חלבונים הם המכונות שמוציאות לפועל את תהליכי החיים. תרופות הן מולקולות שנקשרות ומפריעות לחלבונים גורמי מחלות "לעבוד". תרופה מוצלחת נקשרת ומפריעה לגורם המחלה בלבד, ולא "מקלקלת" חלבונים אחרים שתפקודיהם חיוניים. במקרה והיא אכן עושה זאת – נוצרות "תופעות הלוואי" המפורסמות לדרגותיהן השונות. תרופות מסוכנות הן אלו שרעילות ברמה כזו שהנזק והסיכון שהן גורמות יכולים להיות גדולים מהתועלת.
 
הצלחתה של תרופה טובה תלויה גם בכוחותיו של החולה לעמוד בתופעות הלוואי שעשויות לצוץ, ולשרוד אותן. הדבר מתברר בשנים של ניסיונות בבעלי-חיים ובבני-אדם בריאים וחולים. לכן פיתוח תרופה עשוי לארוך עשר שנים ויותר.
 
גם בניסיונות רוחניים לרפא את מדווי נפשו של הדור כולו קיימות רפואות שונות. עד לא מזמן היו השיטות אלימות למדי – מהכאת ילדים ותלמידים על מנת לחנכם, ועד להצלפות רוחניות של הפחדות ואיומים במיני עונשים גשמיים ורוחניים כגיהינום וכדומה. אנשים לקחו על עצמם בכוונה ייסורים, סיגופים ותעניות על מנת לכפר על עוונות ולזכך את הנפש.
 
הדורות היו חזקים דיים בכדי לעמוד ב"תופעות הלוואי" של שיטות אלו, ולראיה: ה"טיפולים" המשיכו ואנשים גדלו ישרים ומאוזנים. אך לאחרונה התרופפה הבריאות הרוחנית מאוד. ילדים ומבוגרים אינם עומדים עוד בענישה גופנית או בייסורי נפש. מכות, גערות ואיומים משאירים פצעים פתוחים בנפש. כל אי-נעימות או כאב הופכים לטראומה, וחינוך כזה יוצא שכרו בהפסדו. הוא מייצר אנשים בעלי נכות רגשית.
 
גם בשטח הדתי התהפך המצב. לא עוד איומים. הגיהינום אכן עדיין קיים, אך שכרה של מצווה משכנע יותר מעונשה של העבירה. אנשים מצפים לעידוד, חיזוק ועזרה.
 
אפילו במקומות העבודה אנו מוצאים יותר ויותר מנהלים שמבינים כי רק "בטוב" אפשר ליצור צוות יעיל בעל מוטיבציה ומסירות, וכך לייעל את העבודה ולהרוויח יותר.
 
אמנם הסיבה למעבר אל שיטות חינוך ועבודה סימפאטיות ומעודנות יותר היא חולשתו של הדור, אך יש לכך סיבה נוספת, פנימית ומשמעותית יותר: אנו קרבים במהירות לתקופה שבה הכול יהיה טוב. זמן הגאולה האמיתית והשלמה. שום דבר לא יאיים יותר על אף אחד. לא יהיו עברות ולא עונשים. לא מחלות ולא צורך בהטפות מוסר. הכול יהיה מלכתחילה טוב, נכון, ישר וצודק. הפחד היחיד יהיה יראת שמיים טהורה, שהיא רגש מרומם שנובע מאהבה, וכמובן שכולם יהיו בריאים לתמיד ויחיו לנצח. כיום, אנו קרובים לזה מאוד. אפשר כבר להריח ניחוחות של גאולה. לכן גם כעת המגמה ה'טבעית' היא ללכת 'בטוב'.
 
נחשוב טוב, נדבר טוב, נעשה טוב – ותכף ומיד ממש יהיה לכולנו הכי טוב שיכול להיות.