץ – ובפועל מיטיב עמם תמיד. אמנם לא תמיד ניכר ומוחש טובו של הטוב – אבל הטוב המושלם, הטוב שבגאולה, כן ייראה וייגלה לעיני בני-האדם כטוב אופטימאלי (ואז גם יתגלה לנו למפרע כיצד הכול היה תמיד באמת לטובתנו).
 
על האמונה וההבנה הללו עמל בכל כוחותיו הרבי מליובאוויטש מלך המשיח יותר משנות דור להפנים בכולנו.  הרבי דורש גם מאתנו לעשות ככל שביכולתנו להפנים זאת ולהתנהג בהתאם, כדי להביא סוף סוף את הישועה לה ציפו ומצפים מיליוני היהודים במשך אלפי שנים.