בכתבי האר"י ז"ל מופיע כי בזמן הגאולה יהיו הכוהנים לוויים והלוויים כוהנים. הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מבאר על כך, שאין הכוונה כי עבודות הכהונה תיעשינה על-ידי לוויים ולהיפך. התורה לעולם לא תשתנה, וכך גם תפקידי הלוויים והכוהנים המופיעים בה לא יתחלפו. התחלופה שתתרחש תהיה ברמת הנשמות. כלומר, בזמן הגאולה האמתית והשלמה תהיינה לכוהנים נשמות של לוויים וללוויים נשמות של כוהנים.
 
מה ההבדל בין שני סוגי הנשמות? מוסבר על כך בתורת החסידות, שההבדל נמצא בתפקיד המהותי של עם ישראל – יצירת החיבור בין רוחניות לגשמיות, על-ידי קיום התורה והמצוות. בתהליך החיבור הזה ישנם שני אתגרים מרכזיים: א) לגרום לרוחניות 'לרדת' אל הגשמיות. ב) לגרום לגשמיות 'לעלות' אל הרוחניות. וכאן קיימת חלוקת תפקידים בין שני סוגי הנשמות. נשמות הכוהנים נוטלות חלק בעיקר באתגר הראשון. הן גורמות להימשכותן של הארות אלוקיות לעולם. נשמות הלוויים, לעומת זאת, מבצעות יותר את האתגר השני. הן מעוררות מצדנו התעלות כלפי האלוקות.
 
כל נשמה מורכבת מארבע יסודות רוחניים, שמקבילים לאש, רוח, מים, עפר. בנשמות הכוהנים היסוד הדומיננטי יותר הוא יסוד המים. מים מטבעם מחפשים תמיד לרדת לנקודה הנמוכה ביותר, וזו הנטייה הבולטת של נשמות הכוהנים: לגרום להגעתן של הארות רוחניות נשגבות כאן לעולם הגשמי. בנשמות הלוויים, לעומת זאת, היסוד הדומיננטי יותר הוא יסוד האש. אש מטבעה מחפשת תמיד לעלות כלפי מעלה, וזו הנטייה הבולטת של נשמות הלוויים: להלהיב ולרומם אותנו להתעלוּת כלפי מעלה.
 
כיום המשימה היותר חשובה היא 'להמשיך' אלוקות ולגרום לה לחדור בכל מקום ומקום, ולכן הנשמות שמבצעות יותר את המשימה הזו ניתנו לחשובות יותר שבין המשפחות – משפחת הכוהנים. אך בזמן הגאולה האמתית והשלמה לא יהיה כל כך צורך לגרום לאלוקות לחדור בכל מקום ומקום, כי היא כבר תהיה חדורה. אז המשימה  היותר חשובה תהיה ההתעלות מעלה מעלה עד אין סוף, ולכן הנשמות שמבצעות יותר את המשימה הזו הן אלה שתינתנה למשפחת הכוהנים.
 
חשוב לציין, כי שינוי זה לא יחול מיד בבוא הגאולה, אלא בתקופה מתקדמת יותר.