ב-350 השנים האחרונות פורסמו כחמישים מיליון מאמרי מחקר ואין סוף ספרים נכתבו במדעי הטבע והמתמטיקה. מאז פרוץ האינטרנט לחיינו הפך כל המידע לזמין לכאורה לכל אחד, אך דווקא היום חשים רבים מהמדענים שהמדע הפך להר בלתי עביר של עובדות; ערמה ענקית של נתונים שלא ניתן להשתלט עליה.
 
אחת הדרכים להתמודד עם ההר הזה היא יצירת התמחויות ההולכות ומעמיקות. דרך זו הניבה הצלחה חלקית בלבד. מומחים לדבר אחד מתקשים להבין מאמרים מתחומים אחרים ואפילו קרובים לשלהם. כבר אין אנשים שיודעים הכול. באופן פרדוקסאלי ככל שמתרבה האינפורמציה מתרבה גם הבורות המדעית. זאת משום שעם כל תגלית חדשה –"נולדים" עשרה סימני שאלה חדשים הנובעים מתגלית זו.
 
לפי החישוב הזה, הר הבורות יהיה תמיד גדול מהר הידע. המדע עצמו מייצר אפוא כל הזמן סוגים חדשים ומעודכנים יותר של בורות: לא בורות הנובעת מהעדר השכלה או סקרנות, אלא דווקא בורות איכותית שכבודה במקומו מונח. הסתכלות זו מביאה את המדע של היום למקום נכון, עניו וידידותי יותר מזה של פעם, והיא מקבילה למה שאמרו חכמינו כבר לפני אלפי שנים: "תכלית הידיעה – שלא נדעך (נדע אותך)". כלומר, הידע האנושי בשיאו הוא ההכרה שבעצם יש עניינים שהידיעה האנושית לא מסוגלת להכיל.
 
אך כל זה נכון לתקופת זמן הנקראת "עולם הזה" – בלבד. נכון להיום, אנו עומדים על ספו של עידן חדש שיתאפיין בחוויית ידע אובייקטיבית ושלמה. כמובן שדבר זה יתאפשר רק לאחר שיוסרו כל המחסומים שכבלו את התודעה האנושית מאז חטא אדם הראשון. החטא וגם עונשו חיבלו במודעותו האובייקטיבית האלוקית של האדם וגרמו לו ולצאצאיו מום מנטאלי. מאז אנו רואים כל דבר כתשקיף של הווייתנו אנו בלבד ואבדה לנו היכולת "לראות" (ולהבין) את הדברים כהווייתם הם.
 
למרבה השמחה, עומד כל זה להסתיים בקרוב ממש. עניינה הפנימי של הגאולה האמיתית והשלמה הוא גילוי אמיתי ושלם (אבסולוטי) של האמת האחת, האבסולוטית, המשותפת לכול. תתגלה אמיתת המציאות האלוקית – שהיא היא אמיתת מציאותו של כל נברא. תהיה זו חוויה שכלית, רגשית וגופנית עזה, שאין אנו מסוגלים אף לדמיין משהו שכמותה. ישעיה הנביא מספק לנו במילים ספורות מידע על מה שצפוי להתרחש: "ומלאה הארץ דעה את השם – כמים לים מכסים". התפיסה הארצית (הנמוכה), בה כל אחד חש ומבין רק את עצמו, תתחלף בתחושת איון וביטול האני העצמי הנבדל, והכול יתכסה ויתאחד עם "ים" ההוויה האלוקית המהווה ומחיה את הכול.