קרינת השמש בחלל חזקה פי 8 עד 10 מאשר על פני הקרקע. בעשר השנים האחרונות ירדה עלות שיגור מטענים לחלל – בחצי. מחירי הדלק שועטים לאחרונה בעלייה מטורפת. קחו את שלושת הנתונים הללו ותקבלו מסקנה אחת: כדאי לשגר לוויינים לחלל, לגובה בו אף פעם לא מעונן והשמש זורחת 24 שעות ביממה. שם יפרשו הלוויינים לוחות סולאריים שיקלטו את אנרגיית השמש המוגברת, ימירו אותה לאלומה ממוקדת של מיקרוגל, וישגרו אותה לכדור הארץ. כאן תיקלט האנרגיה ע"י אנטנה מיוחדת ותשמש להפקת חשמל נקי בכמות בלתי מוגבלת.
 
למרות שתמיד מתקבלת האנרגיה הישימה לכדור הארץ מן השמים, בכל זאת אנו נוטים לשכוח או להדחיק עובדה זו. נראה לנו כי משתמשים באנרגיה זו רק "הירוקים". אך האמת היא, שהאנרגיה היסודית המזינה את כל שרשרת המזון – מקורה בשמש. כלומר, כל מה שחי או צומח על-פני כדור הארץ מקבל בעצם את חיותו מ"מקום אחר".
 
כך במישור הפיזי. אך גם במישור הרוחני נכון הדבר. לא סוד הוא, שגוף ללא נשמה אינו חי, והנשמה באה מ"מקום אחר". המקום בו מתבטאות נשמות ללא גוף הוא כמובן "מקום" רוחני. בשפה הרוחנית, המילה "מקום" מתארת דרגה רוחנית. גן העדן הנמצא "למעלה" הוא דרגה רוחנית עליונה (נעלית).
 
ב"מקום" זה, שהוא בעצם דרגת החוויה העצמית של נשמה המשוחררת מכבלי הגוף, זוכה הנשמה "להבין" עד הסוף ולקבל שכר על הזמן בו עבדה קשה. כלומר: על חייה בעולם הזה. קשה מאוד לנשמה לשהות "כאן", בדרגה בה המודעות הרוחנית לקויה מפני השותפות הכפויה עם הגוף. הדבר דומה למאסר, או עוד חמור מזה – לשבי.
 
אך כל זה כדאי לה – אם היא אכן מבצעת את העבודה שלשמה "ירדה" ממדרגתה העילאית. בחזירתה מכאן ל"מעלה" – כלומר: בשובה מן המודעות המעוותת אל "האור", אל הערנות והמודעות השלמה ש"למעלה" – היא זוכה לשכר עצום, ומתעלה לדרגה נעלית גם מזו שממנה ירדה בתחילה.
 
 אך עיקר השכר איננו "שם", בגן העדן, אלא דווקא כאן, בעולם הזה. לאחר תחיית המתים עתידות נשמות ישראל לחזור אל הגופים המקוריים שישוחזרו ויפעלו מחדש. אז נחווה דרגה של מודעות נשמתית וגופנית בעוצמה שאיש עדיין לא חווה מעולם. חוויית ההוויה האלוקית החובקת כול.
  הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מבטיח כי בני הדור הנוכחי (ובראשם הוא, כמובן) מזומנים לחוויה הזו במעגל הנוכחי של חיינו. כלומר – אנחנו נעבור אליה ישירות, מבלי לחוות את השלב של נשמות בגן עדן. והמעבר הזה קרוב. קרוב מאוד.