בגאולה יתחדש הדין המקורי של הרוצח בשגגה – לצאת לגלות ב'עיר מקלט'.
 
אמנם הסיבה שגולה רוצח בשגגה היא כדי לתפוס מחסה מפני גואל-הדם (קרוב-משפחה של הנרצח שירצה לנקום ממנו את הדם) – ולכאורה בזמן הגאולה לא תהיה תופעה שלילית של נקמה, כי הרי לא תהיינה לאף אחד מידות רעות? ידועים גם דברי הרמב"ם בחתימת חיבורו, משנה תורה: "ובאותו הזמן לא יהיה שם... קנאה ותחרות". ואם כן – קל וחומר שלא יהיה מצב של התלהטות יצרים שתביא לרצח מכוון!
 
מסביר הרבי מליובאוויטש מלך המשיח, כי גאולת-הדם אינה התלהטות יצרים שלילית, כי אם כן – לא הייתה התורה מתירה אותו. יותר מכך: ב"ספרי" (פרשת שופטים) נכתב, כי "מצווה ביד גואל הדם לרדוף"! גאולת הדם מוגדרת אפוא כעניין חיובי – בדומה לרעיון של "הבועל ארמית (החוטא בפרהסיה עם גויה) – קנאין פוגעין בו" (סנהדרין פב, א). ולכן גם בגאולה יוטל על הרוצח בשוגג להיכנס אל עיר מקלט, אם חפץ הוא להגן על חייו.
 
בנוסף לכך: לפי פירוש ש"ך (שפתי כוהן) על התורה, מטרת הגלות לעיר מקלט היא כפרה. כך שגם אם ברור לרוצח שאף גואל-דם לא רודף אחריו, עליו לגלות כדי להתכפר.
 
נמצא, שבזמן הגאולה יצטרכו כל הרוצחים בשגגה מכל הדורות, מאז שבוטל דין ערי-המקלט, לצאת לגלות – כדי להשלים את כפרתם. וזו אכן הסיבה שמצווה התורה, להוסיף בזמן הגאולה שלוש ערים נוספות על אלה שהיו בזמן בית-המקדש – פשוט שיהיה מקום להכיל את כל הרוצחים שיחפצו בכפרה.
 
את הערים הנוספות יקצו בחבלי האדמה שיסופחו בגאולה אל ארץ ישראל, כדי שרוצחים בשוגג שיתגוררו באותם מקומות יוכלו להגיע במהירות לאזורים המוגנים מפני גואלי הדם ולא יצטרכו לנדוד לערים מרוחקות.
 
מקורות: ליקוטי שיחות כרך כד עמוד 111 ואילך. התוועדויות תשמ"ו כרך ד עמוד 351 ואילך.