לאחר מפקד אוכלוסין של בעלי החיים הימיים, מאיצה קרן המדע הבינלאומית מחקר בן עשר שנים על מגוון החיים על פני האדמה. החל בסוגים של מיקרובים שחיים במעיים של דבורים ועד לאינטראקציה המתרחשת בין פטריות לעצים. הבהלה המשותפת לכולם: מגוון החיות הולך ומצטמצם. יונקים, עופות ודגים רבים נמצאים בסכנת הכחדה, ויש מהם שרק פרטים אחדים מסוגם נותרו בעולם, בטבע או בגני חיות.
 
ככל שצורות החיים מורכבות יותר – כך הן פגיעות יותר. האשם מוטל על בני האדם כמובן, המבראים יערות ומזהמים את הים, ובכך מונעים מהחיות את סביבת הגידול הטבעית האופטימאלית עבורן, צדים ללא הבחנה והורסים את האיזון האקולוגי העדין ששרר בכדור הארץ עד המהפכה התעשייתית.
 
האשמות אלו צודקות בחלקן, למרות שאנו רואים גם בעלי חיים שהסתגלו היטב למצב החדש. ובכל מקרה – לכל תרחיש קיימת סיבה עמוקה יותר מזו הגלויה לעין. סיבה המתגלית כאשר מודעים לתוכנית העל של הבריאה, כולל שלבי ההתקדמות שלה לקראת השגת היעד הסופי שנקבע עבורה על-ידי מי שברא אותה.
 
לימוד ההיסטוריה של הטבע ושל האנושות בהקבלה לתכנית האב היא חוויה אינטלקטואלית ומרגשת מאין כמותה. פתאום מבינים שעד עתה היינו כמגששים באפילה: מבחינים בפרטים מבלי להבין את הקשר ביניהם. במגמות –מבלי לזהות את מטרתן. המידע נותר אקראי סתמי וחסר משמעות אמיתית – המשמעות האלוקית של תכנית הבריאה.
 
ובנידון דידן: הקדוש-ברוך-הוא עיצב את עולמו תוך שימוש בארבע קטגוריות כלליות, שהן כסולם לעלייה בן ארבעה שלבים: דומם, צומח, חי ומדבר. מטרתו של הדומם (מים, למשל) להיכלל ולהתעלות לדרגת הצומח (שיונק אותו דרך שורשיו והופך אותו לחלק ממנו). גם מטרתו של הצומח – להיכלל ולהתעלות אל הדרגה שמעליו (למשל, להיאכל על-ידי תרנגולת או פרה), והחי מייחל להתעלות לדרגה של מדבר (להיאכל על-ידי אדם).
 
מתוך הקטגוריה 'מדבר', ניתנת דווקא ליהודי זכות בחירה ייחודית: אם להעלות את המים/גרעין/בשר (הכשרים לאכילה) למדרגה של קדושה או להוריד אותם (ולרדת יחד עמם) למדרגה של טומאה. הכול תלוי במטרה שלשמה הוא אוכל ושותה.
 
כאשר מין כלשהו נעלם מהנוף בצורתו הנוכחית – סביר להניח כי סיים את תפקידו בעולם. כלומר: הוא "גמר" לעלות מדרגה והפך כולו למשהו משוכלל יותר, כאמור, ועד למדרגה של קדושה ממש (במקרה שכאמור הוא כשר).
 
בעידן שעל פתחנו – עידן הגאולה השלמה, הכול יהיה הרבה יותר פשוט, משוכלל ואחיד. אנו נגיע לשלב בו כל נברא וכל יצור יחוש כחלק מחיי החיים, האחד היחיד והמיוחד – הקדוש ברוך הוא.