היבשת הקפואה לא הייתה תמיד כזו . "אנטארקטיקה הייתה פעם חמה!", טוענת בלהט פרופסור חגית אופק מאוניברסיטת ייל היוקרתית. ממצאי מחקרה התפרסמו בכתב העת היוקרתיPNAS של האקדמיה האמריקנית למדעים. חוקרים מקבוצת המחקר שלה בחנו מאובנים נדירים של צדפות ופרחים המצביעים על כך שפעם היה באנטארקטיקה יער(!) כמו כן, התגלו שם גם מאובנים של חיות שנמצאות היום באזורים חמים במיוחד, כמו תנינים וצבים גדולים. הביולוגיה מצביעה על כך שפעם היה שם חם כמו בקליפורניה היום. ולא רק הביולוגיה. אופק פיתחה מודלים ישירים יותר למדידת הטמפרטורות ששררו אז.
 
אך ישנם גם דברים שאנחנו לא יכולים לדעת. למשל: לפני כמה זמן היה כל זה. אם נשים לב נראה כי לא אחת המדענים מדברים בנשימה אחת על עובדות (כאותם מאובנים) – מחד, ועל השערות גמורות – מאידך (כאשר הם מנסים להעריך את פרק הזמן שחלף מאז ועד היום, או את אורכן של תקופות גיאולוגיות שונות בעבר). צריך לדעת שמבחינה מדעית טהורה חשוב מאוד שלא לערבב עובדות והשערות, כפי שפרופסור אופק עצמה מודה כשהיא מתייחסת לכלים המדעיים המשמשים במחקר ל"מדידת" הטמפרטורות ששררו אז, ומצביעה על הבעייתיות האופיינית למחקרים מעין אלה, כאשר אנו באים לבחון את העבר – בעזרת מודלים שנבנו בהתאמה לתנאים השוררים בהווה. וזאת מבלי לדעת בוודאות על מכלול הנתונים הטבעיים ששררו אז. ממילא, יכול בהחלט להיות שמודלים אלו אינם מתאימים כלל לקביעת (למשל) משך הזמן שחלף מאז, או שהם זקוקים לכיול רציני.
 
בהתייחסו להשערות הנוגעות למשכן של תקופות גיאולוגיות, פלנטאריות או קוסמיות, מזכיר הרבי מליובאוויטש מלך המשיח כבר לפני עשרות שנים את תנאי הטמפרטורות, קרינה ולחץ הקיצוניים ששררו אז, שאת השפעתם על קיצור משכי הזמן אין לנו יכולת להעריך כלל. רק עתה יכולים המדענים להתחיל לנגוע בקצה קצהו של נושא זה – במעבדות מאיץ החלקיקים החדש, שבנייתו הושלמה לא מזמן בשוויץ.
 
בכל אופן נחמד לדעת שגם סביבות שהיום הן כה קיצוניות ועוינות לחיים – אינן חייבות להיות כאלה. מה שהפך אותן לכאלה יכול להשתנות, והרי לנו הוכחה ששום דבר על כדור הארץ איננו אבוד.
 
ואכן, חז"ל מבטיחים כי בזמן הגאולה ישתנו כאן התנאים ללא היכר, ובתקופה קצרה להפליא יפשירו גם "קרחונים אנושיים". יהיה גן עדן חם וטוב וכולנו נרגיש כמו פרחים שהפשירו מקיפאון גשמי ורוחני בן אלפי שנים.