עם ישראל סובל כיום מתסמיני פוסט טראומה ברורים, ולא בלי הצדקה. אלפיים שנות ייסורים, גרושים גזרות ושמדות נותנות בנו את אותותיהן.
מחקר ראשוני בוצע לאחרונה בחדר המיון במרכז הרפואי ע"ש שיבא בקרב 24 נפגעי תאונת דרכים שגילו סימני חרדה. 12 מהם טופלו בזריקת הורמון הקורטיזון. מתוכם, אחד בלבד פיתח תסמונת פוסט טראומטית. בקבוצת הביקורת שלא קיבלה טיפול כזה, לקו
שלושה מתוך 12. כלומר: בעקבות הטיפול הייתה ירידה של כ-70% בסיכון לפתח תסמונת פוסט טראומטית, שהיא סיבוך נפשי שיכול להעיב על איכות החיים משך שנים רבות.
החוקרים בראשות הפרופסור יוסף זוהר מנהל המחלקה הפסיכיאטרית בשיבא, ביקשו לבחון טיפול המונע התפתחות והתפרצות תהליכים פסיכיאטריים. הקורטיזון הוא הורמון שנוצר בגוף באופן טבעי במצבי לחץ. הוא חייב להינתן במה שהחוקרים מכנים "שעת הזהב", שהיא הזמן בו מתרחש קיבעון "הצריבה" של הזיכרון הרגשי מהאירוע הטראומטי. אם הזיכרון הרגשי איננו מתקבע – לא תיווצר פוסט טראומה.
עם ישראל סובל כיום מתסמיני פוסט טראומה ברורים, ולא בלי הצדקה. אלפיים שנות ייסורים, גרושים גזרות ושמדות נותנות בנו את אותותיהן. הפחד, שהוא התסמין הפוסט טראומטי הראשי, ממשיך להעיב על חיינו גם עתה, כאשר הגלות מגיעה סוף סוף לקיצה. פחד ממה יאמרו הגויים האמריקאיים, איך ניראה באו"ם ומה יגידו עלינו בעיתונות הערבית.
העולם כולו צועד בכיוון של פירוק נשק, השלטת שלום וביטחון ועזרה הומניטארית למדינות חלשות – ואנחנו עדיין רועדים כל אימת שמאן דהו בקצה העולם אומר מילה... 63 שנות שלטון יהודי בארץ ישראל לא הצליחו למחוק את הטראומה מ'הדיסק הקשיח' שלנו. מה שמוכיח (אם נתבונן בעיניים בלתי משוחדות) כי עדיין אין לנו עצמאות אמיתית. עצמאות שהיא בראש ובראשונה – שחרור מהפחד.
למצב זה יש רק תרופה אחת: משיח. מלך אמיתי, שעליו נאמר כי אין לו על גביו שום פחד זולתי יראת השם אלוקיו. גילויו לעין כול של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח יתאפיין ברגיעה ושחרור מוחלט ומיידי של כל יהודי מפחד הגויים, ומאידך גיסא – באימה נוראה שתאחז בכל גוי שהפיל אי פעם שערה משערות ראשו של יהודי ארצה. מסיבה זו, יקראו הגויים למשיח: "מורא".
בניסיון לשאת חן בעיניו של מלך העולם החדש, יביאו הגויים מתנה למלך המשיח. בלשון הכתוב: "יובילו
שי למורא". ומהו שי זה? מגלים חז"ל כי זה יהיה יהודי מקצה העולם, שכנראה לא ידע או לא התייחס ליהדותו. הגויים הם שלא יוותרו לו ויישאו גם אותו על כפיים – הביתה, אל המלך.