מוזר ככל שישמע, לאחרונה נערכים לא מעט מחקרים המתייחסים למודעותם של צמחים. חוקרים מאוניברסיטת מיזורי השמיעו לצמחים קולות מוקלטים של זחלים זוללים צמחים. בקבוצת הביקורת שהו צמחים בסביבה שקטה. לאחר מכן נמדד שהצמחים שנחשפו לקולות ה"מסוכנים" הפרישו כמות גדולה יותר של כימיקלים דוחי מזיקים מאשר קבוצת הביקורת הלא מאוימת. המסקנה המתבקשת היא שצמחים מגיבים לצלילים. כלומר, "שומעים" באיזשהו אופן.
 
היידי אפל, מומחית לאקולוגיה כימית שהשתתפה במחקר, טוענת כי כאשר נחשפו הצמחים לרעשים אחרים הנשמעים בסביבתם הטבעית – לדוגמה: רעש הנשמע כנשיבת רוח וכדומה – הם לא הגיבו בייצור מוגבר של כימיקלים.
 
לשם מה זקוקים צמחים לשמיעה? האם רק כדי להתגונן מפני סכנות ואיומים , או אולי יש כאן גם תקשורת עם סביבתם?
 
מי יודע... מה שבטוח על פי המבואר במקורותינו הוא שלצמחים אכן יש נפש. היא נקראת נפש הצומח והיא מקשרת כל צמח עם כוח רוחני. חז"ל גם אומרים כי לכל עשב יש מלאך המכה בו ואומר לו "גדל!". מלאך זה הוא יצור תבוני בעל מודעות.
 
וזה עוד לא הכול. מקורותינו יודעים לספר כי גם לדוממים כאבנים וקורות יש "שמיעה" ואף זיכרון מדהים. לשם מה הם או העולם זקוקים לכך? גם על כך עונים חז"ל החושפים בפנינו את סודות הבריאה המופלאים ביותר, גם כאלה שהמדע עדיין איננו חולם עליהם. ובכן, כל זה שייך לזמן הגאולה הקרבה בצעדי ענק.
 
נאמר בחבקוק (ב, יא): "אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה". ומסבירים חז"ל, כי לעתיד לבוא האבן תצעק על מי שדורך עליה אם איננו מתנהג כראוי, והכפיס מהעץ ימחה בפני מי שיהין לנסות לקטוף מפריו ביום השבת. כלומר, הם לא רק ישמעו ויראו אלא גם יזהו כוונות נסתרות.
 
ועוד: "אבני ביתו של אדם וקורות ביתו של אדם מעידים בו" (תלמוד בבלי תענית יא, א). כבר עתה הם קולטים (שומעים?) מה קורה בבית, זוכרים ומחכים לרגע בו יתאפשר להם לפתוח את הפה.
 
מפחיד? אולי. אבל עדיין אפשר לזכות בכול. תשובה כנה מקרב לב יש בכוחה לשדרג את הדיווח ולהפוך את הבושה לשמחה גדולה. חז"ל גם מבטיחים כי "סוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן" – מה שמסביר את תנועת התשובה האדירה הרוחשת בשנים האחרונות. ומוסיפים שם חז"ל: "ומיד הן נגאלין". וכך אכן יהיה במהרה, יחד עם כל הצמחים והדוממים שייגאלו מהשתיקה הכפויה עליהם עתה. וכפי שמציין הרבי מליובאוויטש מלך המשיח כי בגאולה הזאת – הכול ייגאל . אף אחד ושום דבר לא יישאר בגלות.