במאתיים השנים האחרונות הוזנק העולם להתקדמות מדעית וטכנולוגית בקצב מהיר יותר מאשר בכל אלפי השנים שקדמו להן. בעצם, המילים "קצב מהיר" אינן מדויקות. ההתקדמות הייתה שלא בערך כלל. מזה אלפי שנים שקט העולם על שמריו, אנשים נהגו בסוס ועגלה, חרשו במחרשות עץ בסיוע צמד שוורים, השקו את שדותיהם בדליי מים שאובים מבאר או מנהר, שטו בסירות משוטים ומפרשים וטוו צמר.
 
כמעט שום דבר לא זז בשום מקום במשך ימות העולם, עד שלפתע, בתקופה קצרה להפליא – השתנה הכול. לא התקדם או הואץ – אלא הרבה מעבר לזה. בתוך פחות ממאה שנה הפכו אופני הדאון של האחים רייט למטוסי סילון וחלליות, ובתוך פחות מחמישים שנה הפכו חשבוניות החרוזים למחשבי-על. לפני כן – לא היה שום דבר טכני שאפילו הזכיר תחנות חלל או טלפונים אלחוטיים, אלומות לייזר או חלקיקי ננו. הכול הגיח לפתע ושינה את תנאי חיינו לבלי הכר.
 
סביר להניח שאילו היה מאן דהו עוזב את כפרו הדל לפני המהפכה התעשייתית, הולך לישון לאיזה מאה וחמישים שנה ומתעורר עתה, מביט בעולם המודרני ומצליח להבין (פחות או יותר) מה קרה בזמן בו ישן – היה בטוח כי חלפו לפחות מאה מיליארד שנה מאז נרדם. הוא פשוט היה משער כמה זמן צריך לקחת לכל זה לקרות, על סמך קצב ההתקדמות הזכור לו מתקופתו – והיה מגיע למסקנה המתבקשת לכאורה מאליה.
 
(בדומה לטעותו המובנת של הכפרי, טועים גם מדענים המנסים לשער את גיל היקום על סמך הקצב  הנוכחי בו מתרחשים אירועים קוסמיים ופיזיקאליים. הם משערים שהקצב הנוכחי של ההתרחשויות (למשל, מהירות האור) התקיים גם בשעת הבריאה, מבלי לקחת בחשבון כוחות ותופעות שאינן מתרחשות היום כלל וממילא הן בלתי מוכרות לגמרי למדע).
 
האמת היא, כי ההתקדמות המטאורית אינה אלא טעימה קטנה ממה שעומד לקרות. בקרוב מאוד, בכל רגע ממש, עומד היקום לחוות קפיצת דרך הרבה יותר דרסטית. שינוי מקום מהותי, פתאומי, שישאיר את כולנו בתחושה של חלום לנוכח איכות חדשה לחלוטין שתגיע הנה לפתע: איכות של תודעה משוכללת, בהירה, שתקיף את הכול ותציף את האנושות כולה כמו ים. זו תהיה חוויה משותפת של אלוקות חובקת-כול, שתאחד את כל היקום לכלל ישות אורגאנית ורוחנית אחת.
 
לזה, בין היתר, אנו מתכוונים כאשר אנו אומרים: גאולה אמיתית ושלמה.