אחת השאלות המעניינות בנושא הגאולה עוסקת בעיתוי של קיבוץ כל הגלויות לארץ ישראל: האם היא אמורה להתרחש מיד עם ביאת המשיח, עוד לפני בניין בית המקדש, או רק בשלב מאוחר יותר?
 
הרמב"ם מפרט להלכה את פעולותיו של מלך המשיח לפי סדר מסוים, וכך הוא כותב: "המלך המשיח... בונה המקדש ומקבץ נידחי ישראל". ובמקום נוסף: "אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקיבץ נידחי ישראל". אם כן להלכה, קיבוץ נידחי ישראל יתרחש רק לאחר בניין בית המקדש.
 
כך גם מפרש הזוהר הקדוש את הפסוק "בונה ירושלים השם, נידחי ישראל יכנס" (תהלים קמו, ב): "בונה ירושלים בקדמיתא (לכתחילה) ולבתר (ולאחר מכן) נדחי ישראל יכנס".
 
גם מדברי רש"י על הגמרא במסכת ברכות מתקבלת משמעות זהה: "בונה ירושלים... תשועת ישראל היא, דכתיב 'בונה ירושלים השם' ואז 'נדחי ישראל יכנס'".
 
לעומת זאת, אנו מוצאים מקורות אחרים שמהם מובן כי קיבוץ הגלויות יהיה לפני בנין המקדש. בילקוט שמעוני נכתב: "אין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגלויות... ואם יאמר לך אדם שנבנית ולא נתכנסו הגלויות – אל תאמין!". לפי שיטה זו, פירוש הפסוק בתהילים הוא 'בונה ירושלים השם' לאחר שכבר 'נידחי ישראל יכנס'.
 
סימוכין לשיטה זו ניתן לראות גם בנוסח תפילת העמידה (שמונה עשרה) שתיקנו אנשי כנסת הגדולה, שם ברכת "בונה ירושלים" מופיעה (הרבה) לאחר ברכת "מקבץ נידחי עמו ישראל".
 
הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מבאר, כי מכיוון שלכל פעולה מבין השתיים (קיבוץ הגלויות ובניית המקדש) יש השפעה רוחנית, הרי שהפעולה שתקדים – תהיה הכנה רוחנית לקראת הפעולה המאוחרת ותגרום לכך שהיא תתבצע ברמה גבוהה יותר. כלומר: אם המקדש ייבנה ראשונה, יהיה קיבוץ הגלויות בדרגה גבוהה יותר, ואם עם ישראל יתקבץ ראשונה, יהיה בניין המקדש בדרגה גבוהה יותר.
 
להלכה נפסק, שבניית המקדש תקדים את קיבוץ הגלויות. נמצא שהמטרה היא להביא לכך שקיבוץ נידחי ישראל יתבצע ברמה הרוחנית הגבוהה ביותר!